לא רק במגזר הפיננסי מודאגים מהברקזיט: אוניברסיטת קיימברידג' חוששת לאבד את מעמדה העולמי

כמה חודשים אחרי שבריטניה הצביעה לעזוב את האיחוד האירופי, מדען הצמחים פיליפ ויגה החל לחפש עבודה בחו"ל. "ההתעוררות מחדש של הלאומנות הפתיעה אותי לגמרי", הוא אמר, והוסיף שהוא כבר אינו רוצה שילדיו הקטנים יגדלו בבריטניה.

בעוד כמה שבועות ישלים וויגה, 45, אזרח גרמניה, את מעברו לאוניברסיטת פוטסדם בגרמניה, ויסיים שבע שנות התקשרות עם אוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית.

עזיבתו של ויגה מדגימה חשש גדול של אקדמאים באוניברסיטה ההיסטורית הזו: שהברקזיט יצית בריחה של חוקרים מוכשרים. מגמה כזו, הם חוששים, תסיר את הברק מהמעמד העולמי של קיימברידג' ותהפוך את העיר עצמה לפחות קורצת לחברות מדעי החיים והטכנולוגיה שליבו שגשוג כלכלי במקום.

הפרלמנט הבריטי צפוי להצביע מחר (ג') על הצעתה של ראשת הממשלה תרזה מיי לעזוב את האיחוד האירופי. דחייה של עסקת הגירושים שהשיגה מיי תעכב כנראה את הברקזיט, שמיועד לצאת לפועל ב-29 בחודש זה, והקהילה האקדמית עלולה להיקלע לתקופת אי ודאות ממושכת.

צמיחה מהירה

קיימברידג' צמחה במהירות בשנים האחרונות, בזכות נהירה של עסקי הייטק ומדעי החיים כמו אסטרה-זנקה, מיקרוסופט ואפל, שהיו להוטות לבנות על הקשרים עם המחקר המדעי החדשני שקיים באוניברסיטה.

מחקר של חברת הייעוץ Development Economics, בהזמנת אסטרה-זנקה, מעריך שהברקזיט עלול להקטין את הצמיחה של המחקר הזה בכ-15% עד שנת 2032. ההאטה הזו תביא ירידה בזמינות של מימון מחקרים, כתוצאה מיכולת נמוכה יותר למשוך את מיטב החוקרים בעולם ומגישה מונמכת למימון לחברות סטארט-אפ.

לפי שעה, חברות מהמרות שהברקזיט לא יפגע ברצינות באטרקטיביות של העיר. "קיימברידג' היא ייחודית במונחי איכות המדע שלה", אמר מנה פנגלוס, מנהל מחקר ופיתוח אסטרה-זנקה. "לכן היא עמידה קצת יותר בפני כמה מהסיכונים שברקזיט קשה עלול ליצור".

משאל העם מיוני 2016 על הברקזיט אמנם הגביר את העצבנות של כמה חוקרים ממקומות אחרים באירופה, אך רבים מהם נשארים לפי שעה.

מתיאס לנדגרף, נוירו-מדען יליד גרמניה, החל גם הוא לחפש עבודה מחוץ לבריטניה אחרי משאל העם. הוצעה לו משרה ביוניברסיטי קולג' בדבלין, אירלנד, אבל הוא החליט שלא לעבור, מאחר שאשתו וילדיו יישארו בבריטניה.

לפי שעה הוא יישאר בקיימברידג', שבה הוא עובד זה יותר מ-25 שנים. "כשהגעתי זה היה המקום הכי ליברלי באירופה, ואני כבר לא מכיר אותו היום", הוא אמר.

ירידה בפניות

מספר אזרחי האיחוד האירופי שפונים לאוניברסיטה לקבלת משרות מחקר ירד משנת 2016, לפי נתונים שהגיעו לידי ה"וול סטריט ג'ורנל" בעזרת חוק חופש המידע. הבקשות למשרות מחקר בקיימברידג' ירדו ל-22% מסך הפניות בשנה שעברה, מ-23% ב-2017 ו-28% בשנים 2014-2016.

