הפיתוח הישראלי שיהפוך את מערכת ההשקיה בשדות לחכמה

ההמצאה הגדולה ביותר שיצאה מישראל בתחום החקלאות, מלבד אולי עגבניות השרי, הייתה הטפטפות, שאיפשרו לחקלאים להשקות שטחים עצומים באופן חסכוני במים וללא נוכחות בשטח. הרבה מים עברו בשדות מאז, וכיום עולם החקלאות נמצא בפני ניסיון לעבור למאה ה-21.

סטארט-אפים ברחבי העולם פועלים בתחום החקלאות המדויקת, מנסים לשפר את עבודת החקלאים באמצעות ניטור מצב השדה והצמח. אחד מהם הוא החברה הישראלית פרוספרה (Prospera), שמנסה לפתח את ההמצאה הגדולה הבאה: הממטרה האוטונומית. אם תצליח, פרוספרה תאפשר לגדל גידולי שדה ללא מגע יד אדם, באמצעות מערכות השקיה חכמות שיטפלו בשדה באופן אוטונומי - החל מההשקיה, דרך הריסוס ועד הדישון.

השבוע הודיעה החברה על ציון דרך - שיתוף פעולה עם ענקית ההשקיה האמריקאית Valmont (ולמונט), שתאפשר לה לראשונה לאסוף מידע מסוג זה בשדות בסדר גודל רחב. במסגרת שיתוף הפעולה, תותקן המערכת של פרוספרה על מערכות ההשקיה של ולמונט, וחברת הבת שלה, Valley, המייצרת ציוד השקיה המותקן כיום בקרוב ל-120 מיליון דונם. Valley חולשת על 40% מהשוק של המשתמשים במערכות ההשקעיה המעגלית (Pivot). שיתוף הפעולה יימשך על פני שלוש שנים, בהשקעה משותפת של 40 מיליון דולר מצד שתי החברות.

"החקלאות המדייקת עוד לא מימשה את כל הפוטנציאל ואת כל ההבטחה שלה. יש צעדים ראשונים, ויש כל מיני צלעות שניבנות, כשחלק גדול מהן בתחום של למידת מכונה ובינה מלאכותית. עכשיו אנחנו מביאים את הטכנולוגיה הזאת לשדות, עם שותף מאוד אסטרטגי, עם טכנולוגיה שעובדת כבר הוכיחה את עצמה בחממות, ובקנה מידה עצום", אומר דניאל קופל, מייסד משותף ומנכ"ל פרוספרה, בשיחה עם "גלובס".

קופל הקים את החברה בשנת 2014 ביחד עם סימון שפיז, המכהן סמנכ"ל טכנולוגיות, ורביב יצחקי, סמנכ"ל המו"פ של החברה. בשנת 2017 השלימה את סבב הגיוס האחרון שלה בגובה 15 מיליון דולר, מקרנות הון סיכון וממשקיעים אסטרטגיים, בינהם קוואלקום, סיסקו ובסמר.

החברה מתרחבת מטיפול בחממות לגידולי שדה

כיום, איסוף המידע על השדות החקלאיים מתבצע בעיקר באמצעות תמונות לוויין ותמונות ממטוסים - שניהם מאפשרים לנתח באופן ויזואלי את השדות והצמחים, ולאתר מזיקים ומחלות. סוג נוסף של מקור מידע הם חיישנים המפוזרים בשדה ומנטרים את מצב הצמח באמצעות חישה של גלים מסוגים שונים הנפלטים ממנו. חיישנים מסוג זה לא נפרסו בשדות באופן נרחב עד היום, משום שהתקנתם יקרה מאוד, ולא בהכרח מצדיקה את ההשקעה מצד החקלאים.

פרוספרה מפתחת מערכת חקלאות מדויקת שמתבססת על מערכות ההשקיה המעגליות, מסוגלת לנתח את הגידולים, ועל בסיס התובנות - לספק המלצות למגדלים בנושאי השקיה והגדלת יבולים.

מערכות השקיה מסוג זה מסתובבת על ציר מרכזי בתנועה ספירלית בשטח השדה, העגול גם הוא. היתרון של מערכות השקיה מסוג זה הוא יכולתן להרחיב את פעילותן ביעילות יחד עם הרחבת שטח הגידולים, משום שצינור ההשקיה המעגלי כבר נמצא בשדה ונע בו באופן דינמי יחסית. הנוכחות של מערכת ההשקיה בכל נקודה בשדה, תאפשר לשתי החברות לאסוף מידע מהשטח, באמצעות חיישנים של פרוספרה שיותקנו על מערכות ההשקיה. בנוסף, פרוספרה אוספת ומנתחת מידע שמגיע גם מתמונות לווין ותמונות ממטוסים.

