ביהמ"ש אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד בזק בינלאומי בגין תנאי מקפח בחוזה

שבוע לאחר אישור ניהול תביעה ייצוגית נגד בזק בגין שימוש בכוחה המונופוליסטי לדחיית הרפורמה בשוק הקווי, בית המשפט המחוזי מאשר ניהול תביעה ייצוגית נוספת נגד נגד חברת-בת של בזק, בזק בינלאומי, בגין תנאי מקפח בחוזה שלה עם לקוחותיה, אשר מוביל לחיובם בסכומי הצמדה שלא כדין.

חלק מהחוזים של בזק בינלאומי כוללים תניית הצמדה חד-כיוונית, לפיה התמורה צמודה למדד כאשר המדד עולה, אך אינה צמודה למדד כאשר המדד יורד. לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 10 מיליון שקל שעניינה בחיובים שגבתה בזק בינלאומי בגין הפרשי הצמדה למדד, מכוח אותו תנאי.

השאלה המרכזית שנידונה בבקשה היא האפשרות לתבוע ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד במסגרת תובענה ייצוגית. במסגרת זו דן בית המשפט גם בשאלה האם הצליחה בזק בינלאומי לסתור את "חזקת הקיפוח" הקבוע בחוק החוזים האחידים לגבי תניות עדכון מחיר חד-כיווניות - קרי להוכיח כי לא מדובר בתנאי מקפח.

בפסק דין עקרוני ובעל השלכות רוחב, אשר יאפשר ביטול סעיפים מקפחים בחוזים אחידים לגבי כלל הלקוחות של חברות שונות במשק, אישרה השופטת מיכל אגמון-גונן את ניהול התובענה הייצוגית נגד בזק בינלאומי. זאת, לאחר שקבעה כי ניתן לתבוע ביטול או שינוי תנאי מקפח בחוזה אחיד במסגרת תובענה ייצוגית, כך שזה יחול על כלל החוזים של החברה.

השופטת אגמון-גונן התייחסה למטרת חוק החוזים האחידים - ההגנה על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים - וציינה, בין היתר, כי הכלי של התובענות הייצוגיות הוא הכלי הטוב ביותר כדי לממש את מטרות החוק בעניין זה.

"מה טוב יותר לעניין זה מתובענה ייצוגית, שבמסגרתה, אם ייקבע כי תנאי מסוים הוא תנאי מקפח, הדבר יגן על כלל לקוחותיו של העוסק בכלל החוזים בהם מופיע אותו תנאי", כתבה השופטת, והוסיפה כי "נראה כי תובענה ייצוגית היא דרך מרכזית להתגבר על הקשיים שבביטול תנאים מקפחים בבית הדין לחוזים אחידים, תוך מתן הגנה ללקוחות רבים ככל האפשר. אני סבורה כי לא רק שאין מניעה לעשות שימוש בתובענה ייצוגית לביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד, אלא כי דרך זו תגשים באופן מיטבי את מטרות חוק החוזים האחידים, כמו גם את מטרות התובענה הייצוגית".

"מקרה קלאסי לשמו נוצר מנגנון הייצוגיות" 

עוד הוסיפה השופטת כי "בקשת האישור שלפניי היא דוגמה למקרה קלאסי שלשמו נוצר מנגנון התובענה הייצוגית; מדובר במספר רב של לקוחות, שחתמו על חוזים מסוגים שונים לקבלת שירותים מבזק בינלאומי, כאשר בחלק מסוגי החוזים, כלולה תניית הצמדה חד-כיוונית, או שהם מפנים לתנייה כזו. הסכומים שנגבו מכל אחד מהלקוחות מכוח סעיף ההצמדה החד-כיוונית הם ככל הנראה סכומים קטנים (המבקשת שילמה כ-10 שקלים לאורך תקופה של מספר חודשים), אך במצטבר מדובר בסכומים גבוהים. לאור האמור, הסבירות שהתובענה תוגש בידי מי מחברי הקבוצה היא נמוכה לנוכח המשאבים הלא מבוטלים הנדרשים לניהול התובענה. גם הפער ביחסי הכוחות בין הצדדים מהווה שיקול נוסף התומך במסקנה כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

המבקשת הייצוגית במקרה זה, חברה פרטית, מיכאל רוזן עורכי דין, היא משרד עורכי דין שהתקשר עם בזק בינלאומי בהסכם למתן שירותי תקשורת. בזק בינלאומי, כידוע, מספקת ללקוחותיה שירותי תקשורת וגישה לאינטרנט.

במהלך חודש יוני ביקשה המבקשת לצרוך שירותי תקשורת מבזק בינלאומי, התנהלו התכתבויות מייל בין נציגי בזק בינלאומי למשרד עורכי הדין, ובהמשך לכך העביר נציג בזק בינלאומי לבין עו"ד רוזן מיכאל, מנכ"ל ובעלים של המבקשת, נוסח חוזה לחתימתו, הנושא כותרת "הזמנה לשירותי תקשורת" - והחוזה נחתם.

בחשבוניות שנשלחו על-ידי בזק בינלאומי למבקשת בחודשים שלאחר חתימת החוזה, חויבה המבקשת בהפרשי הצמדה, וכהסבר לכך היא הופנתה לסעיפים ותנאים הקיימים בחוזה עליו חתמה, המפנים לחוזים הקיימים באתר בזק בינלאומי, שבהם הובהר עניין ההצמדה. המבקשת לא קיבלה תשובה זו. על רקע טענתה כי מדובר בסעיף הצמדה לא סימטרי או חד-כיווני, לפיו המחיר, התמורה החוזית, תעודכן רק אם המדד עולה ולא תעודכן - לטובת הלקוח - אם המדד יורד, הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין זה נגד בזק בינלאומי.

