פסולת בקבוקי הפלסטיק בישראל הועברה עד לאחרונה למיחזור במפעל אביב תעשיות שבאזור התעשייה נאות חובב. בימים אלו נסגר המפעל, עקב חוסר כדאיות כלכלית, וככל הנראה תיוצא מרבית פסולת הפלסטיק בישראל לחו"ל או תיטמן בקרקע. בכך נגרמת ירידה נוספת בשעורי המיחזור בישראל, שממילא נמוכים יחסית למדינות האיחוד האירופי.
כיום מיוצרים בישראל 5.4 מיליון טון פסולת עירונית בשנה, מתוכם כמיליון טון היא פסולת פלסטיק. לפי הערכות, בשנת 2030 תגיע כמות הפסולת ל-6.7 מיליון טון ובהתאם יגדלו גם כמויות פסולת הפלסטיק ל-1.2 מיליון טון.
הדרך הקלה ביותר לטפל בפסולת היא להטמין אותה בקרקע במטמנות. זו דרך בעייתית מאחר שחלק משמעותי מהפסולת, בעיקר הפלסטיק, אינו מתכלה. הדרך השנייה היא למחזר את מרכבי הפסולת המופרדים, אבל לעתים קרובות מיחזור פסולת הפלסטיק אינו כלכלי.
הדרך השלישית היא להפוך את הפסולת לאנרגיה. סוגי הפלסטיק למיניהם הם תוצרים של תעשיית הגז והנפט, ועל ידי תהליכי עיבוד מיוחדים ניתן להשיב את פסולת הפלסטיק לנפט. נכון לשנה החולפת, מרבית הפסולת בישראל הועברה להטמנה במטמנות ורק כ-22% בלבד הועברו למיחזור. לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי שיעור המיחזור של פסולת פלסטיק מגיע ל-30% ובארה"ב ל-9%, בעוד שריפה לאנרגיה מגיעה לכ-15%.
בתחילת 2018 הציב המשרד להגנת הסביבה יעדי מיחזור חדשים ל-2030, במטרה לצמצם את ההטמנה של פסולת בקרקע. בין יעדים אלה - הפחתת שיעור ההטמנה ל-26%. במקביל - עלייה בהיקף המיחזור ל-51% והשבת פסולת לאנרגיה בהיקף של 23% מסך הפסולת. להשגת יעדים אלה מתכוון המשרד לתמוך כספית במתקנים למיון והפרדת פסולת ובמתקנים להפקת אנרגיה, בעיקר אלה המיועדים לטיפול בפסולת האורגנית, שאינה ניתנת למיחזור. כבר כיום עובד באתר חיריה מתקן להפרדת פסולת עתירת ערך קלורי (RDF), שמועברת למפעל נשר לשריפה כמקור דלק.
שריפה ישירה של פסולת לאנרגיה היא פתרון מקובל בעולם לטיפול בפסולת עירונית, אך היא גם פולטת סוגים רבים של מזהמים. פתרון נוסף לטיפול וסילוק פסולת עירונית הוא חימום הפסולת לטמפרטורות גבוהות ללא חמצן (תהליך פירוליזה), לפירוק החומר האורגני וייצור נפט. בתהליך זה נפלטת כמות קטנה יותר של מזהמים לסביבה מאשר בתהליך השריפה. כמו כן, הנפט המיוצר בתהליך ניתן לשינוע, ואינו מחייב שימוש בקרבת המתקן כמו במקרה של תהליך שריפה.
למשל, לאחרונה החלה שותפות רא"מ לקדם הקמת מתקנים להפקת נפט מפצלי שמן. לשם העלאת יעילות תהליך ייצור הנפט ושל כמות הנפט המופק, יוספו לתהליך של רא"מ כ-10% של פסולת פלסטיק. תהליך כזה, שמטפל בו-זמנית גם בחומר טפל של תעשיית כריית פוספטים וגם בפסולת עירונית, יכול להניב תועלת כלכלית וסביבתית רבה.
חשוב שמשרדי האוצר והגנת הסביבה ילוו ויתמכו ביזמות חדשות לשימוש בעל תועלת בפסולת, תוך התחשבות בתועלות החיצוניות השונות הכרוכות בכך, לרבות מניעת הטמנה בקרקע, הפחתת פליטות מזהמים בתהליכי הפירוק של הפסולת במטמנות, הפחתת פליטות גזי חממה ועוד. ישראל היא מובילה עולמית בהפיכת שפכים עירוניים למי השקיה. היא צריכה ויכולה למצב את עצמה כמובילה גם בהפיכת מפגע הפסולת העירונית למשאב בעל חשיבות לאומית.
הכותב היה המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, והוא יועץ סביבתי לגופים שונים, ובכללם שותפות רא"מ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
