בחודשים האחרונים מנהל נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, קרב בשתי חזיתות. החזית הידועה והמדוברת היא ההחלטה של היועמ"ש להעמידו לדין באשמת הצעת שוחד לראש הממשלה (בכפוף לשימוע), מה שמכונה תיק 2000. בחזית השנייה עומדים עובדי "ידיעות אחרונות" בעיקר סביב הסכם קיבוצי בקבוצה. על הרקע הזה הגיעו לאחרונה הוועד וההנהלה לשורה של התנגשויות שהתגלגלו עד כדי כתב תביעה חריג שהוגש בימים האחרונים נגד עיתונאי "כלכליסט" יפתח בריל.
מנקודת המבט של העובדים זה נראה לך: ניסיון לפגוע ולפטר חברי ועד, "להעניש" עובדים שהשתתפו בעיצומים באמצעות ניכוי שכר על שעות השביתה, לצד שימוש בעובדים אחרים. מנקודת המבט של ההנהלה זה כנראה נראה קצת אחרת אולם את תגובתם הרשמית לא היה ניתן להשיג.
בשני אירועים הגיעו העניינים לידי התקוטטויות משפטיות: המקרה הראשון נוגע לבקשה לניסיון לפטר את יו"ר הוועד ועורך הספורט ב"ידיעות תקשורת", דני טנקל. ההתאגדות במקומונים חדשה, רק מ-2017, אבל בדומה לידיעות גם שם מנהל הוועד מאבק על חתימת הסכם קיבוצי, בעוד ההנהלה מתכננת לפטר 20 עובדים. אחד מהעובדים שזומן לשימוע הוא טנקל.
"עושה כל שביכולתה להחליש ההתארגנות"
הכוונה לפטר את טנקל, כמו גם השגות שהיו לארגון העיתונאים על אופן ניהול תהליך הפיטורים, הגיעו לבית הדין לעבודה בתל אביב. שם טענה ד"ר מורן סבוראי, המייצגת את העובדים דרך הארגון, כי הפיטורים בעת הזאת אינם מקריים. לטענתה, יו"ר הוועד היה הרוח החיה ומחולל התארגנות העובדים שבמשך 20 שנות עבודתו כעיתונאי לא הועלתה נגדו טענה תפקודית או אחרת, אך מאז הצטרפותו לוועד "החברה עושה כל מה שביכולתה על מנת לפטרו כדי להחליש את ההתארגנות וליצור ‘אפקט מצנן שלילי’". על פי הנטען, "פגיעה בו עלולה להוות פגיעה קשה בעובדים".
לטענת הוועד, החברה לא הציגה כל עדות ביחס לתפקוד לקוי של טנקל והטענות המועלות נגדו רחוקות מהאמת. מכתב השימוע הראשון נשלח אליו כמה שבועות לאחר תחילת ההתארגנות ובשל פעילותו, ללא שיחות אזהרה או התייחסות לכך שקיימת אי-שביעות רצון מעבודתו. מנגד, בידיעות תקשורת טענו כי יו"ר הוועד היה מועמד לפיטורים עוד טרם להתארגנות, שאין ממש בטענות כי הוא הוזמן לשימוע מסיבות לא ראויות, ושפעילותו למען ההתארגנות לא מקנה לו חסינות מפני פיטורים.
השופט תומר סילורה השתכנע כי עלה בידי נציגות העובדים ולו לכאורה להעלות תהיות באשר לשיקולים לפטר את טנקל, ולכן כעת נדרשת קבוצת ידיעות להוכיח כי אכן יש סיבות אמיתיות לפיטורים. "החברה", כך קבע סילורה, "טרם הציגה ראיות על התראות שקיבל יו"ר הוועד על התנהלותו או אי-התנהלותו דה-פקטו. לא העידה גב’ יעל אדמוני, העורכת הראשית, באשר לאי-שביעות רצונה מיו"ר הוועד ללא קשר להיותו יו"ר הוועד - יש מקום להורות על הקפאת מצבו עד לתום בירור הליך זה".
