בג"ץ יכריע: 5 מועצות אזוריות - שדות נגב, באר טוביה, דרום השרון, חוף הכרמל ומשגב, יחד עם מרכז המועצות האזוריות, הגישו עתירה דחופה לבג"ץ במסגרתה הן מבקשות להוציא צו על-תנאי, שיורה על ביטול צווי המינוי שניתנו על-ידי שר הפנים אריה דרעי, למינוי 36 ועדות גאוגרפיות ברחבי הארץ.
לטענת המועצות האזוריות, מינוי הוועדות הוא בלתי חוקי, מאחר שהוא נעשה במהלך של תקופת בחירות, ביום שבו מליאת הכנסת אישרה את התפזרותה. בנוסף מבקשות המועצות בעתירה צו ביניים שימנע הליכים כלשהם הנוגעים לצווי המינוי, עד להכרעה בעתירה.
"היקף חסר תקדים של צווים"
לטענת המועצות, המיוצגות על-ידי עורכי הדין אלי וילצ'יק וחן ישי ממשרד כהן וילצ'יק ושות', מדובר במינוי של ועדות שדנות בנושאי איחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפלי. כלומר, בכוחן להחליט על העברת שטחים או הכנסות מרשות מקומית אחת לרשות מקומית אחרת, כאשר בדרך-כלל המגמה היא העברת שטחים והכנסות מהמרחב הכפרי למרחב העירוני.
על כן טוענות המועצות כי המינויים נעשו שלא כדין, שכן במהלך תקופת בחירות שרי הממשלה אינם רשאים לקבל החלטות חריגות ובעלות השלכות משמעותיות כמו ההחלטה על מינוי הוועדות הגאוגרפיות, וזאת "לאור החשש כי ההחלטות יהיו נגועות בשיקולים פוליטיים לא רלוונטיים, אשר מתעצמים לקראת הבחירות". בנוסף, במקרה זה החשש גדול יותר, "נוכח ההיקף חסר התקדים של הצווים אשר ניתנו בבת-אחת - 36 במספר".
היכן הוקמו ועדות הגבולות החדשות
בשנת 2016 החליט שר הפנים למנות 5 ועדות גאוגרפיות קבועות לפי אזורים, אשר תפעלנה כל אחת באזור סמכותה. זאת בניגוד לעבר, כאשר ועדות גאוגרפיות הוקמו על-פי הצורך ולא באופן קבוע. התהליך פועל כך שבשלב הראשון שר הפנים בוחן בקשות המונחות בפניו על-ידי רשויות שמבקשות לבחון סוגיות של שינוי גבולות או חלוקת הכנסות מרשות סמוכה, וקובע האם לתת צו מינוי לוועדה הגאוגרפית הרלוונטית, על-מנת שתבחן את הבקשה. ברגע שניתן הצו, מתחילה הוועדה בעבודתה ומעבירה לשר את המלצותיה.
"ניתן לומר כי החלטת השר לחתום על צווי מינוי היא החלטה מכרעת ביותר אשר השלכותיה מרחיקות לכת עבור הרשויות השונות, שכן היא זו הקובעת האם סוגיות חשובות מאין כמותן הנוגעות לבקשות לשינויים בגבולות, בהכנסות או במעמד המוניציפלי תתבררנה בפני הוועדות הגאוגרפיות או לא", נטען.
ב-24 בדצמבר 2018 התכנסו ראשי סיעות הקואליציה, ביניהם שר הפנים אריה דרעי, והודיעו על החלטתם להקדים את מועד הבחירות ל-9 באפריל ולפזר את הכנסת. יומיים אחר-כך אישרה מליאת הכנסת את חוק התפזרות הכנסת ה-20. יום לאחר פיזור הכנסת, ב-27 בדצמבר, שלח היועץ המשפטי לממשלה חוות-דעת למזכיר הממשלה, בה צוין כי "ממשלה יוצאת הפועלת ערב בחירות ושריה של הממשלה מחויבים באיפוק בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו".
