"בעיות הסיווג הביטחוני של קושנר – גם בגלל קשריו עם ישראל"

שערוריה חדשה בממשל טראמפ: חוקרים של בית הנבחרים תובעים מהבית הלבן למסור לידיהם את כל המסמכים הקשורים לקביעת הסיווגים הביטחוניים של בכירים בממשל. זאת, בעקבות דיווחים שהנשיא דונלד טראמפ הורה להעלות את הסיווג הביטחוני של חתנו ויועצו הבכיר, ג'ארד קושנר, לרמה הגבוהה ביותר, בניגוד להמלצת הדרג המקצועי - גורמי מודיעין והיועץ המשפטי של הבית הלבן.

הוראת טראמפ, במאי אשתקד, לשדרג את הסיווג הביטחוני של חתנו ניתנה לג'ון קלי, לשעבר ראש מטה הבית הלבן. ההוראה כה הטרידה את קלי עד שהוא כתב מיד תזכיר פנימי, שבו הוא מדווח כיצד "נצטווה" להניף את סיווגו של קושנר. את פרשת השדרוג הכפוי חשף בסוף השבוע "ניו-יורק טיימס".

גם היועץ המשפטי של הבית הלבן באותה תקופה, דונלד מקגאן, כתב תזכיר פנימי על הפרשה, שבו הוא מפרט את החששות משדרוג סיווגו של קושנר, שהשמיעו באוזניו גורמים מודיעיניים ואחרים, לרבות סוכנות הביון המרכזית. מקגאן מציין בתזכירו שהוא המליץ לא לבצע את השדרוג. תזכירים פנימיים כאלה נועדו למרק את כותביהם מהאשמות פוטנציאליות במקרה של פיצוץ הפרשה בעתיד.

חשיפת הוראתו של טראמפ להתעלם מהמלצות הדרג המקצועי ולתת לחתנו סיווג עילית סותרת את קביעתו, בראיון ל"ניו-יורק טיימס", בינואר השנה, שלא היה לו כל תפקיד בשדרוג הסיווג של קושנר. דוברת הבית הלבן, שרה האקבי סנדרס, שהתבקשה להסביר את הסתירה, אמרה: "איננו מגיבים על סיווגים ביטחוניים".

סוגיית הגישה של קושנר לחומרים שמסווגים כ"סודיים ביותר" בלי היתר מתאים היתה גורם מחלוקת מיידי כבר מימיו הראשונים של ממשל טראמפ. בדיקת הרקע הראשונית של החתן הנשיאותי נמשכה יותר משנה ובמהלכה של תקופה זו ניתן לו סיווגי ביטחוני "זמני" שאיפשר לו לתפקד בתחומים שהועיד לו טראמפ, לרבות תוכנית השלום בין ישראל לפלסטינים וניהול מגעים עם בכירים בשני הצדדים. הפרשה כולה גם החייתה טענות על נפוטיזם בממשל.

ה"טיימס" מציין כי לא ברור בדיוק מה מקור הבעיות שמנעו מקושנר לקבל את הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר. אך העיתון כותב כי גורמים רשמיים בממשל, לרבות CIA ו-FBI, העלו שאלות לגבי הקשרים העסקיים של קושנר ושל משפחתו לממשלות זרות ולמשקיעים מחוץ לארה"ב, לרבות קשרים עם גורמים בישראל, האמירויות הערביות המאוחדות ורוסיה. הם גם הביעו תמיהות על מגעים של קושנר עם גורמים זרים, שעליהם הוא לא דיווח בשאלונים רשמיים שמילא כדי לקבל את הסיווג העליון. העיתון מייחס את המידע לגורמים רבים שמודעים לנושא.

לפני קצת יותר משנה, ב-18 בפברואר, ערב ביקורו הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארה"ב, פרסם "וושינגטון פוסט" האשמה סנסציונית: פקידי ממשלה בישראל - ובנפרד, לפחות בשלוש מדינות נוספות - דנו, בשיחות פרטיות, בדרכים שבהן יהיה אפשר לתמרן את קושנר תוך ניצול קשריו העסקיים המורכבים, קשייו הפיננסיים וחוסר ניסיונו במדיניות חוץ.

הדיווח מושתת על ראיונות עם פקידי ממשל בהווה ועבר, שמודעים לדיווחים מודיעיניים על נושא זה, לדברי העיתון. שגרירות ישראל בוושינגטון העדיפה לא להגיב אז.