השילוב של מקורות המידע, יאפשר לפרוספרה לנתח מידע בתחום הנראה לעין, וגם בתחום הלא נראה לעין. התמונות מאפשרות לגלות בשדה מזיקים, חרקים ומחלות המתבססים על עיבוד מידע ויזואלי. החיישנים, שפיתחו יחד שתי החברות, מסוגלים לקלוט גלי אור המופקים מהאדמה ומהצמחים בטווחים שלא ניתן לראות בעין, ולזהות מצבים של מחסור בהשקיה או בדשן למשל. זאת באמצעות שימוש בגלים שונים שנפלטים מצמחים כאשר הם נמצאים במצבים ביולוגיים מסויימים כמו מחסור בפחמן או במים.

קופל מעריך כי בשנה הראשונה לשיתוף הפעולה, החברה תצליח לזהות אנומליות בשדות, בשנה השנייה היא תוכל לזהות בדיוק באיזו בעיה מדובר ולהתריע לחקלאי על חוסרים בדשן או במים, ולהמליץ על הפתרון הנדרש לבעיה. בשנה השלישית, הוא אומר, שיתוף הפעולה יבשיל לכדי מערכת ניהול אוטונומי לגידולים. המשמעות היא שהחברות יוכלו לקחת מכונת השקיה רגילה, ולהפוך אותה למכונה בעלת יכולת למידה עצמית אשר תעשה שימוש בנתונים שהיא אוספת מהשדה, וממקורות נוספים, כגון חיישנים והחקלאי עצמו, כדי לספק את הכמות הנכונה של מים, דישון וריסוס מדויקים.

"זו אחת ההטמעות הכי גדולות בתחום החקלאות, אבל גם בתחום הבינה מלאכותית - הטכנולוגיה הזו היא חוד החנית בתחום וביחוד כיוון שהיא משמשת למטרה טובה, כי אנחנו כאנושות נצטרך לדעת להאכיל 10 מיליארד איש עוד לא הרבה זמן", אומר קופל.

פרוספרה פעלה עד כה בחממות, ושיתפה פעולה גם עם Invernex, חברת החממות הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. לדברי קופל, יש פוטנציאל גדול יותר בשדות חקלאיים, בהשוואה לחממה: "בחממה החקלאי משקיע יותר בצמח, לוקח יותר סיכון, ומניב יותר הכנסות. וזה תחום מאוד מורכב מבחינת קבלת החלטות, אך פשוט יותר מבחינת איסוף נתונים, כיוון שהחקלאי כבר משקיע תשומת לב מיוחדת לכל צמח", הוא אומר.

לעומת זאת, בשדות, קשה לאסוף מידע פרטני על הצמחים בשטח, כיוון שההשקעה הנדרשת בהתקנה חיישנים בשטח היא גבוהה מדי ביחס לתנובה מגידולי שדה. לדברי קופל, חקלאי ממוצע בארה"ב יניב כ-15 אלף דולר לכל דונם בחממה, ו-200 דולר בלבד לכל דונם בשדה תירס.

חקלאות מדייקת שתחסוך זמן ועלויות

נכון להיום, פרוספרה ניטרה יותר מ-5 מיליארד דולר בתוצרת חקלאית, בעיקר בחממות בהן מגדלים פירות וירקות, והכנסותיה עומדות על מיליוני דולרים בשנה. השותפות בין שתי החברות תיבנה על הרחבת הטכנולוגיה של פרוספרה גם לגידולי שדה, עם גידולים כמו תירס, סויה ותפוחי אדמה, ותיצור לחברה פוטנציאל הכנסות של עשרות מיליוני דולרים נוספים, אומר קופל.

ההטמעה תתבצע ב-3 שלבים, כאשר בשנה הראשונה, המערכת תוטמע ב-8,500 מערכות השקיה, ואם הכל ילך כשורה, בסוף השנה השנייה המערכת תוטמע כבר בכ-40-50 אלף מערכות, ובסוף השנה השלישית בכ-100 אלף מערכות. לשם כך, פרוספרה משקיעה בשיתוף הפעולה כ-20 מיליון דולר לרכישת תצלומי לוויין ומטוסים.

הטמעת הטכנולוגיה של פרוספרה, מחייבת את Valley להפוך לחברה טכנולוגית יותר בעצמה. כיום, מתוך 250 אלף מערכות של החברה, 60 אלף מתוכן מחוברות לענן, ובכך יכולות להתחבר לפלטפורמה של פרוספרה. בסוף התקופה, Valley מתכננת לחבר לענן כ-120 מערכות, דבר שידרוש ממנה השקעה של כ-20 מיליון דולר בעצמה. לשם השוואה, חברת ההשקיה השנייה בגודלה בתחום מחזיקה ב-20% מהשוק העולמי ורק עשרת אלפים מערכות השקיה מחוברות.

"מגדלים המשתמשים ב-Pivot יכולים להשתמש בהם לעיתים תכופות ככל שנדרש הודות לנוכחותם הקבועה בשדותיהם. כעת, נוכל למנף את הנוכחות הקבועה הזו של ה-Pivot בשטח הגידול לאסוף מידע שהמגדל לא יכול לזהות בדרך אחרת - ולספק למגדלים מידע קריטי אשר יאפשר חקלאות מדייקת וכך יחסוך זמן, יפחית את העלויות ויגדיל את התנובה" אמר סטפן קניאבסקי, מנכ"ל ונשיא Valmont.