חברת DSP Group מציינת השנה 32 שנים לקיומה, גיל מופלג בעולמות ההייטק והטכנולוגיה. גם כשהיא עושה מאמצים כבירים להיכנס לעולמות טכנולוגיים חדשים ולהרחיב את שווקי היעד, עדיין רבים תוהים: 'זו החברה של הטלפונים האלחוטיים, לא? או אולי המשיבונים הדיגיטליים?' - הגם שאלו מתמעטים ונעלמים מהשוק.
את הכניסה לתחומי טכנולוגיות חדשות ושני המהפכים הטכנולוגיים שעברה, מכנים בחברה "DSPG 3.0". הטכנולוגיה הראשונה של החברה הביאה לעולם את ההקלטות הדיגיטליות באמצעות מעגל אלקטרוני משובץ שבב (SOC) במקום הקלטות המיושנות; בגלגולה הטכנולוגי השני החברה נכנסה לתחום הטלפונים האלחוטיים הביתיים בטכנולוגיית DECT. הסיבוב הטכנולוגי החדש מכוון לעולמות הבית החכם וההפעלה הקולית.
DSPG מפתחת טכנולוגיית שבבים אלקטרוניים לעיבוד קול ולתקשורת בטווחים קצרים. מדובר בשבבים בעלות מזערית - דולרים בודדים - שמשובצים במכשירים של ענקיות האלקטרוניקה העולמיות כמו סמסונג, פנסוניק, סיסקו, לוג'יטק וגו-פרו ותוך שיתופי פעולה עם ענקיות שירותים כמו אמזון, גוגל, דויטשה טלקום, פרנס טלקום וגם בזק הישראלית. האסטרטגיה של DSPG לא השתנתה לאורך השנים: רכיבה על כתפי ענקים עם טכנולוגיה מתקדמת ומחירים זעירים. "התחום של טלפוניה ביתית התיישן, בעיקר בגלל הסמארטפונים, אז החלטנו לנצל את הנכסים המוכחים של החברה - עיבוד קולי ותקשורת אלחוטית - מול לקוחות חדשים", מסביר עופר אליקים, מנכ"ל DSPG.
אליקים נמצא בתפקידו מאז 2009. בשנים האלה קמו ונסגרו מאות חברות סטארט-אפ, טכנולוגיות צצו ונעלמו, חברות ישראליות נמכרו, מוזגו, והתפוגגו, ואילו DSPG, על אף שאינה חברה גדולה, המשיכה לשרוד. השיחה עם אליקים נערכת ליד שולחן עמוס במוצרי טכנולוגיה מבוססי הפעלה קולית. מדי פעם כשמוזכר שמה של הסייענית אלקסה היא מתעוררת ושואלת כיצד היא יכולה לעזור. מדי פעם כשאליקים קורא לה, היא לא מגיבה. חיים בעידן הטכנולוגי.
מטלפוניה מסורתית לבית חכם
בדוח השנתי שפרסמה החברה לפני כשבועיים היא מציינת שההכנסה מהטכנולוגיות החדשות עברו את אלה המסורתיות והגיעו ל-55% מכלל הכנסותיה. תחום הטלפוניה האלחוטית, אגב, עדיין מהווה 41% מהכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2018, כשהיא מחזיקה בנתח של 70% מהשוק העולמי, שהולך ומצטמק. צריך לשים לב - אף על פי שהטכנולוגיות החדשות תופסות חלק מהותי יותר מהכנסות החברה, הן לא מצליחות לפצות על הירידה בהכנסות התחומים המסורתיים. כך, ב-2018 ירדו ההכנסות ב-6% והסתכמו ב-117 מיליון דולר. למעשה, מאז שנת 2010, שבה הסתכמו הכנסות DSPG בכ-226 מיליון דולר, הכנסות החברה יורדות מדי שנה.
ב-DSPG משוכנעים שזו תקופת מעבר בין טכנולוגיות וכי נשקף לה עתיד ורוד. המשקיעים כנראה אופטימים גם הם: בחודשיים האחרונים המניה זינקה ב-20%, אך זאת לאחר ירידה של 10% ב-2018. שווי החברה עומד על 290 מיליון דולר ובקופה יש לה 124 מיליון דולר. "החברה שלנו מקבלת שווי נמוך בגלל ההסתכלות במשקפיים של 'זו חברה של טלפון אלחוטי' אז לא, זה לא המוצר היום", סבור אליקים.
