אחרי 20 שנה כחברה עצמאית וכ-12 שנה לאחר שהונפקה בנאסד"ק, חברת הטכנולוגיה הישראלית מלאנוקס נמכרת. ענקית המעבדים האמריקאית Nvidia תשלם סכום של 6.9 מיליארד דולר תמורת מלאנוקס, כשהמחיר בעסקה - 125 דולר למניה - מהווה פרמיה של 14.2% על מחירה בנאסד"ק. המחיר בעסקה גבוה גם מהשיא שאליו נסקה מניית מלאנוקס בשנת 2012 (כ-120 דולר), ושאליו התקרבה בחודשים האחרונים על רקע ההערכות שהיא מהווה יעד אטרקטיבי לרכישה.
החברות מצפות שהעסקה תושלם עד סוף 2019, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים ובהם אישור בעלי המניות של מלאנוקס. בהודעת החברות על העסקה נכתב כי בכוונת אנבידיה "להמשיך ולהשקיע במצוינות המקומית ובכישרונות בישראל, המהווה את אחד ממרכזי הטכנולוגיה החשובים בעולם". לאחרונה פורסם ב"גלובס" על פתיחת מרכז מחקר של אנבידיה בישראל בתחום הבינה המלאכותית.
בין החברות קיים כבר היום שיתוף פעולה, ושתיהן השתתפו בבניית שני מחשבי העל המהירים ביותר בעולם, המופעלים על-ידי משרד האנרגיה של ארה"ב. לשתיים יש גם לקוחות משותפים, המשתמשים במעבדי אנבידיה ובקישוריות של מלאנוקס. החל מסוף השנה שעברה החלו להתפרסם דיווחים כי מלאנוקס מועמדת לרכישה: ראשית דווח שהרוכשת הפוטנציאלית היא Xilinx, אך לאחר מכן התברר שחברות נוספות, גדולות יותר, מתעניינות בה - ובהן מיקרוסופט ואינטל. לבסוף הייתה זו אנבידיה שהגישה את ההצעה שהתקבלה.
התאוששה מהמאבק עם סטארבורד
מלאנוקס מפתחת ומשווקת ציוד תקשורת להעברת נתונים מהירה בטכנולוגיות Ethernet ו-InfiniBand. בשנים האחרונות הייתה מגמת קונסולידציה משמעותית בשוק בו היא פועלת, שכלל גם עסקאות גדולות. מלאנוקס עצמה ביצעה רכישה גדולה (עבורה) כששילמה לפני שלוש שנים 811 מיליון דולר עבור חברת איזיצ'יפ הישראלית, שהכניסה את מלאנוקס לתחום המעבדים, ובשנה שעברה השיקה החברה את המוצר הראשון המבוסס על טכנולוגיות של שתי החברות יחד. ב-2018 עקפה החברה לראשונה את רף המיליארד דולר בהכנסות, והציגה רווח נקי של 267 מיליון דולר (בנטרול סעיפים חשבונאיים). בקופת מלאנוקס היו בסוף השנה כ-438 מיליון דולר.
החברה הוקמה ב-1999 על-ידי איל וולדמן, שפרש מחברת גלילאו, יחד עם מיכאל קגן, רוני אשורי ושי כהן. ב-2007 הונפקה החברה בנאסד"ק לפי שווי שוק של 510 מיליון דולר, ומחיר מניה של 17 דולר, שהאמיר כעבור חמש שנים לשיא של כמעט 120 דולר למניה. אך לאחר מספר אכזבות שסיפקה מלאנוקס למשקיעים בתוצאותיה הפיננסיות, היא ירדה מרמות השיא. בסוף 2017, כשהמניה נעה במחירים של 44-51 דולר, הקרן האקטיביסטית סטארבורד (Starboard Value) מארה"ב החלה לאסוף מניות והפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה. סטארבורד שיגרה מכתבים להנהלה ולדירקטוריון ובהם העלתה טענות קשות על הרווחיות התפעולית הנמוכה של מלאנוקס ביחס למתחרות, סברה שהחברה מוערכת בחסר ודרשה להחליף את כל חברי הדירקטוריון, ובהם גם וולדמן.
מנגד, הדירקטוריון וההנהלה התנגדו לדרישות סטארבורד לקיצוץ בעלויות, וטענו שהדבר יחניק את הצמיחה. המאבק התנהל לאורך המחצית הראשונה של השנה שעברה, ולזמן מסוים נראה היה שוולדמן עלול לאבד את מעמדו בחברה שייסד. אסיפת בעלי מניות שנקבעה לחודש יולי נועדה להצביע מי יהיה חבר בדירקטוריון: הדירקטורים המכהנים, או אלו שהציעה סטארבורד. ואולם, חודש לפני האסיפה הגיעו הצדדים להסכם שסיים את הפרשה. שני דירקטורים בלתי-תלויים שהציעה הקרן מונו לדירקטוריון, ונקבעו יעדים תפעוליים שאם מלאנוקס לא תעמוד בהם - הקרן תוכל למנות דירקטור נוסף. לאחר ההסכם מניית מלאנוקס נחלשה, אך היא חזרה לעלות כשפורסם על הכוונה לרכוש אותה.
