מימוש נכסי אפריקה ישראל: חברות החיתום מתחרות על מכירת יתרת מניות אפריקה נכסים

קבוצת אפריקה ישראל הכריזה באחרונה על תהליך למימוש כל נכסיה, ובנקאי ההשקעות וחברות החיתום לוטשים עיניים לשיווק נכסים אלו למשקיעים המקצועיים. בימים האחרונים הגישו שלוש חברות חיתום הצעות לרכישת 4.99% ממניות אפריקה נכסים שנותרו בידי אפריקה ישראל, וזאת לאחר מכירת עיקר המניות (50.94%) לקבוצת המשקיעים בראשות חברות הנדל"ן המניב ביג ומגה אור.

בשבוע שעבר השלימה אפריקה ישראל מכירה של 50.94% ממניות אפריקה נכסים תמורת 1.24 מיליארד שקל, ולפי מחיר של 86 שקל למניה. המניות נמכרו כאמור לקבוצה בראשות ביג ומגה אור, הכוללת שורה של גופים מוסדיים וקרנות גידור, ואת המהלך כולו מובילה חברת החיתום פועלים אי.בי.אי.

המניות שנמכרו היו משועבדות למחזיקי איגרות החוב של אפריקה ישראל מסדרות כ"ו-כ"ז, ותמורת המכירה תשמש לפירעון חלק מהחוב כלפיהם. לאחר המכירה נותרה אפריקה ישראל עם נתח של 4.99% ממניות אפריקה נכסים שאינו משועבד, ולכן מכירתו תחייב אישור של אסיפות כלל הנושים ובראשם שלוש סדרות האג"ח (כ"ו-כ"ח).

במסגרת ההצעה הראשונה, הודיעה פועלים אי.בי.אי באמצעות עו"ד עדי פיגל ממשרד פרץ-פיגל, כי היא מחזיקה בכתבי התחייבות בלתי חוזרים מגופים מוסדיים לרכישת יתרת מניות אפריקה נכסים (4.99%) תמורת 122.4 מיליון שקל. מדובר באותו המחיר שבו נרכשה המנה הראשונה, קרי 86 שקל למניה, המשקף הנחה של כ-8% ביחס למחיר שבו נסחרה היום בבורסה מניית אפריקה נכסים.

עם זאת, לפועלים אי.בי.אי קמו מתחרים בדמות שתי חברות חיתום נוספות, ברק קפיטל חיתום ולידר הנפקות, שהגישו בהמשך הצעות גבוהות יותר. ראשונה הייתה זו ברק קפיטל, שהגישה הצעה מחייבת ובלתי חוזרת לרכישת המניות הנותרות (4.99%), תמורת 128.9 מיליון שקל, בעסקה המשקפת מחיר של 90.5 שקל למניה.

במכתב לחברת אפריקה ישראל ולנאמני האג"ח שלה, כתבו באי כוחה של ברק קפיטל כי המניות יירכשו עבור משקיעים מוסדיים או מסווגים. "הצעת המציעים נעשית באמצעות ברק קפיטל ועל יסוד התחייבויות בלתי חוזרות שניתנו על-ידי המציעים כאמור", נאמר במכתב שהעבירו עוה"ד אמיר ברטוב ועיינה וקסלר ממשרד שמעונוב ושות'.

שעות אחדות לאחר מכן העבירה גם לידר הנפקות הצעה משלה, לרכישת המניות תמורת סכום גבוה עוד יותר של 129.6 מיליון שקל, המשקף מחיר של 91.05 שקל למניה. לידר, שמיוצגת בידי עו"ד איתי הס ממשרד אגמון ושות', מדגישה גם היא כי היא מייצגת משקיעים מוסדיים או מסווגים, שהעבירו לה כתבי התחייבות בלתי חוזרים לרכישת המניות במחיר המוצע.

שלוש ההצעות תחומות בזמן, והן הוגשו כאמור למחזיקי איגרות החוב של אפריקה ישראל, שיידרשו לדון בהן ולבחון אם לקבלן. אם תאושר אחת ההצעות, היא תוגש לאישורו של ביהמ"ש המחוזי בת"א. בינתיים, נסחרה היום מניית אפריקה נכסים לפי מחיר של 93.9 שקל, המשקף לחברה שווי של 2.68 מיליארד שקל.

