רשות ני"ע הכריעה: כך יוסדר שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל

שנה לאחר פרסום המלצות הביניים, מגיע כעת הדוח הסופי של רשות ניירות ערך הנוגע לבחינה ולאסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור. הוועדה הממונה על התחום, שהוקמה באוגוסט 2017, הגישה היום את הדוח ליו"ר הרשות, ענת גואטה, שנה לאחר שהגישה את דוח הביניים להערות הציבור.

הוועדה ממליצה, בין השאר, להטיל דרישות גילוי מכוח חוק ניירות ערך על הנפקת נכסים קריפטוגרפיים שמהווים ניירות ערך; לשקול יצירת תשתית להקמת פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפיים; ולבחון החלת מודל בעל מאפיינים דומים למודל מימון ההמונים (Crowd Funding) עבור הנפקת נכסים קריפטוגרפיים. 

נוסף על כך, לדברי הרשות, "הוועדה מכירה בחשיבות הרבה של הקשר הישיר בין הרשות לבין התעשייה, לצורך המשך ההתמקצעות של עובדיה, הכרת התחום על-ידיה, למידת מאפייניו הייחודיים, ומתן פתרון רגולטורי הולם". הוועדה מזמינה מיזמים "לפנות לרשות לצורך ביצוע הנפקת נכסים קריפטוגרפיים והתחייבה לבחון את פעילותם באופן פתוח, בקבועי זמן קצרים ככל שניתן, ותוך אימוץ פרשנות גמישה".

בנוגע לבורסות הקריפטו, מציין הדוח כי "עד כה לא דווח על קבלת אישור של רגולטור במדינה כלשהי להפעלת בורסת קריפטו מפוקחת הפונה לציבור, והפלטפורמות הפועלות בתחום כיום פונות אך ורק למשקיעים מתוחכמים. עם זאת, קיימות פלטפורמות מסחר ותיקות לנכסים קריפטוגרפיים בשוק האמריקאי (כמו Coinbase) הפועלות לפיתוח תחום זה (תוך רכישה של ברוקר-דילרים מורשים, באישור ה-SEC) ובורסות מסורתיות מפוקחות שהצהירו על כוונותיהן לאפשר מסחר בנכסים אלה בשנים הקרובות. בין אלה אפשר למנות את הבורסות של גיברלטר, מלטה, שווייץ, אוסטרליה ואף הבורסה של לונדון, הפועלת לפתח פלטפורמה כזו יחד עם חברות נוספות בתיאום עם ה-FCA".

"הפיקוח יכול לתרום לקידום התחום"

תפקידה העיקרי של הוועדה, שבראשה עמדו הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גתית גור-גרשגורן, ומנהל מחלקת תאגידים ברשות (לשעבר), עו"ד מוטי ימין, היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל, המבוססות על רישום מבוזר (Distributed Ledger) והמסחר בהן. הוועדה כללה את עובדי המחלקות השונות ברשות ועבודתה רוכזה על-ידי עו"ד עדן לנג וגיא סבח.

הדוח הסופי מציין, כי "מאז שפורסם דוח הביניים (מארס 2018), חלו תמורות רבות בתחום ההנפקות של נכסים קריפטוגרפיים, הן בסביבה הרגולטורית בארץ ובעולם והן בסביבה העסקית והטכנולוגית. המגמה המשמעותית ביותר בהקשר זה היא ההתמתנות המשמעותית בגיוס ה-ICO (לאחר עלייה ניכרת בתחילת 2018). הגיוסים בתחום זה בשווקים המערביים מבוצעים כיום בעיקר על-ידי משקיעים מתוחכמים, ובהנפקה של נכסים קריפטוגרפיים הנכללים בהגדרת נייר ערך (STO) בהתאם לכללי הרגולציה.

ד"ר גור-גרשגורן התייחסה לעניין זה ואמרה: "מגמות אלה מחזקות את התפיסה, כי הצלחתו של התחום תלויה בין היתר ביחסו לרגולציה, ומעידות על כך שהפיקוח על התחום אינו מנוגד לתחום אלא יכול לתרום לקידומו".

גואטה: "הטכנולוגיה כאן כדי להישאר"

לדברי הרשות, "מאז פרסומו של דוח הביניים, דנה הוועדה בהערות שהתקבלו מהציבור וערכה סבב פגישות נוסף עם גורמים פעילים בתעשייה ובאקדמיה, לצורך ליבון הסוגיות שעלו. זאת, במקביל למעקב שוטף אחר המגמות וההתפתחויות בתחום, ובחינה מתמדת של אופן התמודדותם של רגולטורים בעולם עם התופעה".

יו"ר הרשות גואטה הודתה לחברי הוועדה, ואמרה כי "עולם הנכסים הקריפטוגרפיים הוכיח לנו בשנה האחרונה כי בחינה קפדנית וממושכת של תחום דינמי וחדשני מאפשרת לנו לקבל החלטות אשר שומרות על האיזון בין הצורך בקידום החדשנות לבין החובה בשמירה על עניינם של ציבור המשקיעים. ההתרגשות שאפיינה את התחום בשנת 2017 הצטננה, אך הטכנולוגיה כאן כדי להישאר".

לדברי גואטה, "אחת מאבני היסוד של האסטרטגיה שהצבתי לרשות לשנים הקרובות היא הטמעה וקידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון. לחדשנות טכנולוגית יש פוטנציאל לייעל, לשכלל ולהגביר את התחרות בשוק ההון והכלכלה כולה, אך יש לוודא כי היא אכן משרתת את ענייניהם של המשקיעים. אני קוראת לחברות ולגורמים בתעשייה להמשיך ולקיים עימנו קשר ישיר, רציף ומתמשך, כדי לאפשר את התפתחותו של התחום".