וולדמן צפוי להיות אחד המרוויחים באופן אישי מעסקה, משום שהוא מחזיק בכ-3.4% ממניות מלאנוקס, השוות כ-228 מיליון דולר. סטארבורד תרוויח גם היא: היא מחזיקה ב-5.8% מהמניות, וצפויה לקבל בעסקה 393 מיליון דולר. סטארבורד נכנסה להשקעה במלאנוקס במחירי מניה שנעו בין 44-51 דולר, ומכרה בחודשים האחרונים חלק ממניותיה ברווח נאה, במחירים של 85-101 דולר. בעלת מניות בולטת אחרת היא ענקית טכנולוגיה אמריקאית נוספת, אורקל, שמחזיקה מניות בשווי 276 מיליון דולר. אורקל השקיעה לראשונה במלאנוקס בסוף 2010 כשרכשה 10% ממניות החברה במחיר שנע סביב 20 דולר למניה, אך ניצלה את הגאות במניית מלאנוקס לפני כשנה למכור מניות תמורת 104 מיליון דולר. בין הגופים הישראלים, רק שניים הם בעלי מניות משמעותיים בחברה: כלל ביטוח עם החזקה של 3.5% בשווי 236 מיליון דולר, וקרן הגידור ION עם החזקה של 2.3%, כ-157 מיליון דולר.
ציפייה לתרומה מיידית לרווחיות
הרוכשת, אנבידיה, מפתחת ומשווקת מעבדים גרפיים, הכוללים רכיבי בינה מלאכותית ופונים לתעשיות הגיימינג, הרכב האוטונומי, שוק הקריפטו, מרכזי הדאטה ועוד. היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 91.3 מיליארד דולר אחרי ירידה של 38% במחיר המניה שלה בשנה האחרונה, בין היתר על רקע התנודות בענף הקריפטו. רכישת מלאנוקס צפויה להיות העסקה הגדולה של אנבידיה בשנים האחרונות: בסוף שנת הכספים שהסתיימה בינואר האחרון היו לחברה האמריקאית בקופה 7.4 מיליארד דולר, לאחר שהשתמשה בכספיה לרכישה עצמית של מניות וחילקה דיבידנדים. אנבידיה צופה שרכישת מלאנוקס תתרום לרווחיה באופן מיידי, וכך גם לתזרים המזומנים החופשי שלה.
בהודעת החברות נכתב כי "הרכישה תאחד בין שתיים מהחברות המובילות בעולם בתחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC)". לדברי החברות, עיבוד הנתונים ועוצמת המחשוב בעומסי העבודה המודרניים של תחום הבינה המלאכותית, המחשוב המדעי וניתוח הנתונים גדל באופן אקספוננציאלי, ומציב דרישות ביצועים עצומות על מרכזי נתונים ארגוניים. "אנחנו חולקים את אותו חזון למחשוב מואץ כמו אנבידיה", מסר וולדמן. "שילוב שתי החברות מגיע כהרחבה טבעית של השותפות ארוכת השנים שלנו והוא מתאים מאוד בהתחשב לתרבות מונעת הביצועים המשותפת שלנו".
ג'נסן וואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, מסר כי "הופעת הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים, כמו גם מיליארדי משתמשי מחשב בו-זמנית, מתדלקת את הדרישות מרקיעות השחקים של מרכזי הנתונים בעולם. אנו נרגשים לאחד את פלטפורמת המחשוב המואצת של אנבידיה עם פלטפורמת הרשת המואצת בעלת השם העולמי של מלאנוקס תחת קורת גג אחת, כדי ליצור את הדור הבא של פתרונות מחשוב בקנה מידה גדול". שר האוצר משה כחלון בירך על העסקה באומרו: "ההצלחה של מלאנוקס היא עוד אות כבוד לכלכלה הישראלית וגאווה גדולה לתעשיית ההייטק. עובדי החברה הוכיחו את הכישרון והיזמות שיש לעובד הישראלי". קרדיט סוויס וג'יי.פי מורגן ייעצו בעסקה למלאנוקס, והרצוג פוקס נאמן שימשו יועציה המשפטיים. גולדמן זאקס ייעץ לאנבידיה ומשרד עו"ד יגאל ארנון ליווה אותה משפטית בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
