תדהמה בעולם הקריפטוגרפיה: חלוץ תורת ההצפנה פרופ' עדי שמיר לא קיבל ויזה לארה"ב

עולם הקריפטוגרפיה כמרקחה: פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן, אחד מבכירי תחום ההצפנה בעולם, לא קיבל ויזת תייר לארה"ב לצורך השתתפותו בכנס מקצועי בסן פרנסיסקו. מדובר בכנס השנתי שעוסק בתקן ההצפנה RSA, שבו פרופ' שמיר הוא אורח קבוע.

RSA היא מערכת ההצפנה הראשונה מסוגה, והיא עדיין בשימוש נרחב במערכות אבטחת מידע מודרניות, תקשורת מחשבים ומסחר אלקטרוני. השם RSA מייצג את שמות ממציאיו - רון ריבסט, עדי שמיר ולאונרד אדלמן, שפרסמו את האלגוריתם לראשונה ב־1977. האות S בשם התקן היא שמו של פרופ' שמיר.

מדובר במערכת הצפנת מפתח ציבורי דטרמיניסטית, שהרעיון שבבסיסה הוא שהשולח משתמש במפתח ההצפנה הציבורי של הנמען כדי להצפין עבורו מסר, כך שרק הנמען מסוגל לפענחו באמצעות המפתח הפרטי המתאים שברשותו. 

נציין כי פרופ' עדי שמיר הוא חתן פרס ישראל למדעי המחשב, ובשנת 2002 היה בין הזוכים בפרס טיורינג, הנחשב לפרס הבינלאומי החשוב ביותר במדעי המחשב. 

בשיחת וידאו עם משתתפי הכנס בו נמנע ממנו להשתתף, אמר פרופ' שמיר כי אם מישהו כמותו לא מסוגל לקבל ויזה לארה"ב, ייתכן שהגיע הזמן לשקול עריכת כנסים מדעיים שלא בארה"ב. "ייתכן שהגיע הזמן לחשוב מחדש על כיצד והיכן עלינו לקיים את הכנסים המדעיים שלנו", אמר.

הדיווחים על סירוב הענקת הוויזה זכו למאות תגובות ושיתופים בטוויטר, בהם הביעו גורמים בתחום את פליאתם ואת מורת-רוחם מהמקרה. אתר הטכנולוגיה Cnet דיווח כי לא התקבלה תגובה ממחלקת המדינה של ארה"ב. 

"החמרה במדיניות מתן האשרות"

סירובה של ארה"ב לתת ויזה לפרופ' עדי שמיר לא הפתיעה לשכת המסחר ישראל-ארה"ב. עו"ד צבי קן תור, יו"ר ועדת הוויזות, הסביר כי "מבלי להיכנס לפרטי המקרה המסוים, הסירוב שניתן עולה בקנה אחד עם ההחמרה שחלה במדיניות מתן האשרות של הממשל האמריקאי כלפי כל ישראלי שעובד ומחזיק בידע שיכול להווה סיכון ביטחוני, כגון מתמטיקה, התמחות בהצפנה, כימיה (רעלים) או פיזיקה יישומית".

לדברי עו"ד קן תור, "ביוני 2017 פורסם שאלון חדש של מחלקת המדינה האמריקאית שדורש ממבקשי אשרות לארה"ב למלא עשרות נתונים ופרטים אישיים מ-15 השנים האחרונות, ואולם למרות שהשאלון חל רק על חלק מהמבקשים, רשויות ההגירה בארה"ב לא פירטו באופן קונקרטי מהם הקריטריונים לפיהם יוחלט מי יתבקש למלא את השאלות".

כמו כן, עו"ד קן תור סיפר כי עצם הצגת השאלון יוצרת בעיה לא קטנה עבור חברות הייטק ישראליות, במיוחד אלה שעוסקות באבטחת מידע, סייבר, מחשוב רכב או הצפנה. הסיבה לכך, לדבריו, היא "שהשאלון דורש מן העובד לשחזר באופן מלא ומדויק נתונים מ-15 השנים שחלפו, אך סביר להניח כי חלק מן המבקשים יתקשו לעשות זאת".

כמו כן, לדבריו, "פקידי מחלקת ההגירה האמריקאים מגלים אפס סבלנות כלפי טעויות ברישום, ומבחינתם כל טעות קטנה מכשילה את ההליך".

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה סורבה בקשת הוויזה של פרופ' שמיר. ב-2013, לאחר שאי-קבלת הוויזה מנעה ממנו להשתתף בכנס קריפטולוגיה של הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA), פרסם פרופ' שמיר מכתב גלוי לעמיתיו ובו כתב "כחבר של ארה"ב, אני מודאג עמוקות כי אם תמשיכו לעכב ויזות באופן שכזה, הדבר היחיד שתשיגו הוא יצירת תחושת ריחוק בקרב מדענים מפורסמים בקנה-מידה עולמי, דבר שיכריח אותם לחזק את שיתוף-הפעולה עם מדענים אירופאים וסינים, שמדינותיהם פורשות שטיח אדום לביקורים שכאלה. האם זה באמת מה שארה"ב רוצה?".