תביעת דיבה נגד עורך בכלכליסט
אבל טנקל לא לבד. רק לאחרונה פוטר חבר ועד אחר בקבוצת ידיעות אחרונות - יפתח בריל שכיהן כעורך ב"כלכליסט". בריל, פעיל במשמר החברתי (שסיכם על הצטרפות למשרוקית של גלובס, לאחר פיטוריו, ראו גילוי מלא), היה מהבודדים שלא הסתיר את הביקורת הקשה שיש לו על הנהלת ידיעות אחרונות והאופן שבו היא מתנהלת מול העובדים. כשההנהלה הודיעה לאחרונה כי תקזז לעובדים תשלום עבור שעות השביתה שהתקיימה לפני כמה שבועות, הוא הוריד את הכפפות וקבל עם וטוויטר השתלח באופן בוטה לא רק במו"ל נוני מוזס, אלא גם בעורך הדין של הקבוצה אריאל שמ שהחליט לתבוע ממנו דיברה, התנצלות ו-220 אלף שקל על התבטאויותיו.
לטענת שמר, בריל כתב בקבוצת הוואטסאפ הפנימית הודעות בשם עצמו ובהן כי "נראה לי מופרך שבית הדין יאשר סנקציה כזאת (ניכוי שכר בגין שעות שביתה - עב"ל), אבל עורך הדין הקוויזלינג של ידיעות (איכשהו הוא מחלץ ממני את אוצר המילים של שפטל) מתכוון כנראה להגן על זה בפני השופטים, אולי כטקטיקה של הפחדה".
עוד צייץ בריל בטוויטר ב-7 בפברואר: "עכשיו מנהלי ידיעות אחרונות הודיעו לעובדים שינכו משכרם מאות אלפי שקלים על שביתה בת שעה שהתקיימה לפני שבועיים. העו"ד אריאל שמר יודע כמובן שזה מופרך מבחינה חוקית, אבל שכרו אותו לשחק משחק מלוכלך והוא צריך להצדיק את שכרו. יהיה נחמד אם עורכים בכירים יביעו דעתם על זה".
בריל כאמור בתביעה לא הסתפק בכך ובקבוצת וואטסאפ של עורכים בכלכליסט תקף את ההחלטה עוד יותר בחריפות וכתב: "ההנחיה המופרעת להוריד כסף על השתתפות בשביתה הגיעה מבעלי העיתון", תוך שהוא מתבטא בחריפות נגד נוני מוזס "שנלחם בקרובי משפחתו כדי לשלוט בדירקטוריון". בריל אף הביע את דעתו על כך "שהגיעה העת לתבוע מעורכים בכירים יותר בעיתון שעובדים בחוזים אישיים להביע עמדתם בגלוי".
ההודעות הגיעו אל ההנהלה, ובריל זומן לשימוע ופוטר. במקרה הזה היה קשה יותר להגן עליו, שכן בריל התנהל באופן שנוי במחלוקת ובבוטות. שלא לייחוס מספרים מקורבים כי נעשו ניסיונות "לרכך אותו". הוא אפילו נקרא לוועדת משמעת ושם לא הסכים לרדת מהעץ. "הנהלת ידיעות", אומרים אותם מקורבים, "אולי רצתה לפטר אותו, אבל הוא בהחלט הרים להם להנחתה ונתן סיבה לעשות זאת".
באותה עת היה הוועד בישורת האחרונה של מו"מ מתיש מול ההנהלה על הסכם ביניים, כמעט היסטורי יש לומר, שנחתם כמה ימים מאוחר יותר ויהיה בסיס להסכם הקיבוצי.
ברשת המקומונים המאבק עדיין מתרחש. היום החלו העובדים שם להפעיל את סכסוך העבודה שהכריזו עליו, והם נערכים להשבית את המערכת עד ליום רביעי בלילה, כך שאיש לא אמור לעבוד על הגיליונות של השבוע הקרוב.
דני טנקל בחר לא להגיב. את תגובת ידיעות תקשורת לא ניתן היה להשיג.
*** גילוי מלא: יפתח בריל, שפוטר לאחרונה מכלכליסט, צפוי להצטרף בקרוב ל"משרוקית של גלובס"
*** חזקת החפות: נזכיר כי מדובר בשלב ראשוני של ההליך המשפטי, מוזס מכחיש את המיוחס לו ושמורה לו חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
