פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, יצא היום (א') בתגובה ראשונה לתקשורת לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום בגין שוחד והפרת אמונים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בכפוף לשימוע.
ניצן נשא דברים בכנס באוניברסיטת חיפה והבהיר כי ההחלטה שהתקבלה היא לא החלטה סופית להגיש כתב אישום. "מדובר בהחלטת ביניים לשקול להעמיד את ראש הממשלה לדין, וההחלטה הסופית תתקבל רק לאחר שראש הממשלה - אם ירצה בכך - ישמיע את טענותיו בפני היועץ המשפטי לממשלה ובפני אנשי הפרקליטות המסייעים לו. אני יכול להבטיח לכם שהטענות שיועלו יישמעו ויישקלו בכובד-ראש, במלוא הרצינות ובנפש חפצה. רק לאחר מכן תתקבל החלטה סופית".
עוד אמר ניצן כי "כפי שפורסם, היו עמדות שונות בשאלה באילו עבירות יש להעמיד את ראש הממשלה לדין. בתוך החלטת היועץ פורסמו באופן רשמי גם המלצותיי, שאותן הגשתי בשם פרקליטות המדינה, וכן פורסם אילו מהן התקבלו על-ידי היועץ ואילו לא. העמדות השונות פורסמו, שכן היועץ המשפטי ואני סברנו כי יש ערך רב לשקיפות בעניין זה, ואין מקום למנוע מן הציבור להכיר את עמדותיי, גם אם שונות הן מעמדות היועץ. עם זאת, חשוב להבהיר כי על-פי החוק, ההחלטה הסופית הקובעת היא החלטת היועץ המשפטי לממשלה.
"ברצוני להוסיף כי כל תהליך העבודה בפרשה היה סדור ומקצועי עד מאד, והערכתי הרבה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אשר הוביל תהליך זה בצורה יסודית ומעמיקה בחודשים האחרונים. מחלוקות מקצועיות הן דבר תדיר במקומותינו, אולם מחלוקות אלה לא מנעו מאתנו לעבוד יחד בצורה מכובדת וראויה, לאורך כל הדרך, עד לקבלת ההחלטה".
שלישית, פרקליט המדינה הוסיף כי נשמעה ועדיין נשמעת הטענה כי ראוי היה להמתין עם פרסום ההחלטה עד לאחר מועד הבחירות. "לעניין זה אבהיר כי פעלנו לפי מדיניות המנחה אותנו מזה שנים רבות, לפיה ככלל, אם תיק מבשיל להכרעה, אין מקום להמתין עם פרסום ההחלטה רק בגין בחירות קרבות. זכות הציבור לדעת ועקרונות משפט נוספים מחייבים לפעול בדרך זו. כך פעלנו בעבר למשל בעניינו של השר צחי הנגבי, שזימון לשימוע נשלח לו זמן מה לפני הבחירות. כך קובעת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2005, ועל-פיה נהגנו".
לדברי ניצן, "לוח הזמנים לטיפול הפרקליטות והיועץ המשפטי נקבע זמן רב לפני שהוחלט להקדים את הבחירות. הדיונים בפרקליטות הסתיימו אף הם לפני שהתקבלה ההחלטה להקדים הבחירות, ואף הודעתי על כך בפומבי והוספתי כי בימים הקרובים יחלו הדיונים הסופיים אצל היועץ המשפטי לממשלה. רק זמן קצר לאחר מכן הוחלט על הקדמת הבחירות, וכאמור, לא הייתה כל סיבה לעכב את הדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה, שמועדיהם נקבעו מראש. אוסיף גם כי עתירה שהוגשה בעניין זה לבג"ץ נדחתה על הסף".
ניצן הזכיר כי מיד לאחר פרסום ההחלטה, נשמעה ביקורת קשה משני כיוונים שונים והפוכים. "מחד, נשמעה טענה כאילו היועץ המשפטי נתן 'הנחות' לראש הממשלה והקל עמו. מהצד השני נשמעה טענה כאילו היועץ המשפטי החמיר יתר על המידה עם ראש הממשלה. כן עלו טענות שונות נגד היועץ ונגד הפרקליטות, כאילו אנו פועלים משיקולים פוליטיים".
לדברי פרקליט המדינה, "המשותף לכל הטענות שהזכרתי, שעלו משני הצדדים, היא הטענה שההחלטות בפרשות אלה התקבלו כביכול משיקולים זרים.
"אין כל שחר לטענות אלה. ההחלטות התקבלו אך ורק - ואני מדגיש אך ורק - משיקולים ענייניים המבוססים על חומר הראיות. שאלת זהותו הפוליטית של חשוד אינה מעניינת אותנו ואינה נשקלת על-ידינו לעולם. עלתה טענה משני הצדדים המבקרים, כאילו היועץ המשפטי 'נכנע' למאן דהוא. מדובר בטענה שאין בה כל ממש.
"כידוע, במשך שנים התנהלו מול ביתו של היועץ הפגנות, שבמסגרתן דרשו המפגינים, ובכללם מנהיגים פוליטיים, שוב ושוב, כי היועץ ייתן החלטות מיידיות בפרשות אלה. כידוע לכם, היועץ המשפטי לא הסכים בשום אופן לקבל החלטות עד אשר החקירה לא הפכה כל אבן, גם כאשר הוא הותקף בגין כך ללא הרף".
ניצן הוסיף ואמר כי בדיוק באותה מידה, היועץ קיבל בסופו של דבר את ההחלטה בה האמין לפי מצפונו ולפי מיטב אמונתו, ולא בעקבות לחץ כלשהו.
ועוד הוסיף ניצן: "לא שקלנו שום שיקול פוליטי עת החלטנו להעמיד לדין את מר אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, שהיה ראש מפלגת קדימה. בדיוק באותה מידה, לא שקלנו שום שיקול פוליטי בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה, שניהלה את משפטו של אולמרט והביאה להרשעתו, ניהלה אותו אך ורק על-פי שיקולים של ראיות - וללא מתן שום משקל לזהותו הפוליטית של אולמרט".
ניצן חזר והדגיש כי בדיוק באותה דרך אנשי הפרקליטות פעלו גם בפרשות הנוכחיות - אך ורק על-פי שיקולים ענייניים, ללא מתן שום משקל לזהותו הפוליטית של ראש הממשלה.
באשר לפרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, אמר ניצן: "שמעתי בצער את ההתקפות האישיות נגדה. בצער רב. היא לא ראויה להן. היא אשת מקצוע מן המעלה הראשונה, הפועלת ביושר ובהגינות, המקדישה את מיטב שנותיה למאבק בשחיתות הציבורית. אין לי ספק שהיא תמשיך לפעול ביושר וללא משוא-פנים גם בהמשך הדרך. כך נעשה כולנו, שכן זהו תפקידנו. לכך נועדנו ולכך נשלחנו".
לסיכום הנושא אמר ניצן: "אנו נוסיף לעשות את מלאכתנו, כפי שעשינו עד כה, בדרך ישרה, יסודית, מקצועית ומהירה, עד להשלמת התהליך וקבלת ההחלטה הסופית הנכונה ביותר, בתום השימוע. דבר לא ירתיענו".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בתיקי נתניהו מכחישים את המיוחס להם בפרשות המוזכרות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.