היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מפרסם הערב (ה'), 40 יום לפני הבחירות, את החלטתו הסופית והרשמית בתיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בתיק 2000 (תיק נתניהו-מוזס) יועמד נתניהו לדין במרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע. נוני מוזס, המוציא לאור של "ידיעות אחרונות", יועמד לדין בניסיון למתן שוחד, בכפוף לשימוע.
הפרק שעוסק בתיק 2000 בכתב החשדות נגד נתניהו, מונה עשרות סעיפים שמהם עולה מסכת של קשרים עמוקים בין נתניהו לבין מוזס. בכתב החשדות מצוין שנתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בקבוצת "ידיעות אחרונות", במיוחד בתקופה של מערכת בחירות ומוזס רצה להביא להטלת מגבלות על עיתון "ישראל היום", כדי לשפר את מצבו הכלכלי. אלא שנתניהו לא ביקש רק להיטיב עם עצמו על פי החשד אלא גם לפגוע במתחריו הפוליטיים ובמיוחד עם נפתלי בנט ומשה כחלון וקיים על כך שיחות מפורשות עם נוני מוזס.
על פי החשד, יומיים אחרי שפיטר נתניהו את יאיר לפיד וציפי לבני (2 בדצמבר), ביום 4 בדצמבר 2014 הוא נפגש עם מוזס ובפגישה זו הציע מוזס לנתניהו שוחד, "בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות'", בתמורה לכך שהוא יפעל לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום", בגרסה מרוככת של הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על - ידי ח"כ איתן כבל. בפגישה זו, למרות שנתניהו לא ביקש שוחד, הוא לא סירב להצעתו של מוזס, אלא המשיך לנהל עמו שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי הצעת השוחד.
ממשיך כתב החשדות ומפרט שלא רק שנתניהו לא ניסה לעצור את "חוק ישראל היום" אלא ערך בירור עם יו"ר הקואליציה אז ח"כ אלקין ועם יו"ר ועדת הכנסת אז יריב לוין, בנוגע להיתכנות קידום החקיקה בתקופת הבחירות. "בפגישה זו נאמר לך כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. לאחר מכן קיימת פגישה נוספת עם מוזס, אף היא ביזמת נתניהו על מנת לעדכנו ולהמשיך מולו את השיח אודות מרכיבי הצעת השוחד שהוא הניח בפני נתניהו".
שמרון הזהיר את נתניהו מפני יצירת מצב של שוחד
בכתב החשדות מפורטים אירועי הרקע לפגישות בין נתניהו לבין מוזס.
פגישות מוזס נתניהו בין 2008-2009. הצדדים הגיעו להבנה שנתניהו ישכנע את אדלסון לבלום מהדורת סופ"ש, אבל אחרי שנה עלתה מהדורת סוף השבוע. מוזס העביר מסרים כי המשך ההפצה יביא לפרסומים שליליים ואז עורבו בסיפור חפץ ומילצ'ן כדי להביא להסכמות.
במהלך שנת 2013 הם נפגשו כ-7 פעמים. בחודש מארס 2014 הגיש ח"כ איתן כבל את הצעת החוק שביקשה לקבוע חובת גביית תשלום עבור עיתונים (ובכך למנוע את הפצת ישראל היום בחינם). הצעת החוק אושר בקריאה טרומית ב-12 בנובמבר 2014 וב-2 בדצמבר פיטר נתניהו את השרים לבני ולפיד.
ברבעון האחרון של שנת 2014 קיים נתניהו שש פגישות עם מוזס, כולן במעון בבלפור. הפגישות הרביעית והחמישית בתאריכים 4 בדצמבר ו-13 בדצמבר הוקלטו לבקשת נתניהו על ידי ארי הרו.
מסגרת כתב החשדות, בתקופה המתארת מעשים בראשית חודש נובמבר מתוארים מהלכים של נתניהו בהם הוא דן בדחיפת החקיקה להגבלת תפוצת ישראל היום. "הבטחת למוזס שתפעל למתן חופש הצבעה בועדת השרים, על מנת לאפשר את אישורה. הסתרת ממוזס את התכנית שאלקין הציג לפיה ככל שההצעה תאושר בקריאה הטרומית, היא תנותב לוועדת הכנסת, על מנת שתתקע שם.... אפשרת לשריך חופש הצבעה בנוגע לקריאה הטרומית... והרו נפגש לבקשתך עם לוין במודיעין ובפגישה הם דנו בחקיקה שתגביל את ישראל היום..". בהמשך מתואר בכתב החשדות כיצד נתניהו נועץ עם עו״ד שמרון, "לקראת המשך המפגשים עם מוזס והכוונה להקליט, הבהיר לך שמרון שבשיחותיך עם מוזס יש להיזהר ממצב שבו בקשות נתניהו למוזס יכרכו בבקשותיו של מוזס אל נתניהו כעובד ציבור בבחינת, דבר תמורת דבר".