"ב-2018 היה קיטון בהכנסות אבל הצפי הוא שמהשנה הבאה נחזור לצמיחה אורגנית של 5%-10%. צריך לראות שתי מגמות: מצד אחד הכנסות מעולם הטלפוניה הביתית, שבה יש ירידות של 15%-20% כל השנה, ומצד שני יש סטארט-אפ שכבר מוכר ב-70 מיליון דולר וצומח כל שנה באחוזים יפים. מתישהו מגיעה נקודת הפיתול, שבה החדש גדול יותר מהישן, וכשזה קורה הצמיחה המצרפית נעשית יותר טובה".
למרות הירידה הנמשכת בהכנסות בשנים האחרונות, בשורה התחתונה DSPG שמרה על רווחיות נקייה על בסיס Non-GAAP ונעה בין רווחיות להפסד על פי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP). ב-2018 החברה הפסידה 2 מיליון דולר לפי כללי GAAP, והציגה רווח נקי Non-GAAP (בנטרול הוצאות חשבונאיות שונות) של 5.4 מיליון דולר, עלייה של 37% לעומת 2017.
DSPG מתמקדת כיום בשלושה תחומי צמיחה: תקשורת טלפוניה ארגונית, בית חכם והפעלה קולית. בתחום התקשורת הארגונית החברה מוכרת שבבי VoIP לחברות בולטות כמו סיסקו ואודיוקודס. בתחום הבית החכם החברה דוחפת את טכנולוגיית DECT ULE מול טכנולוגיות מתחרות על שוק IoT ביתי וגם עסקי. הלקוחות של DSPG כאן הן מפעילות כמו פרנס טלקום/אורנג׳ או דויטשה טלקום לפניה. ההכנסות מתחום זה הגיעו ל-14.8 מיליון דולר בשנת 2018, נמוכות מציפיות החברה, שתולה את האשם בהיחלשות הסחר עם סין.
התחום השלישי מלהיב הרבה יותר: חיווי קולי, Smart Voice במינוח המקצועי - או "סייענות דיגיטלית". השבב של DSPG, שגודלו מילימטרים ספורים, מוטמע במכשירים השונים ומאפשר להם להקשיב לנו כל העת, בהמתנה לקריאת "אלקסה", "היי גוגל", "היי ביקסבי" וכיוצא באלה. "השבב הזה הוא ה-Claim to Fame שלנו", אומר אליקים, "שבב שכל הזמן מקשיב ורק כשאתה אומר את מילת הקסם הוא נפתח, ועושה את כל מה שצריך כולל להעיר את המעבד". במהלך 2018 ההכנסות מתחום זה הגיעו ל-11 מיליון דולר, גידול של 124% לעומת 2017, ועדיין - פחות ממה שחזתה החברה.
השבבים של DSPG יודעים להקשיב להוראות גם בסביבה רועשת, ועד מרחק של 5 מטרים מהמכשיר. מרגע שנקלטה מילת ההפעלה, השבב מפענח באופן אקטיבי את הדברים הנאמרים, לפעמים אוצר מילים מצומצם כמו 'פתח פח' בפח אשפה דיגיטלי, לפעמים מבחר גדול יותר של מילים כמו 'הדלק נורה באדום' או 'עמעם תאורה ל-60%' במנורה הדיגיטלית. במכשירים המתוחכמים יותר, כמו אלקסה, פיענוח הפקודות הקוליות נעשה בענן, בטכנולוגיה שנקראת ASR: הקובץ הקולי מועלה לשירות הרלוונטי בענן, מפוענח, וההוראה לביצוע חוזרת למכשיר בתוך שניות בודדות.
שיתוף פעולה אסטרטגי עם אמזון
ביוני 2018 חתמה DSPG על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אמזון להטמעת השבב שלה במערכות מבוססות אלקסה. כזה למשל הוא הטאבלט שהציגה לנובו בתערוכת CES לפני כחודש, שמאפשר הפעלה קולית של אלקסה בעזרת השבב של DSPG שמותקן בו. שבבים דומים מותקנים בעשרות מכשירים נוספים שהוצגו ב-CES, למשל שלטים חכמים של Universal Electronics שמקבלים הוראות קוליות במקום לחיצות מקשים, השעונים החכמים מסדרת Samsung Gear וגם מספר טלפונים של סמסונג מסדרת A החדשה, ולצדם שורה של יצרנים סיניים, בהם חברה בינלאומית ש-DSPG לא חשפה את שמה אבל מציינת בדוחות שהיא צופה להכנסות משמעותיות בזכותה.
איזו מערכת יחסים יש לכם עם אמזון?
