פברואר בתיקי ההשקעות: המשך עליות שמלמדות משהו דווקא על ירידות

מדדי התיקים המנוהלים של אג'יו מספקים למשקיעים נחת זה חודש שני ברציפות, עם עליות שערים מרשימות שהצטברו בחודשיים הראשונים של השנה. מדדי תיק האג"ח עלו בשיעור של 0.77% החודש, וצברו עלייה בשיעור של 2.01% בשני החודשים הראשונים של השנה. מן העבר השני של רצף הסיכונים, מדדי התיק המנייתי עלו בשיעור נאה של 1.27% בפברואר, וצברו בכך עלייה של 6.49% בשני החודשים הראשונים של השנה. תיק האמצע, המכיל 30% מניות, עלה בחודש האחרון ב-0.92%, ואילו בשני חודשי השנה הראשונים הוא עלה ב-3.35%, תשואה נאה שרבים היו חותמים עליה גם במונחים חודשיים.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

נהוג לומר כי תנודות חדות בשוק הן "התאמת מחירי הנכסים הפיננסיים", ולעיתים בצורה מתוחכמת יותר אומרים, כי זהו "תמחור מחודש של הסיכונים". האם בטווח זמן קצר של חודשיים בלבד, מדצמבר לפברואר, התנאים והגורמים המשפיעים השתנו עד כדי כך שברגע אחד השווקים קורסים ובשני הם ממריאים? מה באמת ניתן להבין, וחשוב יותר - להפיק, מהאירועים של דצמבר? 

 מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים בפברואר

בגורמים המשפיעים לא חל כל שינוי

יותר מכל, העליות שנצברו במדדי אג'יו בחודשיים הראשונים של השנה יכולים ללמד את המשקיעים כמה דברים דווקא על ירידות, על אלו של 2018 בכלל ושל דצמבר האחרון בפרט, שהיו חדות מאוד, אך גם התרחשו בפרק זמן קצר מאוד.

לאורכה של התקופה, הן בירידות והן בהתאוששות שבאה לאחריהן, לא היה שינוי מהותי בתמונת הרקע המאקרו-כלכלית, ברווחי החברות או בסביבה הגיאופוליטית. נאמר זאת כך: דבר בגורמים המשפיעים על השווקים לא היה חדש בינואר ובפברואר. נכון שהציפיות וההערכות לגבי מדיניות הריבית של הפד השתנו, כך שהחששות בנוגע להעלאת הריבית התמתנו, והדבר הקטין את הסיכון בשווקים, אך מעבר לכך דבר לא השתנה; מלחמות הסחר עדיין מרחפות מעל השווקים, המכפילים אינם נמוכים, אף שירדו מעט, והריבית - היא צפויה להמשיך לעלות בעתיד. למרות זאת, המשקיעים עברו מדפרסיה קשה לאופוריה משתלהבת. הדבר היחיד שהשתנה הוא המחשבות והפרשנות של המשקיעים, כלפי המתרחש.

דבר נוסף שניתן ללמוד מהתנודה הקיצונית בשווקים, מסוף 2018 אל תחילת 2019, הוא שאין לברוח מהשווקים כאשר האווירה משתנה בקיצוניות כה רבה. זוהי כמובן חכמה בדיעבד, אך עוד בדצמבר הצענו בטור זה, כי למרות הירידות החדות והמחשבות השונות, נכון ש"נחזור לשפיות ונאמר כי התמונה הכלכלית הגדולה אינה מצדיקה את הדפרסיה של סוף 2018, בדיוק כפי שלא הצדיקה את האופוריה שהייתה בתחילתה".

 מדד אג"ח בדירוג השקעה בארה"ב

בדיעבד התברר כי בריחה בעת ההיא הייתה טעות גדולה של משקיעים, ומי שברח פספס את הראלי ואת העליות שיכלו לשקם את תיקי ההשקעות מההפסדים. אגב, אם קיבלתם החלטה לברוח מהשווקים לפני הנפילה הגדולה, הרי שזו הצלחה לא רעה, מזל או שכל, מה זה כבר משנה, העיקר שתצליחו לחזור אל המסיבה בזמן. הסיכוי להצלחה בתמרון שכזה הוא קלוש, אך הניסיון ראוי.

נקודה שלישית ואחרונה היא כמובן שבכל משבר יש גם הזדמנות וכי ירידות כה חדות בזמן קצר הן גם נקודות טובות לכניסה לתיק חדש או לנכסי סיכון נוספים. הירידות בשווקים שחקו את המחירים והחזירו אותם בכ-10% בחודש יחיד, או במילים אחרות, החזירו אותם שנה לאחור ובכך יצרו את ההזדמנות.

לאור ההבדל בין אג"ח למניות, והיתרון הברור שקיים בטווח הארוך לאחרונות על פני עולם האג"ח, הזדמנות בשוק המניות היא חשובה וראויה לניצול מעת לעת. הגרף מלמד כי בתקופה של כ-27 השנים האחרונות, המניות בארה"ב צברו תשואה הכפולה שוק האג"ח בארה"ב. מצב זה, שהתקיים גם בשוק המקומי בין המניות לבין האג"ח השקליות, מלמד כי התגברות ואף ניצול של אירועי נפילה בשוק המניות עשויים להגביר את התועלת של החוסכים לטווח ארוך באופן משמעותי ביותר.

