בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי בגובה של 0.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להותיר את שער הריבית במשק ללא שינוי, על 0.25%.

מדובר בהחלטה השנייה של הוועדה מאז מינויו של הנגיד פרופ' אמיר ירון ליו"ר הוועדה. גם בישיבתה הקודמת החליטה הוועדה לא לשנות את שער הריבית. יצוין כי במסגרת החלטת העלאת הריבית שהתקבלה לפני כניסתו לתפקיד של ירון, בחודש נובמבר, העריכה הוועדה המוניטרית כי קצב עליית המחירים במשק התבסס בתחום היעד (הנע בין 1% ל-3%) אך חודשיים לאחר מכן התברר כי האינפלציה ב-2018 הייתה נמוכה מהיעד והגיעה ל-0.8% בלבד. בנאומו הראשון כנגיד ציין ירון כי מדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל תהיה מיועדת להוביל את האינפלציה למרכז היעד, אמירה שהתפרשה כיונית עוד יותר מהקו היוני של קודמתו בתפקיד של ירון, ד"ר קרנית פלוג.

בנוסף התגברו בשבועות האחרונים החששות להיחלשות הצמיחה בכלכלה העולמית וקרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את תחזיות הצמיחה שלה לכלכלה העולמית ולכלכלות המרכזיות. גם החלטת הפד האמריקאי לסגת מתוואי העלאות הריבית ל-2019 ציננה את ההתלהבות בישראל מהעלאות ריבית נוספות. על-פי הציפיות הנוכחיות בשווקים קיימת הסתברות של 50% להעלאת ריבית אחת עד ספטמבר והסתברות של כ-85% להעלאת הריבית עד סוף 2019. 

בהודעתה מציינת הוועדה כי מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק בכ-2% במונחי שער החליפין הנומינלי אפקטיבי; וכי "אם יימשך הייסוף, הוא עלול לעכב את עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד ".

נזכיר כי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי מדיניות העלאות הריבית של בנק ישראל תשאף להביא את האינפלציה אל מרכז תחום היעד של בנק ישראל, כלומר לקצב שנתי של כ-2%. בהודעה מציינת הוועדה כי "סביבת האינפלציה נותרה בקרבת הגבול התחתון של טווח היעד, למרות שהאינפלציה שבה ועלתה בינואר אל מעל לגבול התחתון, ובחודשים הקרובים היא צפויה לנוע בקרבתו".

הבנק מציין כי קצב הצמיחה במשק התאושש ברבעון הרביעי של 2018 לאחר האטה ברבעונים השני והשלישי של 2018. שיעור האבטלה עלה קלות בחודשים האחרונים, ושיעור המשרות הפנויות ירד, אך שוק העבודה נותר הדוק, והשכר ממשיך לעלות בהובלת המגזר העסקי ובכל הענפים.

לעומת זאת, תמונת המאקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה בקצב הצמיחה ובאינפלציה. הסיכונים העיקריים הם ההאטה באירופה, החרפה במלחמת הסחר והברקזיט. קרן המטבע עדכנה שוב כלפי מטה את תחזיות הצמיחה למרבית הגושים ובעיקר לאירופה. בשווקי המניות נרשמה התאוששות, והמדדים עלו על רקע הצפי לכך שלעת עתה ייעצר תהליך הצמצום המוניטרי הגלובלי, ואופטימיות מחודשת לגבי המשא-ומתן בין ארה"ב וסין אודות הסכמי הסחר.