הפגישות לא תועדו ביומנים
מנדלבליט מציין כי דבר קיומן של הפגישות לא תועד ביומנים של נתניהו ומוזס.
לפי כתב החשדות, נושא הפגישות היה ריכוך החקיקה שהציע כבל, כלומר הגבלת הפצת "ישראל היום" לכדי שני שלישים משיעור התפוצה שהיה עד אותו היום. בנוסף הם דנו בשינוי אופי הסיקור של נתניהו בעיתון "ידיעות אחרונות".
פירוט השיחות הגיע לכדי שיחה על מועד הצפוי להצבעה בקריאה הטרומית, עמדת הממשלה בנוגע לחוק. נתניהו שלח את ארי הרו כדי לתאם עם אלקין ולוין את דחיית ההצבעה, העברת העניין לועדת שרים, וזאת מבלי שמוזס יחשוף בפני כבל שהוא פועל בתיאום עם נתניהו.
בפגישה שנערכה ביום 4 בדצמבר, הציע מוזס לנתניהו את הצעת השוחד. "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, אני אעשה מאמץ שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה", אומר מוזס לנתניהו.
מנדלבליט מוסיף "לאחר שמוזס הציע את הצעת השוחד, הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, נתניהו לא סירב להצעה, לא סיים את השיחה, אלא הציג בפניו את האפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוח השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה בהתאם להצעת השוחד".
מנדלבליט מפרט שהמתווה שסוכם בין מוזס לנתניהו הוא הגבלת תפוצת "ישראל היום" באופן יחסי או במספרים מוחלטים והגבלת יחס תפוסת מודעות פרסום מתוך כלל עמודי העיתון.
איך ביצע מוזס את החלק שלו בעסקה?
"לאחר הפגישה הרביעית, מוזס פעל בשני עניינים למימוש חלקי וראשוני של טובת ההנאה שהציע. הצנעת ידיעה שלילית אודות רעיית ראש הממשלה באמצעות מיקומה בעמוד אחורי וסיקור שלילי אודות בנט".
אחרי מועד זה המשיך נתניהו להורות ללוין ואלקין לנסות לקדם את החקיקה שתצמצם את הפצת "ישראל היום", "אלקין ולוין הביעו עמדתם כי לא ניתן יהיה לעשות כן בתקופת בחירות. בפגישה לא גילית להם אודות השיח בינך לבין מוזס ואודות הצעת השוחד".
הפגישה החמישית בין נתניהו למוזס
יום אחרי הפגישה עם אלקין ולוין נתניהו יזם פגישה חמישית (באותה התקופה) עם מוזס כדי לעדכן אותו בכך שלא ניתן בשלב הזה להעביר את החקיקה הרצויה נגד "ישראל היום" ובאותה פגישה המשיך לדון איתו במרכיבי הצעת השוחד. "בפתח הפגישה הציג לו נתניהו את דברי אלקין ולוין לפיהם לא ניתן לקדם את מתווה החוק המוסכם…. מוזס הביע אכזבה והביע חוסר אמון באפשרות להגיע עם נתניהו להסכמות, משעה שלא ניתן לקדם את החוק באופן מידי….נתניהו ניסה לשכנע את מוזס שלא יפרסם פרסומים שלילייים אודותיו….לפיכך הציג למוזס מצג לפיו הוא תומך במתווה החוק המוסכם, אמר כי יפעל לקדם אותו אחרי הבחירות והפציר בו להמשיך ולקיים שיח אותו ההצעה".
"לתכלית זו מסר נתניהו למוזס כי בפגישה הקרובה שלו עם אדלסון הוא ידבר איתו בין היתר על האפשרות שיגביל מרצון את תפוצת ישראל היום עד שניתן יהיה להעביר חקיקה".
הפגישה עם אדלסון והפגישה השישית עם מוזס
ב-27 בדצמבר נפגש נתניהו עם אדלסון. הוא ביקש ממנו להגביל את תפוצת "ישראל היום" בתמורה למשיכת הצעת החוק של כבל. למחרת נפגש נתניהו עם מוזס בפעם השישית ועדכן אותו על הפגישה עם אדלסון. "כל זאת על מנת להמשיך ולשמר את השיח בינו לבין מוזס בתקופת בחירות במטרה להימנע מפרסומים שלילייים שיפגעו בנתניהו".
