השמיים נפתחו, התחרות התחדדה, המחירים ירדו - אין ספק שהרבה דברים טובים קרו בעולם התעופה בשנים האחרונות. ועדיין, למרות זאת, מסתבר כי תופעות ששייכות "לעולם הישן" ופועלות לרעת הנוסע לא נעלמו לגמרי. אחת מהן מתייחסת לשיטה של חברות לגאסי (שמפעילות טיסות סדירות) שמתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר כפול ואף יותר ממה שישלם מי שקונה כרטיס הלוך-חזור.
אז נכון שמרבית הנוסעים טסים הלוך-חזור, ונכון שמשום מה בתודעה הצרכנית הורגלנו לכך שחצי מוצר לא בהכרח עולה חצי מחיר (כמו חצי מנה פלאפל שלא תעלה חצי ממנה שלמה) - אבל לראיה, חברות הלואו קוסט מוכיחות שזה אפשרי. במילים אחרות: חברות התעופה מתמחרות כרטיס טיסה בכיוון אחד במחיר שמטרתו להרתיע.
כך למשל, מבדיקה שערכנו, טיסה מתל-אביב לניו-יורק עם אל על ב-20 במארס עולה 2,111 דולר במחלקת תיירים. מנגד, טיסת הלוך-חזור שממריאה באותו התאריך בדיוק וחוזרת שבוע לאחר מכן ב-27 במארס תעלה 517 דולר להלוך ו-483 דולר לחזור, ובסך-הכול 1,000 דולר לכל המסע - יותר מחצי מהמחיר של טיסה בכיוון אחד.
אבל אל על לא לבד. דוגמה נוספת מצאנו אצל בריטיש איירווייז, שמציעה כרטיס בכיוון אחד ב-20 במארס מתל-אביב ללונדון החל מ-1,253 דולר לכיוון אחד. על כרטיס הלוך-חזור, מ-20 עד 27 במארס, תשלמו הרבה פחות - כ-570 דולר בלבד. כאן, אגב, הפער משקף גם את רמת המחיר בהיבט של הגמישות - כרטיס קשיח מול כרטיס גמיש (שהוא היחיד שמוצע לנוסעים בכיוון אחד).
מנגד, שיטת התמחור של חברות הלואו קוסט עובדת אחרת לגמרי - תשלום על כל כיוון בנפרד, והתמחור הוא בהתאם. כך למשל, המחיר לכרטיס מתל-אביב למילאנו בריאנאייר יתחיל מ-112 אירו. כשמחפשים טיסת הלוך-חזור לאותו המועד, המחיר נותר זהה: 112 אירו בהלוך ו-205 אירו בחזור.
באיזי ג'ט הנוסע ישלם פרמיה של כ-10 אירו על כרטיס בכיוון אחד. לדוגמה, המחיר לטיסה מתל-אביב לפריז ב-20 במארס עומד על 165 אירו (ו-72 אירו ביום למחרת), כאשר אותה טיסה במסלול הלוך-חזור תעלה 155 אירו לכיוון ההלוך מתל-אביב (ו-61 אירו ביום למחרת) ו-80 אירו בחזור. זאת, לעומת פרמיה של עשרות ומאות אחוזים ברכישת כרטיס אחד בחברות לגאסי.
למרות שגורמים שונים בענף משוכנעים שמדובר בתופעה שהולכת ונעלמת, הדוגמאות המובאות מעלה ממחישות תמונה אחרת. "אין הסבר נבון לזה", אומר סמנכ"ל איסתא, רונן קרסו. "זה תמחור מיושן. בעולמות התעופה של היום הכול פתוח ונגיש, ויש לא מעט נוסעים שקונים כרטיס בכיוון אחד כדי לחזור ממקום אחר. זאת לוגיקה שלא עומדת במבחן המציאות והיא תנוצח על-ידי ההיגיון".
גדעון טהלר, בעלי חברת טל תעופה המייצגת שורה של חברות תעופה, מחזק את הדברים וסבור כי מדובר בקונספט ישן שייעלם מכורח המציאות לטובת מחירים של מקטעי טיסות בנפרד. "נוסעים רבים יצאו כבר מזמן מהגבולות של טיסות הלוך-חזור עם אותה החברה ומאותו היעד ועברו לקנות כרטיס בכיוון אחד".
בכיר בענף התעופה מחדד כי "99% מהנוסעים עדיין קונים כרטיס הלוך-חזור וזה המצב שאני רוצה לשמר".
