ביום חמישי האחרון זה היה נשמע הרבה יותר חגיגי. מכירת הכרטיסים לגמר האירוויזיון ננעלה לאחר שעה בלבד, הביקושים היו בשיא, והרשתות החברתיות התמלאו בתמונות של אנשים מאושרים שרכשו כרטיסים. לעתים גם יותר משני הכרטיסים שהוקצו לרכישה בודדת. היום (א') בצהריים החלה האופוריה להתפוגג, כשתאגיד השידור הציבורי הכריז כי מכירת הכרטיסים ליתר האירועים שאינם הגמר מוקפאת. הסיבה: "חשש לאי-סדרים ופגמים בהליך המכירה שבוצע מטעם 'לאן'".
מאותו רגע נפתחה מלחמת השמצות הדדית בין משרד הכרטיסים "לאן" שנבחר על-ידי התאגיד האירופי כמשווק הרשמי לאירועי האירוויזיון, לבין הנהלת תאגיד השידור הציבורי שאחראית על השידור עצמו. ומעל לכל מרחף סימן שאלה משמעותי - מי דאג לסדר 300 כרטיסים (בתשלום) לבכירי תעשיית התקשורת והספורט בישראל, ולמה?
זו אולי השאלה המטרידה ביותר בסאגת מכירת הכרטיסים, אבל היא ממש לא היחידה. בימים האחרונים אפפה את מכירת הכרטיסים (7,300 במספר לכל אחד מהאירועים) שורה של סימני שאלה.
כך למשל, בשעה שניתנה לכל רוכש הקצבה של שני כרטיסים בלבד, היו לא מעט מקרים של אנשים שהצליחו לרכוש כמות כפולה באמצעות מעקפים טכנולוגיים פשוטים, ומשם הזרימו חלקים מהכרטיסים העודפים ישירות לאתרי ספסרים.
גם מחירי הכרטיסים כשלעצמם הפכו לנקודה מעוררת מחלוקת, כשהתברר כי האירוע בישראל תומחר גבוה ביחס לאירועים קודמים. כך למשל:
בליסבון בירת פורטוגל, שאירחה את האירוויזיון ב-2018, טווח המחירים לגמר התחרות עמד על 35 עד 300 אירו לכרטיס היקר ביותר לגולדן רינג. בתל-אביב, לעומת זאת, הטווח נע בין 1,150 שקל ל-2,000 שקל. בפורטוגל כרטיסים לישיבה/עמידה באולם נעו בין 35-150 אירו - מכאן שהכרטיס הכי יקר לאולם עמד על 630 שקל, לעומת 1,700 שקל בתל-אביב.
ולבסוף הועלו טענות על העובדה שרק שעות לפני פתיחת המכירה יצאה הודעה רשמית על כך שהדבר צפוי להתקיים עוד באותו הערב. כשמצרפים את האירועים הללו לעובדה שמכירת הכרטיסים נפתחה מאוחר יחסית למקובל באירועים קודמים, הרי שאי-אפשר שלא לתהות מדוע לא הייתה היערכות נאותה יותר.
30 אלף תיירים פקדו את ליסבון בשנה שעברה; בתל-אביב מקווים להגיע לכ-18 אלף תיירים - כל אחד מהם, כך מאמינים, יהיה שגריר שלנו בעולם. עיריית תל-אביב כבר מעבירה סדנאות שירות לעוסקים בענף, מגייסת מתנדבים מסבירי פנים ודואגת שהכול ייראה פה ורוד - אבל מתחת לפני השטח הרפש והקומבינה חוגגים.
אז מי אחראי למחדלים - תאגיד השידור הציבורי "כאן" או משרד מכירת הכרטיסים "לאן"? האמת, זה לא כל-כך משנה - התוצאה בכל מקרה לא מעניקה לנו דוז פואה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