על-פי ה"פוסט", שלוש המדינות הנוספות שפקידיהן דנו - כל מדינה בנפרד - כיצד לתמרן את קושנר הן סין, מקסיקו והאמירויות הערביות המיוחדות. לא ברור אם ישראל והמדינות האחרות ניסו להוציא אל הפועל רעיונות שנדונו בשיחות הנפרדות שקיימו פקידיהן הרשמיים, אך המגעים שקיים קושנר עם פקידי ממשלות זרות מסוימות עוררו חששות אצל גורמים מסוימים בבית הלבן, לדברי העיתון.

ליועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ה.ר. מקמאסטר, נודע שקושנר קיים מגעים עם פקידי רשות ממדינות זרות בלי לתאם פגישות אלה עם המועצה לביטחון לאומי, כמקובל, ובלי לדווח רשמית על מגעים אלה.

לדברי ה"פוסט", דיווח מקמאסטר בדו"חות המודיעיניים היומיים שלו על דברים שאמרו פקידי הממשלות הזרות זה לזה על שיחותיהם עם קושנר (לאחר שנפגשו עמו) לרבות התרשמויותיהם מנקודות התורפה שלו. כתב "גלובס" מציין כי לא מן הנמנע שהמידע הזה לוקט מהאזנות שמקיימת סוכנות הביטחון הלאומית - סוכנות המודיעין האלקטרוני של ארה"ב - לשגרירויות זרות בארה"ב.

פקידי ממשל טראמפ, שביקשו לא לנקוב בשמם, אמרו לעיתון כי כבר מתחילת שירותו של קושנר בבית הלבן רווחו שם חששות (מחוץ ללשכת הנשיא, כמובן), שחוסר הניסיון של קושנר בענייני ממשל וחובות עסקיו הפרטיים עלולים להיות נקודות תורפה שממשלות זרות ינסו לנצל כדי להשפיע עליו.

להתפתחויות האלה עלולות להיות השלכות משפטיות, אומר ה"פוסט". התובע המיוחד, רובט מולר, ביקש מאנשים שונים מידע על ההליכים שבהם השתמש קושנר כדי לקבוע שיחות שיחות עם מנהיגים זרים.

פקידים בבית הלבן היו מודאגים מכך שקושנר גילה "נאיביות" ושהיה "קל לסדר אותו" בשיחות עם מנהיגים זרים. לדברי העיתון, כמה ממנהיגים אלה אמרו, שהם רוצים לדבר אך ורק עם קושנר במישרין ולא עם פקידי ממשל מנוסים יותר.

לא היו בנמצא פקידי ממשל שנשאו על גבם חטוטרת של הסדרים עסקיים סבוכים וקשרים עם גורמים זרים כמו קושנר, אך מה שמשך את רוב תשומת הלב היתה התנהלותו בבית הלבן והתנהלות זו עוררה חששות כבדים שלא יעלה בידיו לקבל סיווג ביטחוני ברמה הגבוהה ביותר, סיווג שקושנר נדרש לו כדי לפעול בתחומי אחריותו, לרבות המו"מ הישראלי-פלסטיני ואמנות סחר בינלאומיות.

כתב "גלובס" ציין אשתקד, שהדלפת ההאשמות האלה היתה חלק ממאבק פנימי בבית הלבן בין שני מחנות: המחנה של ג'ון קלי, ראש מטה הבית הלבן (שבינתיים פרש), אשר נאלץ להתמודד עם טענות שחלק מבכירי המטה שלו עובדים ללא סיווג ביטחוני קבוע, והמחנה של ג'ארד קושנר ואשתו איוונקה, שזועמים על מה שהם רואים כמאמציו של קלי להצר את צעדיהם בבית הלבן. קרוב לוודאי, שהסוכנות לביטחון לאומי צותתה לשיחות של פקידים זרים, ובהם ישראלים, ועתה נחשף המידע שהופק מציתותים אלה כנשק במלחמות הפנימיות.

פקידים בבית הלבן אמרו אז, שמקמאסטר הופתע מהגילויים על מגעי קושנר עם גורמים זרים. "כאשר נודע לו הדבר, הוא אמר שזה מוזר... משהו לא רגיל... לא ברור לו שיש תקדים לכם בממשלים קודמים". אחד מהפקידים אמר, שהוא שמקמאסטר אינו מודאג, אך הוא רוצה לקבל הסבר.

דובר מטעם פרקליטו של קושנר אמר אז ל"פוסט": לא נגיב על (דברי) מקורות עלומים שמוכרים שמועות מיד שניה וספקולציות מבחילות..."