עוד שלושה נכסים מרכזיים

לאפריקה ישראל חוב למחזיקי האג"ח, שלאחר חלוקת תמורת מכירת השליטה באפריקה נכסים יעמוד על כ-2 מיליארד שקל (כולל ריבית והצמדות). מולו נותרו בידיה עוד שלושה נכסים מרכזיים: 35.5% ממניות החברות המפעילות את כביש 6 ומנהרות הכרמל (חברות המפעיל), 100% ממניות קבלנית הבנייה דניה סיבוס, וכן 74.21% ממניות אפריקה מגורים, המוחזקות בידי דניה סיבוס. להחזקה במניות אפריקה מגורים שווי שוק של 650 מיליון שקל, והן משועבדות לבנק דיסקונט כנגד חוב של כ-230 מיליון שקל.

את מניות חברות המפעיל מעוניינת לרכוש חברת שיכון ובינוי, שמחזיקה בעצמה בנתח זהה של 35.5% מהן, ושמעוניינת גם ביתרת המניות (29%) שמוחזקות בידי קבוצת אלון. כך, השאלה המרכזית נוגעת למימוש של דניה סיבוס ואפריקה מגורים בנפרד, או כמקשה אחת.

לדברי גורם בשוק החיתום, שווי השוק הנוכחי של אפריקה מגורים (כ-900 מיליון שקל) הוא גבוה יחסית, ולכן יקשה על מציאת משקיעים מוסדיים או פרטיים שיסכימו לרכוש את המניות בשווי זה. עם זאת, גם מכירה של דניה סיבוס יחד עם ההחזקה באפריקה מגורים איננה עסקה קלה לביצוע, מאחר שפעילותה הקבלנית של דניה סיבוס נחשבת לפעילות בסיכון גבוה.

כך, על הפרק קיימת גם האפשרות כי בסופו של תהליך יחליטו מחזיקי האג"ח להותיר באפריקה ישראל את פעילותן של דניה סיבוס ואפריקה מגורים. במקרה כזה, עשויה אפריקה ישראל להישאר כחברה ציבורית בעלת פעילות קטנה יותר (אפריקה הקטנה כפי שמכונה אפשרות זו בשוק), ומניותיה יועברו לידי מחזיקי האג"ח.

עם זאת, על מימוש פעילותה של דניה סיבוס עשויה להעיב בטווח הקרוב המלצת המשטרה להעמיד לדין את החברה ואת המנכ"ל שלה, רונן גינזבורג, בגין מתן שוחד לח"כ דוד ביטן. ביום חמישי האחרון הודיעה המשטרה על סיום החקירה בפרשה המכוּנה "תיק 1803".

בהודעת המשטרה נכתב, כי "פרשת 1803 עוסקת בחשד כי בין השנים 2017-2011, קיבלו ח"כ דוד ביטן, ארנון גלעדי ודב צור טובות הנאה מגורמים פרטיים, ובתמורה פעלו לקידום אינטרסים של אותם גורמים. בין הגורמים הפרטיים האמורים מצויים חברת דניה סיבוס, והמנכ"ל רונן גינזבורג, רשת כלבו מזון, יזמי נדל"ן, קבלנים ועוד".

"במסגרת פרשת 'חברת דניה סיבוס', התבססה תשתית ראייתית לכך שבשנים 2015-2013 נתן רונן גינזבורג, מנכ"ל החברה, סכום של 430 אלף שקל כשוחד לח"כ ביטן ולאדם נוסף, על מנת לקדם אינטרסים של דניה סיבוס מול עיריית ראשון לציון ומשרד התחבורה, הקשורים בתוכנית להקמת תחנת דלק במחלף עין הקורא על כביש 431 ולמכרז הנוגע לכביש 38".

היום דיווחה אפריקה ישראל לבורסה, כי "בימים האחרונים התפרסמה בכלי התקשורת הודעת דוברות המשטרה בדבר סיום החקירה, לפיה, בין היתר, לטענת המשטרה התגבשה תשתית ראייתית נגד דניה סיבוס ונגד מנכ"ל דניה סיבוס בגין מתן שוחד לח"כ דוד ביטן ולגורם נוסף. בהתאם לפרסומים כאמור, ממצאי החקירה יועברו לפרקליטות מיסוי וכלכלה לעיון ובחינה. יצוין, כי לתאריך הדוח, דניה סיבוס ו/או מנכ"ל דניה סיבוס טרם קיבלו כל הודעה פורמלית מגורמי החקירה ו/או מהפרקליטות הנוגעות לממצאי החקירה. עוד יצוין, כי לחברה נמסר כי במהלך חקירתו הכחיש מנכ"ל דניה סיבוס את החשדות נשוא החקירה המשטרתית מכל וכל", הודיעה אפריקה ישראל.