"יש לנו Reference Design (מערכת לפיתוח מוצרים) שעמד במבדקים של אמזון לקבלת החותמת, ומחירו הנמוך ביותר מבין החברות המקבילות, כי אנחנו עושים את זה עם שלושה מיקרופונים בלבד. ב'אקו' של אמזון יש שבעה מיקרופונים. אנחנו עובדים עם כל הפלטפורמות - בארה"ב אלה אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל ובסין מדובר בעליבאבא, ביידו, טנסנט".
איפה אמזון מרוויחה, כשלנובו למשל מטמיעה את אלקסה בטאבלט שלה?
"לדעתי אמזון הייתה מעדיפה לא למכור שום חומרה אלא שכל מכשיר בשוק ישתמש בשירות שלה, מה שיאפשר למשל לעשות קניות קוליות. גם גוגל (גוגל הום), גם אפל (סירי הום פוד), היו רוצות שנשתמש בשירות שלהן וכל המידע יעבור דרכם. היום אנחנו יודעים שהמידע על המשתמשים הוא הדבר הכי שווה בעולם, ואני אייצר אותו מחיווי קולי, גם ברכב וגם במקומות אחרים שבהם אין מסך".
אתם מודאגים מהעובדה שהטכנולוגיה שלכם מאפשרת להאזין ללקוחות ולצבור מידע עליהם?
"אנחנו משמשים כשומר סף. יש לי יכולת לעשות השתקה בחומרה (Hard Mute), כך ששום אינפורמציה לא תעבור ללא הסכמה. המוצרים שלנו נמצאים בבית הלבן, בפנטגון, ב-CIA ובתוך מכשירים של סיסקו שהלב שלהם הוא 100% כחול לבן. המכשירים מאזינים כל הזמן, אך המידע לא יוצא מהחדר אם לא נאמרת מילת ההפעלה, ורק אז זה יעבור לעולם המחובר".
זה המצב גם בטלפונים שמקשיבים לנו? פייסבוק מקשיבה לנו?
"הרבה אינפורמציה שיושבת שטלפון לאו דווקא עוברת דרך השבב שלנו. למשל פייסבוק, בטלפון A9 של סמסונג, לא עוברת דרכנו. ביקסבי וגוגל כן. אז כשאתה נותן לפייסבוק אישור להשתמש במיקרופון זה לא עובר השבב שלנו. הטלפון לא אמור לשמוע כשהוא כבוי, גם לא פייסבוק. אבל הטלפון מקשיב כשהוא במצב המתנה, מחכה לשמוע שתגיד 'אוקיי גוגל' או 'היי ביקסבי'".
בזכות טכנולוגיית ההפעלה הקולית DSPG מעורבת בפיתוחים מעניינים. בתערוכת CES הציגה Cybic הסינית, יצרנית האופניים החשמליים העתידניים, שני דגמים של אופניים משולבי אלקסה של אמזון (שמחירם למעלה מ-1,000 ליש"ט), שיודעים לקבל פקודות קוליות אודות מצב התנועה, ניווט ליעד, תחזית מזג אוויר, אתרים מעניינים לצד הדרך וגם הוספת מוצרים לרשימת הקניות באמזון. השבב שמאפשר לשמוע ולפענח את הרוכב הוא מתוצרת DSPG, עובדה שלא הוזכרה בפרסומים סביב הצגת המוצר בתערוכה.
היכולות הטכנולוגיות שמפתחים ב-DSPG מצביעות על כיוונים עתידיים, שלחלקם אין שוק עדיין ובחלקם הוא בהתהוות. למשל היכולת להשתמש במיקרופונים כחיישני IoT שיכולים לנטר בעיות בקו ייצור, לשמוע מים דולפים, קשישה שמעדה בדירתה ואפילו טרמיטים רוחשים בבתי עץ, אם למנות כמה מערכות שנמצאות בימים אלה בפיילוטים (POC) אצל לקוחות. הטכנולוגיה גם יכולה להוסיף יכולות חדשות לסמארטפונים, כמו לזהות סביבה רועשת ולהגביר את עוצמת ההתרעות או לשמוע שהמטוס ממריא ולהעביר את הטלפון למצב טיסה ואולי אף חיישן קולי במכונית, שיוכל לשמוע ילד שנשאר ברכב.
יכולת נוספת של השבב של DSPG היא תקשורת אקוסטית - העברת מידע באמצעות צלילים, כמו אלה של מכשיר הפקס, אבל בטווח שלא נשמע לאוזן אנושית. זו יכולת שנמצאת בסמארטפונים רבים - למשל, כשעוברים ממכשיר סמסונג ישן לחדש, מערכת SmartSwitch עושה סינכרון של שני המכשירים באמצעות תקשורת אקוסטית ורק אז מבצעת את העברת המידע ברשת. הטכנולוגיה הזו היא חלופה לתשלומים באמצעות שבב NFC וכמו כן נעשה בה שימוש לדחיפת מידע לסמארטפונים במקומות ציבוריים, למשל הרכבת התחתית של טוקיו.
