“הוצאה על ריביות ועמלות מהלוואות היא השנייה בגובהה למשק בית ועומדת על 1,500 שקל בחודש”

עליית מחירי הדיור בעשור האחרון והגידול החד באשראי הצרכני הביאו לכך שמשקי הבית בישראל משלמים מדי חודש סכומים לא מבוטלים לפירעון ההלוואות. ממחקר שערך דן אנד ברדסטריט עולה כי משק בית משלם בממוצע כ-1,455 שקל בחודש על ריביות ועמלות בגין האשראי שהוא נוטל. בסך הכל משלמים משקי הבית בישראל כ-24.5 מיליארד שקל בשנה בגין האשראי שהם צורכים.

"אחד מכל שני בתים בישראל צורך אשראי בין אם במשכנתא או בהלוואה רגילה. זו ההוצאה השנייה בגובהה למשק בית אחרי מזון", אומר בשיחה עם "גלובס" צח ברקי מנכ"ל לשכת האשראי של דן אנד ברדסטריט. ברקי מדגיש שהוצאה זו נרשמת תחת הריבית הנוכחית במשק שהיא אפסית, וכאשר הריבית במשק תעלה היא צפויה לגדול.

שוק האשראי הצרכני נשלט כיום על ידי הבנקים. בחודש הבא ייצא לדרך מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל שיסיר חסם מרכזי בתחרות - המידע. המאגר יכיל מידע פיננסי רב על הציבור הישראלי, במטרה לאפשר לגופים הפיננסים לקבל גישה אל אותו מידע, כך שיוכלו להציע אשראי צרכני במחיר טוב יותר ללקוחות.

את המאגר ינהל בנק ישראל, ויקבלו אליו גישה רק גופים שיקבלו רישיון מיוחד של לשכת אשראי. אחד הגופים הללו (מבין שלושה) הוא דן אנד ברדסטריט. לצורך כך הקימו בקבוצה חברה ייעודית לטיפול בנושא מאגר נתוני אשראי שתיקרא DB קרדיט ותנוהל על ידי ברקי. החברה גם תעביר לגופים הפיננסים את הנתונים המבוקשים וגם תציע להם שירות בדמות מתן דירוג אשראי לכל לקוח.

"התחלנו לפתח מודל דירוג באוקטובר אשתקד, כשקיבלנו גישה אל המאגר. מאז בחנו 200 פרמטרים שונים המתקבלים מהנתונים ובדקנו מה מהם מובהק על מנת לחזות את יכולת הלקוח לעמוד בפירעון ההלוואה. על בסיס זה בנינו מודל דירוג המתפרס של סקאלה של ציונים", הוא אומר.

הלקוח יוכל לדעת מה הדירוג שלו. מה תעשו עם לקוח שיתרעם על הציון הנמוך שיקבל?

"אנחנו מכירים היטב את הנושא, ויודעים איך להתמודד עם זה, שכן אנחנו מדרגים כיום את העולם העסקי. המודל שלנו יכול להתבסס אך ורק על הנתונים שמגיעים ממידע במאגר, וגם אם לקוח יראה נתונים נוספים כמו נכסים שונים שיש לו, אסור לנו לשקלל זאת בדירוג".

מאגר נתוני אשראי יכלול נתונים רק על צד החוב של הלקוח ולא על נכסיו, זה לא פוגע ביכולתכם לדרג?

"זה סט הנתונים שהסכים משרד המשפטים שיעבור בשל המגבלות של הגנת הפרטיות. מבחינתנו זה סט טוב מאוד שמספק מידע רב שניתן לנתח. כך למשל, נקבל מידע על נכסים שמשועבדים מול הלוואות, ואפשר להסיק מכך על עושרו של הלקוח. כמו כן נראה באופן רציף את השינוי במסגרת האשראי של הלקוח, ועד כמה היא נוצלה, וכך ניתן יהיה להסיק על מצב נזילותו".

האם מאגר נתוני האשראי לא יפגע באוכלוסיות החלשות ויגדיל את אוכלוסיית מודרי האשראי?

"ממש לא, מצבם ישתפר בעקבות כניסת המאגר. כיום במאגר הישן יש רק נתונים שליליים, ונכללים בו 600 אלף איש שבעצם מסומנים לרעה, אבל הוא לא משקף את יכולת ההחזר האמיתית שלהם. כעת יהיה יותר מידע גם על האוכלוסייה החלשה כמו כמה זמן בדיוק היה להם תיק פתוח בהוצאה לפועל. אם יתגלה שיש לקוחות עם בעיות מהותיות אז נכון יותר שלא ליטול אשראי נוסף".