מתמודדים עם האתגרים: המדריך המלא לבניית תיק קרנות אלטרנטיבי

בין אם אתם משקיעים פרטיים כשירים או משקיעים בשם גוף השקעות קטן או בינוני, בוודאי נתקלתם באתגרים המלווים בנייה של מרכיבי ההשקעות האלטרנטיביות כחלק מתיק ההשקעות הכולל. בניית תיק אלטרנטיבי בקרנות השקעה דורשת תכנון ועקביות ביצוע לאורך שנים. המפתח לבניית התיק הוא הבנה של תהליך העבודה בקרנות והתזרים הצפוי. אחד ה"קשיים" איתם מתמודדים משקיעים רבים בתחום הוא רמת השקעה נמוכה משמעותית מהמתוכנן גם לאחר שנים של השקעה עקבית. במאמר זה אנסה להציג את הכללים המרכזיים לבניית תיק קרנות וכן לתת מספר דוגמאות הקרובות למציאות ומאפשרות הבנה של תזרימי התחום וכיצד ניתן לתכנן גודל תיק ועיתוי.

למשקיעים שונים יתאים תיק אלטרנטיבי השונה בגודלו ומרכיביו בתלות במספר רב של פרמטרים השקעתיים עליהם לא נוכל לעמוד במאמר זה, יחד עם זאת ישנן מספר נקודות קבועות אליהן ניתן להתייחס.

בניית תיק קרנות השקעה - כללים מנחים

נזילות - חלק ניכר מהמוצרים האלטרנטיביים (קרנות השקעה, חוב, נדל"ן ועוד), אינם נזילים והם בעלי אופק השקעה ארוך ממועד ההחלטה ועד למימוש הסופי. במרבית קרנות ההשקעה יהיו החזרים לאורך שנות ההשקעה אך למשקיע אין יכולת ל"הנזיל" את השקעתו במועד המתאים לו. לפיכך, השקעות אלו מתאימות לתיק בעל טווח השקעות ארוך.

יחד עם זאת, מרבית קרנות ההשקעה יוצרות תזרים משמעותי לאורך חיי הקרן. קרן Buy-Out (BO) ממוצעת תקרא ל-60%-80% מההתחייבות בלבד ועד לשנה השמינית צפויים המשקיעים לראות את מלוא הקרן חוזרת כתזרים (דוגמה בהמשך).

גמישות - פרמטר נוסף הנשלל מהמשקיעים הוא הגמישות ההשקעתית שכן, במרבית המוצרים האלטרנטיביים, לא מתאפשרת "העברה" בין אפיקים גם אם נוצרת הזדמנות שוק. לקוחות רבים נוטים לטעות בין הגמישות לנזילות ולא כך הוא. לדוגמה, קרן פנסיה אינה נזילה, אך למשקיע יש גמישות השקעתית המאפשרת לו לשנות את מבנה התיק על פי רצונו ובכך לנצל הזדמנויות שוק כאשר אלו מתרחשות (לדוגמה, מעבר למסלול מנייתי לאחר ירידות בשוק).

פיזור - גופי ההשקעה המובילים מפזרים את ההשקעה האלטרנטיבית בין אפיקי השקעה (מניות, חוב, נדל"ן ותשתיות), אסטרטגיות השקעה, גיאוגרפיות ומנהלים. תיקי ההשקעות האלטרנטיביים בנויים לרוב ממאות החזקות כאשר קרן השקעות של מנהל בודד לא מהווה יותר מעשיריות אחוז בודדות מהתיק במקסימום. לבחירת המנהלים חשיבות גבוהה עליה אעמוד בהמשך.

פיזור בין שנות השקעה (Vintage) - תוצאות קרנות ההשקעה תלויות מאד בשנת ההשקעה, זאת עקב השלב במחזור הכלכלי בו מבוצעות ההשקעות לעומת השלב בו מבוצעים מימושים של השקעותיהן. ולכן, תוכניות ההשקעה בתחום הן רב-שנתיות ועקביות.

בחירת מנהלים -בחירת מנהלים היא אולי המשתנה הקריטי ביותר לתוצאות. קרנות מובילות מייצרות עודף תשואה של 7% על הממוצע הענפי. לעומתן, קרנות ברביע התחתון מייצרות תשואה הנמוכה ב-5% -7% מהממוצע. אלו פערי תשואה עצומים וחריגים ביחס לשוק הסחיר (בו הפערים בין מנהלים מצטיינים לחלשים נמוכים בהרבה).

