תקציב טראמפ: קיצוץ בביטחון וקיצוץ במדע אבל הגירעון יעמוד על טריליון דולר

הצעת התקציב של ארה"ב לשנת הכספים 2020, בסך 4.7 טריליון דולר, שהניח אתמול (ב') הבית הלבן על שולחן הקונגרס, משקפת את יסודות האורתודוכסיה הרפובליקאית: ממשלה קטנה ככל האפשר, תכניות חברתיות מכווצות ככל האפשר, צבא וביטחון חזקים ככל האפשר.

אבל את גורלה של הצעת התקציב הזו תקבע האופוזיציה הדמוקרטית, בעלת השליטה בבית-הנבחרים. ראשיה חרצו את גזר הדין מיד: הצעת התקציב של דונלד טראמפ, כפי שהוגשה למחוקקים, חשובה כמתה. (זה קרה לא פעם לנשיאים שמכהנים מול קונגרס עוין).

בראש ובראשונה, הצעת התקציב של טראמפ היא לוחמנית. למרות שהקונגרס דחה את בקשה קודמת של הנשיא לתקצוב 5.7 מיליארד דולר לחומתו המובטחת לאורך הגבול עם מקסיקו - אפילו מחוקקים מהמפלגה הרפובליקאית ייצאו נגדה - דורשת הצעת התקציב החדשה 8.6 מיליארד דולר לבניית אותה חומה.

זה לא יעבור, כמובן, את משוכת בית-הנבחרים, וכנראה גם לא משוכת הסנט, אך הדבקות במטרה היא איתות לנאמנים - הבייס, גרעין התומכים הנלהב - שמילה של טראמפ היא מילה. הוא הבטיח חומה, הוא יתן חומה, או לפחות ייאבק למענה. (אך הצעת התקציב הזו מפרה הבטחות אחרות שהפריח המועמד טראמפ במסע הבחירות שלו, כפי שנראה בהמשך).

מסע הבחירות לנשיאות כבר מתחיל לתפוס תאוצה והצעת התקציב תאפשר למטה הבחירות של המועמד טראמפ להדגיש את נאמנותו לקדימויות של השמרנים האמריקאים, ובראש ובראשונה קיצוצים עמוקים ברשת הביטחון החברתי, אותן תכניות סעד שחלקן משרתות בעיקר - אך לא רק - אוכלוסיות חלשות, לא לבנות. המיתוס של "מלכות הסעד" (welfare queens), אימהות שחורות לא נשואות ומרובות ילדים, שיושבות כל היום מול הטלוויזיה וממתינות לתלושי מזון וצ'קים מתכניות סעד פדרליות, מניע את סדר היום הפוליטי של שמרנים פוליטיים ובהם רבים מחסידי טראמפ.

וכך, הצעת התקציב של טראמפ מגדילה ב-5% את הפלח המיועד למשרד ההגנה - יותר ממה שהפנטגון ביקש - נוסף למיליארדים לבניית החומה, ובה בעת היא קוראת לקיצוץ 2.7 טריליון מתקציביהם של סוכנויות ומשרדים פדרליים רבים, שמשמשים יתדות לנשיאת רשת החברתית.

סך כל ההוצאות על מדיקייר (תכנית ביטוח רפואי לבני 65 ומעלה), שטראמפ הבטיח בעבר לא לגעת בה, יקוצצו בכ-845 מיליארד דולר לאורך 10 שנים. המימון למדיקייד (תכנית ביטוח רפואי למעוטי הכנסה), יקוצץ ב-327 מיליארד דולר לאורך 10 שנים. ההזרמות לביטוח לאומי יקוצצו ב-26 מיליארד דולר, ומתוכם 10 מיליארד דולר לתכנית הביטוח לנכים. ייפגעו גם תכניות למתן תלושי מזון לנזקקים, ותכניות לדיור לנזקקים בפרוייקטים ציבוריים.