חזרה לפרופורציות והכרה בטעות

נראה כי המשקיעים בשווקים הפיננסיים ניצלו את ההזדמנות, בעיקר מכיוון שהפרשנויות שניתנו לאירועים השונים, התמתנו. כתוצאה מכך, פברואר היה חודש שני ברציפות לעליות, ומכאן חשיבותו: הוא מלמד כי העליות של ינואר לא היו תיקון חסר משמעות לאירועי דצמבר, אלא חזרה לשפיות, ואם תרצו - אפילו מעין הכרה בטעות.

העליות בלטו בשוק האג"ח הקונצרניות, שהמדדים בו עלו בשיעורים נאים מאוד של 1% בשקליות ו-1.2% בצמודות המדד. העלייה החזקה יותר באג"ח הצמודות המדד לעומת השקליות אפיינה גם את האג"ח הממשלתיות; הצמודות לטווח בינוני של 2-5 שנים לפדיון עלו ב-0.59%, בעוד שהשקליות עלו בשיעור מתון יותר, של 0.16%. הדבר משקף עלייה מסוימת בציפיות המשקיעים בשוק ההון בנוגע לאינפלציה בעתיד הנראה לעין. חלק מכך מבוסס על עליות מחירים מערכתיות, כגון מחירי הדלק וחשבון המים, וחלק מאווירת העליות בענף הקמעונאות, בעיקר במזון. הדבר העלה עוד את הציפיות לאינפלציה אל תוך תחום היעד. למרות זאת, הנגיד החדש ומחלקת המחקר של בנק ישראל ציננו את החששות בנוגע להעלאת ריבית מהירה מהצפוי, והציבו את סוף 2019 כיעד שבו תתבצע עליית הריבית הבאה, אם בכלל.

נראה כי באופן לא מפתיע הנגיד החדש נוקט קו "אמריקאי", שלפיו הוא מצפה לראות את האינפלציה ב"אמצע" תחום היעד של האוצר, ולא רק מעל הגבול התחתון. הודעת בנק ישראל תרמה את תרומתה לעליית מחירי איגרות החוב, דבר שניתן לראות בבירור בעליית המחירים בארוכות, הן השקליות והן הצמודות, אשר עלו בפברואר בשיעורים של 0.9% ושל 1.09% בהתאמה.

האירועים הללו לא היו הדבר היחיד שאושש את שוק האג"ח המקומי, אלא כמו בכל התקופה האחרונה, היה זה השוק האמריקאי אשר תרם את תרומתו. בעיקר הייתה זו ירידת עקום התשואות האמריקאי, אשר התייצב ברמה נמוכה יחסית לרמתו לפני מספר חודשים, ערב הנפילות הגדולות בשווקים. התשואות ל-10 שנים, אחד מהאייקונים המשפיעים על שוק המניות בארה"ב, ירדו בפברואר לרמה של כ-2.65%, והביאו לנשימה נוספת לרווחה גם בשוק האג"ח המקומי.

רגיעה מכיוון מלחמות הסחר

אנחת רווחה גדולה נשמעה גם מעבר לים, בשוק ההון האמריקאי, כאשר התבטאות יו"ר הפד  הורידה באופן ברור למדי את העלאת הריבית מסדר היום. באחת מהופעותיו האחרונות הוא הסביר כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את הצורך, משמע אין צורך להעלותה עוד. השווקים קיבלו זאת בשמחה רבה, ועלו כאמור זה חודש שני ברציפות, ובשיעור נאה גם בפברואר.

מדדי המניות בחו"ל על פי הרכבם במדדי אג'יו עלו בפברואר בשיעור הקרוב ל-3%, והתחזקות השקל קיזזה כ-1.1% מעליות אלה, כך שהתרומה השקלית לתיקים הסתכמה לכ-1.9%. התרומה למדדי התיק המנייתי הייתה משמעותית ביותר, והם צברו שיעור אשר מתקרב לזה של תשואה שנתית, בחודשיים.

נקודה נוספת שהביאה יותר נחת לשווקים היא מלחמת הסחר. זו לא התחילה בעידן טראמפ, והיא רחוקה מלהסתיים, אך נראה כי עומדת להיות בה רגיעה, ולו זמנית, לאור מאמצים אמיתיים מצד שני הצדדים ליישר את הבעיות המיידיות, ולפתור אותן בשנים הקרובות, בעיקר באיזון הסחר בין המדינות והקפדה סינית על זכויות היוצרים.

מעבר לכך לא נראה כי יושגו הסכמות נוספות כפי שנדרש מהסינים, הן בצד שיטת ההגנה על החברות המקומיות והן בנושא ההדדיות בנושא המידע. הסינים ממשיכים בתוכניתם ליצור רשת מידע נפרדת מזו של האמריקאים, ובכך הם יוכלו להמנע משיתוף מידע מלא עם האמריקאים.

סוגיות אלו האחרונות הן לא מבוטלות, אך לשווקים די בפתרון שתי הראשונות כדי לאזן את הסחר השוטף בין המדינות, להנמיך את הלהבות ולהביא רגיעה לשווקים. או אז, השווקים והמשקיעים יוכלו ליהנות מיתרונות הכלכלה האמריקאית ומחוזקותיה, המבוססות על חיזוק העצמאות בתחום האנרגיה ועל ההובלה בתחום הטכנולוגיה על פני שאר העולם. אלו מציבים את ארה"ב, ובמידה מסוימת גם את כלכלת ישראל, בנקודה חיובית ותומכת עבור שוקי ההון. נראה כי בתקופה הקרובה המשקיעים יתמסרו לתמונת המצב החיובית הזו, על אף החששות והנפילות החזקות של סוף 2018. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המלווה ארגונים ומשפחות בניהול נכסיהם הפיננסיים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.