כתב החשדות מסכם שהמעשים עולים לכדי הפרת אמונים. "לאחר שמוזס הציע לנתניהו הצעת שוחד, לא חדל נתניהו מן השיח עמו, אלא קיים עמו שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ונקט פעולות מסוימות כחלק מהצגת אפשרות של ממש שנתניהו יעשה שימוש בכוחו השלטוני ובתפקידו הציבורי הרם על מנת לקדם חקיקה מיטיבה עם מוזס, בהתאם להצעת השוחד.
"הגם שלא ביקש או התנה שוחד, ניצל את הצעתו של מוזס ואת הבנתו שיש בידי נתניהו כוח להשפיע באופן מהותי על קידום חקיקה כדי להמשיך את השיח עם מוזס וכדי לגרום לו להשפיע על הסיקור ב'ידיעות אחרונות'".
בכתב החשדות נאמר "ביצעת את המעשים במסגרת כהונתך כראש ממשלה, ביצעת אותם מול בעלי כלי התקשורת המשפיעים בישראל, תוך שהיית מודע לכוח והשפעה הניכרים על דעת הקהל, ביצעת את המעשים בתקופת בחירות מתוך מטרה להשפיע על אופן הסיקור בעיתון מרכזי, עירבת נבחרי ציבור בכירים אלקין ולוין כדי לטעת במוזס את התחושה שאתה בוחן את הצעת השוחד שלו, וזאת מבלי שגילית להם שאתה פונה אליהם אגב הצעת השוחד שמוזס העלה בפניך. כן עירבת במעשים אלה את עובד המדינה ראש לשכת הסגל ארי הרו. החוק שעליו דנת עם מוזס היה בעל פוטנציאל השפעה ניכרת על שני עיתונים הנפוצים ביותר בישראל ועל מבנה שוק העיתונות. בשל המעשים המפורטים לעיל אני שוקל להעמידך לדין בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים".
עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את נוני מוזס, מסרו: "נוני מוזס לא הציע שוחד לנתניהו. פרשנות זו לשיח שהתקיים ביניהם היא שגויה, ואינה תואמת את התמונה העובדתית והנורמטיבית, בוודאי במצב שאין טענת שוחד כלפי נתניהו. ראיה מלאה של המציאות ושל השיח המורכב שהתקיים בין השניים, כפי שנציג בפני היועץ המשפטי בשימוע, לא רק שאינה תומכת בפרשנות פלילית, אלא עומדת בסתירה לפרשנות כזאת. לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות ועובדתיות חזקות, ואנו מאמינים שלאחר הליך השימוע - התיק נגדו ייסגר, ויתברר כי הוא לא עבר עבירה פלילית. ככלל, יחסים בין תקשורת לאנשי ציבור, לרבות פוליטיקאים, הם אבן יסוד במדינה דמוקרטית. ניסיון לצבוע מערכת יחסים כזאת, מורכבת ומסובכת ככל שתהיה, בצבעים פליליים - הוא בעייתי ומסוכן. מאז שפרצה הפרשה, נמנע נוני מוזס מלהתייחס לנושאים שעלו בחקירה, וכך יעשה גם בשלב זה".
יו״ר ועדת הכלכלה, ח״כ איתן כבל,בהתייחסות לכתבי האישום נגד נתניהו וחוק ישראל היום: "כפי שחזרתי ואמרתי לאורך הדרך, והערב ברור לכולם: מבחינתי לא נפל שום רבב בהליך החקיקה של חוק ישראל היום ומעולם לא ביקשתי לסגור העיתון. רציתי תחרות הוגנת וכתב האישום מגלה לראשונה שדווקא נתניהו הוא זה שתכנן להגביל את ההפצה של העיתון במגוון דרכים! אבל זה יום עצוב למדינת ישראל, ראש ממשלתנו מואשם בסעיפי שוחד והפרת אמונים וייקח עוד שנים לתקן את הזיהום שנתניהו הזריק למערכת הפוליטית והציבורית".
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של רה"מ נתניהו: "כשאנחנו נסיים לעבור על כתב האישום, לא ישאר ממנו זכר. לא ישאר ממנו שום דבר"
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוני מוזס והחשודים האחרים בתיקים עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדי בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.