מכירת מלאנוקס לאנבידיה: הפספוס של המוסדיים הישראלים

העסקה למכירת מלאנוקס לאנבידיה תהיה חוליה נוספת בשרשרת של עסקאות למכירת חברות ישראליות ציבוריות בחודשים האחרונים, אחרי פרוטרום, סודהסטרים, מזור, אורבוטק ואטיוניטי. המשותף לרוב החברות הללו הוא שהן הודיעו על מכירתן דווקא בתקופה של גאות בעסקיהן, ועל רקע צפי להמשך צמיחה באופן עצמאי. לכאורה, בתקופה כזו לא כדאי להימכר, משום שהצמיחה הצפויה עשויה לייצר ערך רב יותר לבעלי המניות בעתיד. אולם, כשמגיעה הצעה טובה (ובמקרה של מלאנוקס, לפחות על פי הדיווחים, היו עוד מספר הצעות) קשה להנהלת החברה לסרב כשהיא אחראית לייצור הערך לבעלי המניות וכשהיא יודעת שייתכן שהצעה כזאת לא תחזור.

בשוק שבו מלאנוקס פועלת הייתה בשנים האחרונות מגמת קונסולידציה משמעותית, וגם בחברה עצמה התעניינו עוד בעבר. כאשר קרן סטארבורד הפכה לבעלת עניין במלאנוקס ב-2017, היא ציינה שחברת השבבים מארוול הביעה בעבר עניין ברכישת החברה, אך נהדפה. ייתכן שדווקא המאבק מול סטארבורד, שהסתיים בפשרה, הוביל לשינוי בחשיבה של המנכ"ל והמייסד איל וולדמן, שבעבר נתפס כמי שמעוניין להשאיר את החברה עצמאית ולא ימהר למכור אותה. "מלאנוקס תישאר עצמאית כל עוד מועצת המנהלים תחשוב שההחזר על ההשקעה והיכולת לגדול עצמאית גבוהים יותר מאשר במכירה. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לגדול", אמר וולדמן לאחר רכישת איזיצ'יפ לפני 3.5 שנים.

בניגוד לוולדמן, אחד המרוויחים הבולטים מהעסקה, מי שפחות ייהנו ממנה הם הגופים המוסדיים מישראל. ב-2013 הרגיז וולדמן את שוק ההון הישראלי כשהוביל למחיקת מניית מלאנוקס ממסחר בבורסה בתל אביב, בשל טענות על הרגולציה המכבידה. עד אז, הגופים המוסדיים בישראל היוו חלק מכובד יותר מהמחזיקים במניית החברה, מהסיבה הפשוטה שהיא הייתה חלק מהמדד המוביל בבורסה. בעת המחיקה ממסחר בת"א עמד שוויה של מלאנוקס על כ-2.2 מיליארד דולר. נכון להיום, בשווי של 6.9 מיליארד דולר בעסקה, רק שני גופים מישראל נמצאים בעשירייה הראשונה של בעלי המניות במלאנוקס: כלל ביטוח וקרן הגידור ION.