עשרות רשויות נאבקות על קרקעות
אלא שלטענת העותרות, בניגוד להנחיית היועמ"ש, בדיוק באותו היום בו אישרה הכנסת את יום פיזורה ב-26 בדצמבר, ויומיים לאחר שהחלה דה-פקטו תקופת הבחירות, ניתנו במקביל 6 החלטות אשר כוללות לא פחות מ-36 צווי מינוי חדשים החלים על 5 הוועדות הגאוגרפיות השונות.
בין הצווים שניתנו: צו לבחינת שינוי גבולות בין עיריית נתיבות לבין המועצה האזורית שדות נגב, שינוי גבולות בין המועצה המקומית בני עייש והמועצה האזורית באר טוביה, חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד לבין המועצה המקומית סביון מועצה אזורית דרום השרון, עיריית קריית אונו ועיריית אור-יהודה, שינוי גבולות בין המועצה האזורית דרום השרון לבין עיריית אלעד ועיריית פתח-תקווה, שיוך מוניציפלי לשטח חסר מעמד מוניציפלי לאחת מבין הרשויות: המועצה האזורית דרום שרון והמועצה המקומית כפר ברא, ועוד. "צווים אלה הם בהיקף חסר תקדים וגדול לאין שיעור מכל מקרה קודם", צוין בעתירה.
בעתירה מסבירות המועצות האזוריות כי "היענותו של שר הפנים לבקשת רשות או העומד בראשה למנות ועדה גאוגרפית בעניין מסוים היא הגורמת והמאפשרת את תחילתו של המהלך אשר לרוב מסתיים בהגדלת הכנסותיה או שטחה של הרשות המפונה".
לטענת המועצות, "אין זה מן הנמנע כי ראש רשות אשר משיג לתושביו הישג בדמות מינוי ועדה שתאפשר בעתיד הגדלת שטחה או הכנסותיה של הרשות, יחוש חובה פוליטית או מוסרית כלפי אותו השר שמינה את הוועדה לבקשתו. זוהי בדיוק הסיבה מדוע נושא מינוי הועדות הוא רגיש ומתעצם פי כמה וכמה בעת תקופת בחירות ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר ב-36 בקשות המאושרות בו-זמנית".
המועצות מעלות חשש כי עיון באתר משרד הפנים מגלה כי ביחס לחלק מצווי המינוי נקבעו כבר דיונים לעת הקרובה ועוד טרם סיומה של תקופת הבחירות.
לטענתן, מדובר במינוי ועדות בעלות משמעות עצומה גבי נושאים השנויים במחלוקת הכרוכים במאבק כוחות בין רשויות מוניציפליות שונות בשאלות על גבולותיהן, תחום שיפוטן והכנסותיהן. "הרי זה מובן מאליו כי החלטה להיעתר לבקשתה של רשות כלשהי החומדת שטחים או הכנסות של רשות אחרת, ולמנות ועדה גאוגרפית לדון בנושא, היא החלטה אשר בנקל עשויה להיות מושפעת מאינטרסים פוליטיים, ולא יהיה זה מופרך לחשוש שמא בצידה של החלטה שכזאת עשוי להיות רווח אלקטורלי ניכר ביותר", צוין בעתירה.
בנוסף מביעות המועצות פליאה על כך שהחלטת שר הפנים ניתנה דווקא בזמן הזה, כאשר אף אחד אינו יודע כמה זמן היו הבקשות הללו "מונחות על שולחנו", ולכן מדובר ב"החלטה נגועה בהשפעות פוליטיות עזות, ולו למראית-עין".
ממשרד הפנים נמסר: "הוועדות הגאוגרפיות הן ועדות מקצועיות הפועלות באופן שוטף לאורך כל השנה. מטרתן העיקרית היא קידום צדק חלוקתי בין רשויות מקומיות. כדרך שגרה, הרחבות כתבי מינוי נחתמות על-ידי המנכ"ל לאחר שהסמכות בעניין זה הואצלה על-ידי השר. כמו כן, ההחלטה על הרחבת כתבי המינוי נעשתה כדין ולאחר תהליך מקצועי ארוך ומעמיק. עם זאת, ולאור הבחירות והנחיות היועמ"ש שיצאו בעקבותיהן, החלטות בנושאים השונים יתקבלו רק לאחר כינון הממשלה החדשה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