בראש ובראשונה חברת מחקר ופיתוח
לחברת DSPG יש היסטוריה ארוכה. באמצע שנות השמונים רכש היזם ואיש העסקים דוידי גילה את חברת קולטוק מידי קומברס של קובי אלכסנדר, אירגן אותה מחדש וב-1987 הקים על בסיסה את DSP Group שהונפקה בנאסד"ק ב-1994 וחלשה על מחצית משוק המשיבונים הדיגיטליים. כמה שנים לאחר מכן פיצל מתוכה את פעילות הסלולר והקים את DSPC, שנמכרה ב-1999 לאינטל בעסקה הכי גדולה בהייטק הישראלי עד אז - 1.6 מיליארד דולר. ב-2002 פוצלה עוד פעילות של DSPG מתוכה - חטיבת ה-IP, שמוזגה עם Parthus האירית לצורך הקמת חברת CEVA, שנסחרת היום בוול סטריט לפי שווי של 640 מיליון דולר.
מאז הספיקה DSPG לרכוש שלוש חברות: Teleman Multimedia ב-2003, לאחריה החברות VoicePump ו-Bermai וב-2007 רכשה את חטיבת ה-VoIP מחברת NXP. כיום עובדים בחברה 330 עובדים, מהם 230 אנשי פיתוח וההנהלה בהרצליה, ושלוחה בארה"ב.
מי מתחרים מולכם בשוק?
"בעיקר חברות אמריקאיות: סינופטיקס, סירוס לוג'יק, קואלקום ואינטל. בתחומים שלנו זה עניין של מיקוד: אם סימנת מטרה והניהול טוב, ניתן להגיע למטרה גם אם יש עוד חברות בתחום. כל עוד המטרה הגיונית ולא מדובר בכיבוש כל שוק הסלולר ב-5G... בטלפון אלחוטי היינו מספר אחת, בשוק הארגוני אנחנו מספר אחת כשלפני כן היינו 0, אז אפשר לעשות את זה גם עכשיו".
המאמץ העיקרי כיום הוא בשיווק?
"הטכנולוגיה כל הזמן מתפתחת ו-DSPG היא בראש ובראשונה חברת מו"פ. מעל 50% מההוצאות התפעוליות הן במו"פ, וכל היתר זה שיווק מכירות והנהלה. ההנהלה יושבת בארה"ב כי חשוב להיות מחובר לעורקים של התעשייה הזו, שנמצאת בארה"ב".
האם אתם עדיין חברה ישראלית, האם הקניין הרוחני שאתם מפתחים נרשם בישראל?
"הקניין הרוחני שלנו ישראלי. זה אחד האתגרים כי כשה-IP הוא לא ישראלי אז גם ההנהלה לא ישראלית. הכלכלה הישראלית חייבת הרבה להייטק בארץ, שהוא קטר הייצוא המרכזי. אבל מבלי שיהיו חברות ישראליות, שהן הבעלים של ה-IP, אי אפשר יהיה להסתמך על ההייטק בתור הקטר. כשכל חברה ישראלית אחרי 5 או 10 שנים, נמכרת והופכת לחברה זרה, אז בעצם יונקים את ה-IP החוצה, גם אם ברמת התעסוקה העובדים עדיין נמצאים פה. הידע בעצם נדד".
החברות הרב לאומיות בישראל, דוגמת אינטל, גאות באלפי העובדים שהן מעסיקות בארץ.
"אם הידע איך לנהל ולהקים חברות נשאר כאן, אז יש לנו כלכלה. אבל אם אנחנו הופכים לתעשיית עבודה, מספקים שירותי מחקר ופיתוח לחברות זרות, אז המשך הקיום של ההייטק כקטר המרכזי של הכלכלה מוטל בספק רב. אנחנו נותנים את המוחות שלנו תמורת X דולרים בשנה או תמורת הבטחה להשקעות בארץ, למשל 40 מיליארד שקל. הרעיון בכלכלה חופשית הוא רעיון מבורך אבל כשהחברות האלה יהפכו לחברות זרות, אז גם בסין יש מהנדסים טובים, ולמה להן להעדיף את ישראל? אני צריך שהמדינה תרשום את הצ'ק שמסבסד או מקים תשתית של חברות למען התעשייה הישראלית".
כתבות
ני"ע