"פשוט כי הן יכולות"
לדברי יוני וקסמן, המשנה ליו"ר אופיר טורס, "בעבר החשיבה הבסיסית של חברות התעופה הייתה שקשה יותר למלא מטוסים בטיסות החזור, ולכן הן תמחרו את זה אחרת כדי להגיע לתשואה נכונה. היום יש לחברות אפשרות לשלוט בכך עם שיטת תמחור במודל של לגים (מקטעי טיסה) נפרדים, כפי שעושות חברות הלואו קוסט - כך שהמטוסים לא חוזרים ריקים. השאיפה תמיד היא למכור כרטיס הלוך-חזור, ואני עדיין מאמין שחוסר האיזון הזה במחירים ילך וייעלם".
האמנם? חני סובול, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, לא ממהרת להספיד את ה"שיטה": "תמחור גבוה בכיוון אחד הוא ממש לא בבחינת עולם שהולך ונעלם. הוא בולט יותר בטיסות ליעדים שאין עליהם תחרות, או שחברות הלואו קוסט לא טסות אליהם, בדגש על יעדים טרנס-אטלנטיים. החברות מבחינתן טוענות שזה נובע משיקולים כלכליים, אבל לנו ברור שזה נעשה פשוט כי הן יכולות.
"אין הסבר מניח את הדעת לכך שטיסת הלוך-חזור תהיה זולה יותר מטיסת הלוך. בעבר דובר על הצורך לאזן את מספר הנוסעים במטוס - היום זה לא רלוונטי. יתרה מכך, אם נוסע לא הופיע לטיסת החזור, יכולים לגבות ממנו כסף על ההפרש במחיר".
עם זאת, היא מסייגת ואומרת כי "ברור שללקוח פרטי יש קושי להגיע, אבל סוכני נסיעות שמוכרים טיסת הלוך-חזור לנוסע שלא השתמש בטיסת החזור, חשופים לקנס. מה שהחברות יכולות לעשות מול הנוסע הפרטי זה לסמן אותו בנקודה שחורה ובפעם הבאה לא למכור לו כרטיס. כל המידע אודות הנוסע נשמר וידוע, וזה משהו שהחברות מנצלות".
אגב, בכיר בענף התעופה אישר בשיחה עם "גלובס" כי החברות מסמנות נוסעים שבאופן שיטתי רוכשים כרטיסים שאין להם כוונה להשתמש בהם.
הסוכנים חשופים לקנסות
המחירים המובאים בדוגמאות מובילים למסקנה אחת: גם אם מדובר בנוסע לחוץ שחייב כרטיס בכיוון אחד מעכשיו לעכשיו, נוסע עסקי או כזה שחייב לטוס מכורח של נסיבות טרגיות או בריאותיות - עדיף לו לרכוש כרטיס הלוך ושוב ולוותר על טיסת החזור.
עם זאת, לטענת וקסמן, "על הנייר מדובר בהפרה של ההסכם בין חברת התעופה לנוסע שרכש כרטיס שלא עשה בו שימוש".
זה נשמע כמו טיעון קלוש.
"בואי נגיד שאני כסוכן לא אמכור כרטיס הלוך ושוב לנוסע שיודע מראש שהוא לא ישתמש במקטע הזה, מהסיבה שאני חשוף לקנס מהחברות. עם זאת, אני מסכים שאין דרך לגבות קנס מנוסע שעושה את זה לבד".
בהקשר הזה סובול מוסיפה כי ההתאחדות "הנחתה את הסוכנים שלא למכור כרטיס הלוך ושוב לנוסע שמצהיר שלא ישתמש בטיסות, אבל מנגד כן לכוון אותו לחשוב על כך באופן עצמאי.
"פנינו לחברות התעופה שיחדלו מהשיטה הזו ומהקנסות שהן דורשות מהסוכנים", היא אומרת. "חלקן קשובות יותר, וחלקן פחות, אבל בגדול הנימוק שלהן הוא שהן מכוסות, כי זה מופיע תחת החוקים שבכרטיס. מנגד, אנחנו טוענים שגם אם זה כתוב, הרי שזה לא הגיוני, ואין לכך כל הצדקה", אומרת סובול ומסכמת כי "זה מה שנקרא כשר אבל מסריח".
הפתרון מבחינתכם הוא לחנך את החברות, ושהנוסע יעקוף את זה בדרך של קניית כרטיס הלוך-חזור?
"לי אסור להגיד את זה - זה את אמרת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.