המלצה להקים זירת מסחר ייעודית

הדוח הסופי של הוועדה נפרס על פני 57 עמודים, ולהלן עיקרי ההמלצות שהוגשו ליו"ר הרשות.

משטר גילוי ייעודי: "הוועדה ממליצה להחיל על הנפקת נכסים קריפטוגרפיים את חוק ניירות ערך, תוך בחינת התאמת דרישות הגילוי למאפיינים הייחודיים של פעילותן של חברות אלה, בין השאר בהתאם לניסיון שיצטבר עם פניית מיזמים לרשות, לצורך ביצוע הנפקת נכסים קריפטוגרפיים, או על בסיס ניסיונם של רגולטורים במדינות נוספות".

הקלות ויצירת תנאים לפעילות במסגרת "ארגז חול רגולטורי": "הרשות שותפה לצוות בין-משרדי שהמליץ באחרונה על הקמת סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים. הוועדה ממליצה לאפשר את השימוש במסגרת זו, לכשתוקם, כדי להתנסות בהנפקות נכסים קריפטוגרפיים ולליווי יזמים במתכונת זו".

פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפיים: "הוועדה ממליצה לבחון אפשרות לביצוע התאמות באסדרה הקיימת לצורך יצירת תשתית אסדרתית מתאימה יותר לפעילות המסחר הזאת, אשר תתמודד באופן המיטבי עם סיכונים הגלומים בפעילות זו".

מודל למימון המונים למיזמים בתחום: "הוועדה ממליצה לבחון החלת מודל בעל מאפיינים דומים למודל מימון ההמונים (Crowd Funding) עבור מיזמי נכסים קריפטוגרפיים שהינם ניירות ערך".

הדוח מציין, כי "גיוסי הון מהציבור באמצעות הנפקתם של נכסים קריפטוגרפיים המבוססים על רישום מבוזר (ICOs) צברו תאוצה במהלך 2017, הגיעו לשיאם בתחילת 2018 (בהיקף גיוס של כ-20 מיליארד דולר באותה שנה), ומאז ירד היקפם באופן ניכר. יזמים ומפתחים ישראלים נחשבים לדומיננטיים בתעשייה הבינלאומית של תחום הבלוקצ'יין, ובישראל פועלות מספר לא מבוטל של חברות בתחום, וכאלה שביצעו הנפקות מסוג זה במהלך השנתיים האחרונות". 

איגוד הביטקוין הישראלי: "התקדמות חשובה"

בתגובה לדוח שפרסמה היום רשות ניירות ערך, אמר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי: "מדובר בעבודה מקצועית ורצינית, שנעשתה תוך תשומת לב לשחקנים השונים בשוק. החלק המשמעותי בדוח, לתפיסתנו, הוא סגירת הפירצה שאיפשרה לאסימונים להתחזות למטבעות דיגיטליים מבוזרים, המשמשים אמצעי תשלום, וכך להתחמק מחובות של פיקוח, שקיפות, או מתן ערך לרוכשים. זוהי התקדמות חשובה, שתאפשר לגופים נוספים להסתמך עליה כשהם דנים בעניין תעשיית המטבעות הדיגיטליים הישראלית, ותאפשר לצרכנים להבין מה הם רוכשים - אמצעי תשלום שיאפשר להם לקנות במכולת, או מניה בחברה.

"עם זאת, לרגולטור יש עדיין דרך ארוכה לעבור. בנקים לא מאפשרים לחברות לפעול חשבונות בנק; הצו לחוק נותני שירותים פיננסיים, הקריטי לפעילות הענף, לא אושר עדיין; וסוגיות נוספות לא נפתרו. אני מקווה כי בנק ישראל ומשרדי הממשלה יקחו דוגמה מרשות ני"ע ויוציאו את הסטארט-אפים בתחום מהערפל הרגולטורי שבו הם מצויים, שעלול להביא לסגירה של מיזמים רבים בתחום".

פורום הבלוקצ'יין: "המלצות פורצות דרך"

מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין, יגאל נבו, בירך על הוצאת המסקנות הסופיות של הוועדה וציין כי התעשייה חיכתה להן בקוצר רוח. "מדובר במסמך מעמיק, שמראה עד כמה רשות ני"ע מעודכנת בכל מה שקורה בתעשייה. ההמלצות ליצירת פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפיים והחלת מודל בעל מאפיינים דומים למודל מימון ההמונים עבור מיזמי נכסים קריפטוגרפיים, שהינם ניירות ערך, הן המלצות פורצות דרך, שחשוב שיאומצו במהרה ויכנסו להליך אסדרה". לדברי נבו, מתוך ההמלצות עולה גם ש"ארגז החול" יהווה פלטפורמה משמעותית לעיצוב הרגולציה וההתאמות הנדרשות בקרב כל הרשויות. "ה-Sandbox יהיה ה-Game Changer לתעשיית הפינטק והבלוקצ'יין, וחשוב שיעשה מאמץ להאיץ את כתיבת החוק ולהביאו לאישורו מיד עם הקמת הכנסת הבאה", אמר.

נבו הוסיף כי מהמסמך עולה כי הרשות רואה בתעשיית הבלוקצ'יין תעשיית הייטק בעלת פוטנציאל טכנולוגי וכלכלי משמעותי. לדבריו, "תעשיית הבלוקצ'יין מחכה לאסדרה הכרחית של הזירה הרגולטורית, והמלצות הרשות אכן מקדמות אותנו צעד משמעותי קדימה. פורום תעשיית הבלוקצ'יין מתחייב לעודד את החברות המובילות בתחום להמשיך בקשר הישיר עם הרשות ואף לקחת חלק ב-Sandbox כשזה יתאפשר".