יותר נשים ממציאות פטנטים, אך לא מספיק

המדע, הטכנולוגיה והחדשנות מהווים חלק חשוב בעולמנו ותופסים נתח נכבד בחיי השגרה של האדם המודרני - החל מטלפון חכם, מכונות אוטונומיות ועוד אלפי המצאות שהפכו, ועוד יהפכו, לחלק בלתי נפרד מחיינו. לקראת יום הנשים הבינלאומי, שנועד לציין ולשבח את הישגיהן של נשים, אין אלא לעצור ולתהות מהי תרומתן ומהו חלקן של הנשים בפיתוח המדע והטכנולוגיה. האם הן חלק מחזית החדשנות בעולם ובישראל, והאם קיימים פערים בין נשים וגברים בעולמות תוכן אלה?

נשים עברו כברת דרך במרוצת השנים, במגזר הציבורי, העסקי, החברתי, האקדמי ועוד. בחינת מעורבותן של נשים בפיתוח המדע והטכנולוגיה - או במילים אחרות, מעורבותן בהמצאת המצאות (ולמעשה, בהגשת בקשות לפטנט) - עשויה להוות אבן בוחן למיצובן של נשים בעולמות התוכן הטכנולוגיים. ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי (WIPO) מפרסם מדי שנה דוח המפרט, בין היתר, נתונים אמפיריים של השנה הקודמת וניתוחים סטטיסטיים הנוגעים לבקשות פטנט ורישומן ברחבי העולם. במסגרת הדוחות, כמו גם בדוח האחרון שפורסם בסוף שנת 2018, נכלל ניתוח סטטיסטי לגבי מעורבות הנשים כממציאות, המצוינות במסגרת בקשות פטנטים בינלאומיות.

כפי שמצוין בדוח, ב-15 שנים האחרונות חלה עלייה משמעותית יחסית, של פי שלושה לערך, במספר בקשות הפטנט הבינלאומיות שהוגשו, בהן מצוינת לפחות אישה אחת כממציאה. בשנת 2017, כשליש מהבקשות הבינלאומיות כללו אישה אחת לפחות כממציאה לעומת כרבע מהבקשות בשנת 2003. למרות נתונים אלה, נתח הנשים הממציאות מתוך סך הממציאים עדיין נמוך. בפילוח נתונים מדינתי, ב-20 המדינות המובילות (top 20), נמצאה שונות גבוהה בכל הנוגע למעורבותן של נשים כממציאות.

כך למשל, כמחצית מסך הבקשות לפטנט הבינלאומיות שמקורן בקוריאה ובסין, צוינה לפחות אישה אחת כממציאה. ישראל נמצאת במקום העשירי, עם שיעור של כרבע מהבקשות לפטנט הבינלאומיות. נראה, כי בשנים האחרונות ישראל אף שיפרה את מיקומה ביחס למדינות האחרות. ביחס לישראל, במדינות כמו הודו, ארה"ב ובלגיה, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של בקשות בינלאומיות בהן צוינו נשים ואילו באוסטרליה, יפן, גרמניה, איטליה ואוסטריה נמצאו שיעורים נמוכים יותר.

פילוח התחומים בהם עוסקות כלל הבקשות הבינלאומיות בהן צוינה לפחות אישה ממציאה אחת, הצביע על מעורבות נשים בפרט בתחומי מדעי החיים (ביוטכנולוגיה, פרמצבטיקה, כימיה וכיוצ"ב). מעניין לראות כי שיעור מעורבותן של נשים בבקשות פטנט בינלאומיות שמקורן במוסדות אקדמיים ישראליים גבוהה יחסית למעורבותן הכללית.

בשנת 2017, כ-80% מהבקשות של אוניברסיטת תל אביב, ובכ-70% מהבקשות של האוניברסיטה העברית ושל ידע חברה למחקר ופיתוח בע"מ (של מכון וייצמן למדע), צוינה לפחות אישה ממציאה אחת. מוסדות אקדמיים ישראלים אלה התברגו במקומות גבוהים במיוחד גם ביחס למוסדות אקדמיים יוקרתיים מוכרים בעולם. נתונים אלה מרשימים במיוחד גם ביחס לדוחות קודמים, בהם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב התברגו במקומות נמוכים הרבה יותר.

נתונים אלה מתיישבים עם נתונים קודמים שפרסם WIPO בשנים האחרונות המצביעים על פער משמעותי במעורבות נשים כממציאות בעולם האקדמי לעומת מעורבותן בעולם העסקי. לסיכום, ניכרת מגמת עלייה כללית בישראל (ובעולם) בכל הנוגע למעורבות נשים ולתרומתן לחזית המדע והטכנולוגיה.

אך האופטימיות היא זהירה. מעורבותן של נשים בתחומים שאינם מסורתיים כביכול למגדר הנשי - נמוכה (הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וכיוצ"ב).

כך נראה שלמרות שתרומתן של נשים לחדשנות בעולם האקדמי בישראל משמעותית ביותר, תרומתן בעולם העסקי עדיין לוקה בחסר, באופן שמייצב את ישראל, לפחות בשלב זה, מעט מתחת לממוצע הכללי (מבין 20 המדינות).

אין ספק כי נדרש להגדיל את תרומתן של נשים בתחום החדשנות בכלל ובמגזר העסקי בפרט, למשל באמצעות מסלולי מימון ותמרוץ ייחודיים, כגון המסלול הייעודי לתמיכה מוגדלת בסטרטאפים שהוקמו על-ידי נשים, שאישרה לאחרונה רשות החדשנות.

הכותבת היא שותפה במשרד "גילת ברקת" מקבוצת "ריינהולד כהן" העוסקת בקניין רוחני