צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כולל היום 5 סנגורים, בהם עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', שהצטרף לאחרונה לצוות; עו"ד נבות תל-צור, שמוביל את הצוות; השופט בדימוס עודד מודריק; ועורכי הדין טל שפירא ועמית חדד.
בקשתו של נתניהו לאשר לו מימון בסך מיליון דולר עד לקבלת החלטות היועמ"ש בכל התיקים התלויים נגדו, חושפת טפח מסכומי שכר-הטרחה שגובים הסנגורים (כל אחד מהם לפי מעמדו). אלה הגיעו, לכאורה, כבר לכ-4 מיליון שקל רק בשלב הראשוני של ההליך הפלילי.
נתניהו כבר הצהיר, באמצעות באי-כוחו, כי הוא עומד להגיש בג"ץ נגד ההחלטה, אך מה יקרה אם גם בית המשפט העליון ידחה את טענותיו?
נתניהו נחשב לאחד מראשי הממשלה העשירים ביותר שכיהנו בישראל. בבעלותו נדל"ן המוערך בשווי של מעל 30 מיליון שקל. הנכס המוכר ביותר הנו הווילה בקיסריה, כאשר בבעלותו גם פנטהאוז בירושלים ומחצית משוויו של בית נוסף בבירה, שקיבל בירושה.
נכסים אלה מצטרפים כספים שצבר נתניהו לאורך השנים, המוערכים במיליוני שקלים, וגם הכנסותיו כראש ממשלה מצטרפות לכספים בחשבונות השונים (שכרו עומד על כ-54 אלף שקל בחודש).
בהחלטה הדוחה את בקשת נתניהו למימון הגנתו באמצעות תרומות, נדחתה גם טענות בא-כוחו של ראש הממשלה כי "מבחינה מושגית אין הבחנה בין היתר לסיוע חיצוני לשר שהוא עתיר נכסים לבין שר שהוא דל נכסים. החשש לניגוד עניינים זהה בשני המקרים".
על כך כתבו חברי הוועדה: "לא נוכל לקבל טענה זו. ההיתר המבוקש הוא אישי ומותנה בנסיבותיו האישיות של המבקש ובנסיבות העניין. ודאי שהצדקת ההיתר ותקינותו הציבורית כרוכות ביכולתו הכלכלית של המבקש. על שר עתיר נכסים לממן את הגנתו ממשאביו העצמיים תחילה, וגם לגבי שר בעל פחות נכסים ייבדק תחילה שאיננו מסוגל לממן את הנדרש ממקורותיו".
באשר למצבו הכלכלי של נתניהו, נכתב בהחלטה כי "מהצהרות ההון שמגיש המבקש (ראש הממשלה, א' ל"ו) עולה כי המבקש הוא אדם אמיד. הוא נדרש אפוא להוכיח, בהתאם להחלטות הקודמות של הוועדה, כי מיצה את יכולותיו למימון עצמי בטרם יפנה לתרומות".
טענה מרכזית נוספת של סנגורי נתניהו להצדקת התרומה הייתה כי הזכות להגנה משפטית היא זכות חוקתית, וכי קיימת דרישה לשוויון או לסימטריה, לטענתם, בין המשאבים שהמדינה, רשויות החקירה והתביעה הכללית משקיעים כביכול בחקירת הפרשות השונות וביתר ההליכים - ובין המשאבים שראוי שיעמדו לרשות נתניהו.
גם טענה זו נדחתה על-ידי הוועדה, אשר קבעה כי "אין חולק על זכותו החוקתית של אדם להגנה. ואולם כאשר מנגנוני החקירה והתביעה הכללית מופעלים, עקב פגיעה לכאורית בערכים מוגנים המצדיקה, מבחינת האינטרס הציבורי, הפעלת מנגנונים אלה לטובת הכלל, לעולם לא מתקיימת סימטריה בין החשוד או הנאשם ורשויות המדינה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