הסתכלות על התנהגות גופי השקעה מובילים בתחום ומחקרים מדגישה מספר נקודות המאפשרות לשפר את היכולת בבחירת מנהלי קרנות ההשקעה: ב-67% מהמקרים קרנות המשך של קרנות מצטיינות ממשיכות לשמר את מיקומן בחצי העליון של טבלאות ההשוואה. לקרנות המשך של קרנות ברביע התחתון יש הסתברות דומה (67%) לסיים מתחת לממוצע. עובדה זו יוצרת העדפה למנהלים בעלי ותק הפועלים באותה אסטרטגיה ושהציגו תוצאות מצטיינות.

למה לצפות בבניית תיק קרנות השקעה

מקרה הקרן הבודדת: הגרף "תזרים נטו" מציג תזרים צפוי מהתחייבות השקעה של 10 שקלים בקרן BO ובקרן חוב. ניתן לראות כי במקביל לקריאות לכסף, ההנבה של הקרנות מובילה למצב על פיו ההשקעה המקסימלית (תזרימית) אינה עולה על 6 שקלים על כל 10 שקלים התחייבות וזאת רק לאחר כ-3.5 שנים מיציאת הקרן לדרך. יחד עם זאת, בניגוד לחשש מ"היעדר נזילות" הוחזרו 100% מהתזרימים שהושקעו בתום 7 עד 8 שנים.

אנו למדים מכך כי ההשקעה בפועל (חשיפה) לקרן השקעה (או התיק) אליה התחייבנו היא לרוב נמוכה משמעותית מסכום ההתחייבות ובנייתה נמשכת על 3-5 שנים, מנגד הקרנות הן תזרימיות ומניבות סכומים משמעותיים החל מהשנה ה-3-4, נקודות אליהן יש להתייחס בבניית רכיב אלטרנטיבי "קבוע" בתיק.

תכנון תיק קרנות השקעה: בקרנות השקעה קיים פער גדול בין מועד ההחלטה על ההשקעה (ההתחייבות), מועד ההשקעה בפועל וגודל ההשקעה בפועל ביחס להתחייבויות. במרבית המקרים תקופת ההשקעה תארך כ-4 שנים והחשיפה המרבית בפועל לקרן ההשקעה תעמוד על כ-80% מגובה הסכום אותו החלטנו להשקיע.

בגרף "סימולציה לקרנות השקעה" מוצג מבנה עקרוני של השקעה בתיק קרנות השקעה. הלקוח בדוגמה מעוניין בחשיפה של 20% לקרנות השקעה ומחליט על התחייבות שנתית קבועה של 4%. ניתן לראות כי לאחר כ-3 שנים תעמוד החשיפה בפועל על כ-4% בלבד. לאחר 10 שנים של עקשנות, צפוי הלקוח להגיע לחשיפה אותה תכנן. כ-20% מנכסיו יהיו מושקעים בקרנות ההשקעה כאשר ההחזר השנתי בשנה זו יעמוד על כ-5%. אחת הדרכים להאצת התוכנית היא הגדלה של ההשקעה בשנים הראשונות לרמה של 5%-6%.

ניתן לראות כי בשנים הראשונות קצב ההשקעה בפועל נמוך מההתחייבויות אך בטווח של 3-4 שנים קצב הקריאות לכסף מדביק את ההתחייבויות השנתיות. ההחזרים בשנים הראשונות נמוכים אך התוכנית מתחילה להניב החזרים הגבוהים מההתחייבויות השנתיות סביב שנה 8-9.

זוהי כמובן סימולציה פשטנית, אך כדי לייצר תיק מפוזר בין שנות השקעה ויציב בגודלו, עלינו לקבוע רמת השקעה שנתית קבועה (פחות או יותר) ומפוזרת בין אפיקים, אסטרטגיות מנהלים וגאוגרפיות. חוסר עקביות בנושאים אלו יגרור תיק שיסבול מתנודתיות בגודלו או מפגיעה בתוצאות כתוצאה ממיקוד בשנת השקעה, אפיק, אסטרטגיה או מנהל.

ללקוח מוסדי גדול יש לרוב את המשאבים לבחון מאות קרנות, להגיע למוצרים המובילים ולייצר פיזור ראוי בין אפיקים, אסטרטגיות השקעה, שנות השקעה, מנהלים וגיאוגרפיות. הפתרון הנפוץ בעולם למשקיעים מוסדיים קטנים או כשירים הן קרנות FOF (אגד של קרנות - Fund of Funds) או קרנות "אגרגטוריות" אחרות המאפשרות בניית תיק השקעות בצורה מקצועית, חשיפה, פיזור, הגעה למוצרים מובילים ורמת בקרה, בדיקת נאותות ואנליזה גבוהה.

הכותב הוא שותף מנהל וממייסדי קרן חושן קפיטל, קרן השקעות אלטרנטיביות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה, או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסיים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות, לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עימו, יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסיים המאוזכרים לעיל.