הכותרת שנתן הבית הלבן הצעת התקציב שלו ל-2020 היא: "תקציב לאמריקה טובה יותר", ועל כך הגיבה אמש יו"ר בית-הנבחרים, ננסי פלוסי: "הקיצוצים המרושעים, נעדרי החזון, בהצעת התקציב של הנשיא טראמפ הם מפת דרכים לאמריקה חולה יותר, חלושה יותר".

מעבר לפגיעה בחוליות החלשות של החברה, הניף טראמפ את גרזן הקיצוצים על סוכנויות ומשרדים פדרליים, שהרפובליקאים אוהבים לשנוא. 1.1 טריליון דולר יקוצצו מתקציבי הסוכנות להגנת הסביבה (יעד להתקפות קשות של הימין האמריקאי משכבר הימים), משרד הבריאות ושירותי אנוש ומשרד החוץ. תקציב משרד החינוך יקוצץ ב-10%, ותיפגע בעיקר התכנית לסבסוד הלוואות לסטודנטים מעוטי יכולת.

וזה לא הכל. הצעת התקציב של טראמפ קוראת לקיצוצים גדולים בתשתית המדע והמחקר של ארה"ב. על הכוונת: קרן המדע הלאומית (National Science Foundation), שעלולה לאבד 13% מתקציבה; מכון הבריאות הלאומי (National Institute of Health), מוסד פורץ דרך שבו מועסקים, אגב, מדענים ישראלים רבים, עלול לספוג קיצוץ של 12%; תקציב המכון הלאומי לחקר הסרטן (National Cancer Institute) ירד מ-6.1 מיליארד דולר ל-5.2 מיליארד; תקציב המכון הלאומי לחקר אלרגיות ומחלות מדבקות (National Institute of Allergies and infectious Diseases) יקוצץ מ-5.5 מיליארד דולר ל-4.75 מיליארד.

היחסים בין טראמפ לקהיליה המדעית בארה"ב היו מעורערים מיומו הראשון בבית הלבן. בהתאם להלך הרוח הרווח בימין האמריקאי, עושה טראמפ כל מה שביכולתו לערער את האמון הציבורי בסכנת התחממות כדור-הארץ ואפקט החממה. כבר בנאומי הבחירות שלו הוא הכריז: "אני אוהב אנשים מעוטי השכלה".

בכירים בממשל מגינים על סדר העדיפויות שמבטאת הצעת התקציב החדשה. "אנו צריכים להמשיך לדאוג לביטחונה של המולדת", אמר המנהל בפועל של המשרד למנהל ותקציבים שליד הבית הלבן, ראסל ואוט. "אנו צריכים להמשיך לאבטח את הגבול. אנחנו לא מתביישים בזה".

ולמרות כל הקיצוצים, צופה הצעת התקציב של טראמפ גרעון של 1.1 טריליון דולר בשנה בשנים 2019-2022. זו תופעה חסרת תקדים בתקופות של צמיחה כלכלית. מה שמתפיח את הגרעון הוא לא רק ההוצאות התקציביות שמתכנן טראמפ אלא גם הקיצוצים במיסים שיזם הממשל ואישר הקונגרס. אלה מכווצים כל הזמן את הכנסות האוצר.

והגרעונות המתוכננים מבוססים על תרחיש אופטימי. הצעת התקציב חוזה צמיחה בשיעור 3% לעשר השנים הבאות. לעומת זאת, משרד הקונגרס לתקציבים - גוף בלתי מפלגתי - מנבא צמיחה בשיעור של קצת פחות משני אחוזים בשנה. כדי שתחזיות התקציב הוורודות של טראמפ יתממשו, צריכה הכלכלה האמריקאי להמשיך לצמוח בקצב מואץ במשך שנים, ללא שום מיתון באמצע. זה עוד לא קרה בהיסטוריה של ארה"ב.

הרפובליקאים יודעים זאת היטב, אבל סלידתם המסורתית הגדולה מגרעונות הלכה התפוגגה לה, בד בבד עם התמסרותם הגוברת של מחוקקיהם לנשיא, שהגדיר את עצמו, עוד בימיו כקבלן בניין, כ"מלך החובות".