כשהמנהל במשבר אישי, זה עלול להשפיע על העובדים שלו ועל העבודה כולה. בין אם בנסיבות אישיות, משפחתיות או זוגיות ובין אם במשבר בשל נסיבות אישיות בסביבת העבודה (יחסים, פוליטיקה, מוטיבציה וכדומה) - מה עובר על העובדים?
שלב הכעס
תחילה העובדים, שסובלים מהמצב הרגיש של מנהלם אך עדיין אינם מודעים לקיומו, מתרכזים בעיקר בסבלם שלהם, מבולבלים מהמצב, ואף כועסים על התנהגותו הלא צפויה של המנהל ועל יחסו אליהם.
כך סיפרה לי עובדת על מנהלה: "הוא התחיל לאחר לפגישות, לבטל דברים ברגע האחרון, להיות מבולבל בישיבות, להיות צוואר בקבוק בפרויקטים, להתעצבן על כל דבר, לתת פידבקים בצורה לא מחושבת, מעליבה, ולהיות פחות ופחות זמין. זה העכיר לכולנו את האווירה בעבודה, ופגע במוטיבציה שלנו. כעסנו. הרגשנו שהוא פוגע בנו על לא עוול בכפנו, ושהעבודה שחיבבנו קודם היא כבר לא מה שהייתה".
שלב ההתפכחות
העובדת סיפרה כי בשלב מאוחר יותר, אחרי שחוו עלבון וכעס, התחילו העובדים לחשוד: "התחלנו להבין שמשהו לא טוב קורה. חשבנו שזה משהו שקשור לעבודה, או שאולי אנחנו היינו לא בסדר, והתחלנו לחפש תשובות. עד שעובדת אחרת אמרה לי שהמנהל חשף בפניה: הוא מתמודד עם משבר אישי".
בדרך כלל בשלב שבו העובדים מבינים שזה המצב שגורם להתנהגותו הלא נעימה של מנהלם, הם מתפכחים ומתרככים. כעסם פוחת, אז ומגיעה הדילמה: מה לעשות בנידון? מה מקומנו במשבר של המנהל?
ובכן, מסתבר כי כאשר המנהל מרגיש שהעובדים תומכים בו, הוא מתחזק רגשית ומקצועית, וכתוצאה מכך הוא עצמו מרוצה יותר, העובדים מרוצים יותר, והתוצאות הארגוניות גבוהות יותר.
התוודעתם למשבר של הבוס?
- הביעו אמפתיה: שימו עצמכם בנעלים שלו, והתחילו לחשוב מה יכול לסייע כדי להפחית מקשייו או מהתחושות הקשות הנלוות אליהם. אם יחסיכם היו פתוחים וקרובים יחסית, אתם יכולים לחשוב על דרך לומר לו שאתם מודעים לכך שהוא עובר תקופה לא קלה, ושאתם מצטערים בשבילו. אל תיכנסו לפרטים ואל תדחקו בו לספר (אך הקשיבו, אם יבחר לעשות זאת).
- שמרו על עצמכם: צער וייאוש הם רגשות מידבקים, ובמיוחד אם המנהל מקורב אליכם או חש בנוח לשפוך את ליבו באוזניכם. הטו אוזן, אך שמרו על מרחק תודעתי, והשתדלו לא להיכנס באופן אישי ועוצמתי אל נבכי המשבר של מנהלכם.
- הרגיעו את הצוות: נסו לקדם את חבריכם לצוות משלב הכעס והתסכול אל שלב ההתפכחות וההבנה שהדברים אינם קשורים אליהם ואינם מיועדים לפגוע בהם, על ידי כך שתעבירו להם את המסר כי מנהלם עובר תקופה קשה מבחינה אישית, ומשם נובעת התנהגותו חסרת הסבלנות (ואם אתם בקיאים בפרטי המשבר של מנהלכם - אל תחשפו אותם. שמרו על כבודו ועל פרטיותו).
- נסו להקל: אם אתם מזהים אילו משימות מכבידות על מנהלכם יותר מתמיד כעת, הציעו לסייע בהן או לבצען במקומו. בהתאם לתגובתו ("וואו, אני כל כך אשמח שתיקח את זה ממני עכשיו!"), תוכלו להבין מיד אם נגעתם בנקודה רגישה ונחוצה או לא. אם נראה שהצעתם אינה מסייעת משמעותית - שאלו במה תוכלו לעזור לו.
- אל תכבידו: נסו לא להוסיף למנהל עוד סיבות להילחץ, לכעוס, להתאכזב או להרגיש רגשות שליליים אחרים. זה לא הזמן לעשות בעיות או להיות בינוניים בעבודתכם. השתדלו להתנגד פחות, התמקדו בעבודתכם, וספקו לו מרחב נשימה.
- תאמו צורת תקשורת: במקרה שהמנהל נעדר מהעבודה יותר מבדרך כלל, הגדירו ציפיות יחד איתו לגבי דרך התקשורת עמו בזמן היעדרותו, ותדירותה הרצויה מבחינתו. בדקו אילו החלטות אתם יכולים, מבחינתו, לקבל בלעדיו בתקופה זו, ואילו מחייבות היוועצות ואישור מצידו.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.