עם בריטניה מחוץ לאיחוד האירופי, אקדמאים מכל האיחוד האירופי יוכלו לקבל משרות באוניברסיטאות בריטיות ללא דרישת אשרה או תושבות. הסכם שמיי השיגה עם האיחוד ישמור על הסידור הזה לפחות עד סוף שנת 2020.

אבל הפרלמנט הבריטי דחה את ההסכם, והוא עשוי לדחותו שוב מחר, ולהשאיר בכך את הסיכון שבריטניה תעזוב את האיחוד ללא עסקה ב-29 בחודש, מה שייצור אי ודאות לאזרחי האיחוד שכבר מתגוררים בבריטניה, ולאחרים ששקלים להשתקע בה. המטרה הסופית של מיי היא שאזרחי האיחוד האירופי יטופלו כמו מהגרים מכל מקום אחר בעולם.

כמה אקדמאים אומרים שהם כבר מרגישים את הירידה בהתעניינות של חוקרים מהאיחוד. אייליס פראן, חוקרת בכירה בקיימברידג', אמרה למחוקקים בריטים בשנה שעברה שהברקזיט פגע בכמה מאמצי גיוס כוח אדם ברמה גבוהה לאוניברסיטה.

קאהיר או'קיין, חוקר גנטיקה, אמר שלפני משאל העם הוא היה מקבל כמה פניות רציניות בכל שנה מסטודנטים מהאיחוד שביקשו לרכוש ניסיון מחקרי במעבדה שלו. מאז המשאל הוא קיבל רק פנייה אחת כזו.

"לקיימברידג' יש הרבה מה להציע", הוא אמר. "הברקזיט יהפוך את זה לפחות אטרקטיבי".

פרופסור או'קיין, שהוא אזרח בריטי ואירי, היה רוצה להישאר בקיימברידג' עד שהוא יפרוש לגמלאות בעוד כעשור, אבל הוא יעזוב אם יהיה בכך צורך. "אם יהיה בלתי אפשרי לגייס אנשים טובים ולערוך מחקרים בסביבה בינלאומית, לא ארצה להישאר ולכסוס ציפורניים", הוא אמר. "800 שנות היסטוריה הן לא הסיבה שאנשים מגיעים למעבדה שלי".

מענקים בסכנה

סכנה נוספת היא אובדן גישה לקרן Horizon 2020 של האיחוד האירופי, שמספקת כמיליארד אירו בשנה למחקר באוניברסיטאות בריטיות. וחשובה באותה מידה כמו כסף היא העובדה שהקרן מעודדת שיתופי פעולה עם חוקרים ביתר מדינות האיחוד.

קיימברידג' היא מוטבת מיוחדת של הקרן הזו: היא מקבלת יותר מענקים מבריסל - כ-60 מיליון ליש"ט בשנה בממוצע - מאשר כל אוניברסיטה אחרת באירופה להוציא היריבה ההיסטורית אוקספורד. מענקי האיחוד הם כשמינית מסך המימון של האוניברסיטה לצורכי מחקר.

העסקה הבעייתית שהשיגה מיי תשמר את הגישה הזו לקרן המענקים לפחות עד סוף 2020 אבל לא ברור מה יקרה מעבר לכך, בייחוד אם הברקזיט יקרה ללא עסקה.

כמו האוניברסיטה, עסקי מדעי החיים שצמחו סביבה חוששים מאוד שלא יוכלו לגייס עובדים מהאיחוד אחרי הברקזיט. 

ניאל מרטין, מנכ"ל Artios שמתמחה במחקרי סרטן, אמר שהאוניברסיטאות בהולנד, ספרד וצרפת חזקות במיוחד בתחום זה שבו מתמקדת החברה שלו. "אנחנו חייבים להיות מסוגלים להביא מדענים מהאוניברסיטאות הטובות באירופה לבריטניה", הוא הדגיש.