הסעד המבוקש למבקשת הועמד על סכום זעום של 10.16 שקלים, סכום המורכב מסך החיובים בגין הפרשי ריבית והצמדה, בהם חויבה המבקשת, כפי שמופיעים בחשבוניות שלה לחודשים יולי-אוקטובר 2015. הסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה הועמד על סך 10 מיליון שקל. כן עתרה המבקשת לגמול בשיעור 5% ושכר-טרחת עורכי דין בשיעור 15% מהסכום שייפסק לחברי הקבוצה.

את הקבוצה הייצוגית הגדירה המבקשת כך: "כלל לקוחותיה של בזק בינלאומי אשר התקשרו בהסכם לרכישת שירותי תקשורת לעסק לתקופה קצובה ובפועל חויבו במחיר גבוה מן המוסכם עקב הוספת 'הפרשי הצמדה למדד', הן בגין ציוד תקשורת והן בגין שירותים שוטפים שאינם קשורים לציוד", מיום התחלת הגבייה בגין הפרשי ההצמדה למדד ועד מועד הגשת בקשה זו".

הגשמת מטרת חוק החוזים

בזק בינלאומי מצדה טענה, בין היתר, כי יש לדחות התובענה, בראש ובראשונה כיוון שלטענתה המבקשת נעדרת עילת תביעה אישית, שכן בחוזה עליו חתם עו"ד רוזן, בשם המבקשת, מופיעה תניית הפנייה מפורשת להסכמים אשר באתר האינטרנט של בזק בינלאומי, ותנייה זו היא תקפה ומחייבת את המבקשת עם חתימת עו"ד רוזן על ההסכם; בזק בינלאומי הוסיפה וטענה לעניין העילה האישית כי המבקשת היא משרד עורכי דין, כשמי שחתם בשמה על החוזה הוא עו"ד רוזן, שהסתייע בגורם מקצועי בתחום התקשורת, כשמעיון באתר האינטרנט של בזק בינלאומי עולה באופן ברור מהו ההסכם הספציפי האמור לחול על המבקשת, ובהסכם זה מופיעה תניית הצמדה למדד ברורה ומפורשת.

השופטת דחתה את טענותיה של בזק בינלאומי וציינה כי מדובר בתנייה בחוזה אחיד, שמשמעויותיה ברורות. "תובענה ייצוגית במסגרתה ידון תנאי בחוזה אחיד הנחזה להיות תנאי מקפח, ויוכרע כי אכן מדובר בתנאי מקפח, והוא ישונה או יבוטל, תביא להגשמת מטרת חוק החוזים האחידים בצורה מיטבית", קבעה.

עוד נקבע כי גם אם המבקשת היא חברה, אין לחסום בפניה את הדרך לניהול הייצוגית. "גם אם מדובר בבתי עסק הנדרשים לשירותיה של בזק בינלאומי, מרביתם אינם עסקים בסדר הגודל של בזק בינלאומי, כמו במקרה של המבקשת. בנוסף, ייתכן כי חלקם כלל אינם בתי עסק. במצב דברים זה אישורה של התובענה כתובענה ייצוגית יביא למימוש זכות הגישה לערכאות של כל אחד מחברי הקבוצה, ויהא בכך כדי לאכוף את הדין על המשיבה ולהרתיע אותה לבל תפר אותו. כן יביא הדבר להגשמת מטרת חוק החוזים האחידים בצורה מיטבית", נקבע.

עוד נדונה טענת בזק בינלאומי כי כיון שהתובע המבקש ובא-כוחו חד הם, לא מתקיים התנאי הנדרש לניהול תובענות ייצוגיות, ולפיו "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום-לב"; כאשר המבקשת השיבה כי קיימת הפרדה בין עורכי הדין המייצגים ובין המבקשת עצמה, המהווה אישיות משפטית נפרדת, וקיימת זהות אינטרסים בין המבקשת לעורכי הדין המייצגים אותה.

בעניין זה ציינה השופטת כי אמנם מדובר במבקשת שהיא חברה - "מיכאל רוזן עורכי דין" - ובבא-כוחה - עו"ד מיכאל רוזן - אשר מפריד ביניהם מסך ההתאגדות של החברה, אולם, כפי שעולה הן מהתובענה והן מהבקשה, מדובר במשרד קטן, כאשר בפועל יש זהות בין המבקשת לעו"ד רוזן, שאף נחקר במסגרת הליך בקשת האישור. לכן קבעה אגמון-גונן כי אמנם המבקשת היא אישיות משפטית נפרדת, אולם בפועל יש זהות האינטרסים - ומדובר למעשה בתובע ייצוגי המשמש גם כבא כוח הקבוצה המיוצגת, אשר נקבע כבר בפסיקה כי אין לאפשר מצב זה.

בנסיבות, אישרה השופטת את התובענה - ובלבד שהחברה המבקשת תחליף את באי-כוחה למשרד עצמאי ונפרד, שאינו קשור עם המבקשת.

השופטת ציינה כי בהמשך יהיה מקום לבחון, ככל שייקבע כי אכן מדובר בתנאי מקפח, איזה סעד מתאים לקבוצה - האם די בקביעת הצמדה דו-כיוונית, או שיש מקום לבטל את תניית ההצמדה. שאלות אלה נוגעות לכלל הצרכנים הקשורים כיום בחוזים עם בזק בינלאומי ובהם תניית הצמדה חד-כיוונית.