הלוך הלכה החבריא: עלייתה ונפילתה של שלישיית שרם-פודים-קלנר

כמעט 20 שנה חלפו מאז אותו יום שבו הזדמן אחד מבכירי עיתונאי "גלובס" לפגישה עם ראשי קבוצת שרם פודים קלנר, שנחשבה אז לכוח עולה בעולם העסקים המקומי. במשרדיה המפוארים של הקבוצה, במגדל פלטינום בתל אביב, התקבצה באותן שנים נבחרת נוצצת של מנהלים בכירים. אלה נהרו אחר הכסף הגדול שהעתיר עליהם בית ההשקעות הדינמי, שהקימו פורשי קונצרן כלל, שתפח בתוך שנים ספורות לחברת החזקות משגשגת. 

ככתב צעיר, שסיקר אז את שוק ההון המקומי, סיפקה לי שרם פודים קלנר (שמה של הקבוצה, ששונה לאחר הפרידה מהשותף המייסד, אהרון דוברת ז"ל) תעסוקה למכביר: עשרות, ואולי אף מאות, דיווחים אודות השקעות, הנפקות, מהלכים פיננסיים יצירתיים ועסקאות בעלי עניין, שהיטיבו בעיקר עם העומדים בראש הקבוצה - ואותם הרביתי לבקר.

שיחות עם בכירי שרם פודים קלנר היו עבורי עניין שבשגרה, ונדמה היה לי שנוצר בינינו קשר חברי כמעט. מה מאוד התאכזבתי, לפיכך, כשהתברר לי שבאותו מפגש אקראי, טען מי מהם כלפי עמיתי לעיתון כי "עם שי אי אפשר לגנוב סוסים". "וזה דבר טוב?", שאלתי בתמימות של קיבוצניק לשעבר. חיוכו של עמיתי לעיתון הבהיר לי באופן חד-משמעי שלא היה מדובר במחמאה.  

שכר מנופח עד כדי אבסורד

מעטים זוכרים כיום עד כמה דומיננטית הייתה שרם פודים קלנר בשוק ההון המקומי בשנות ה-90. ב-1991 עזבו אהרון דוברת ויצחק (איציק) שרם את ניהולו של קונצרן כלל לטובת הקמת בית השקעות משלהם, במה שנתפס כרעידת אדמה בקרב קהיליית העסקים. בעקבותיהם הגיעו לדוברת-שרם (שמה של החברה בתחילת הדרך) הבכירים שבמנהלי כלל, ובראשם אביגדור קלנר, מנכ"ל אזורים, ויאיר פודים, מנכ"ל כלל מנפיקים.

החיבור בין דוברת ושרם, שהובילו את החברה, נחשב לנוסחה מנצחת: דוברת הביא קשרים, ניסיון וסמכות, ושרם את היכולת לזהות הזדמנויות, ויצירתיות בתפירת עסקאות מורכבות.

בשנת 1996, עם רכישת השליטה בחברת ההחזקות "פועלים השקעות" (לימים פולאר) מידי בנק הפועלים, חלה עליית מדרגה בהיקף עסקיה של הקבוצה וברווחיה. אבל דווקא כשהם בשיא הצלחתם, כאשר חלשו על אחת מחברות ההחזקה המובילות בשוק ההון ולאחר שגרפו עשרות מיליוני שקלים לכיסם (בעיקר באמצעות אותן עסקות בעלי עניין שנויות במחלוקת), הגיעה השותפות לקיצה - ככל הידוע, בשל הדומיננטיות הגוברת של שרם ומהלכים שיזם, שהיו לצנינים בעיניו של דוברת.

בסוף 1998 מכר דוברת את חלקו בחברה לידי שרם כשלרכישת מניותיו הצטרפו גם פודים, שהוביל עד אז את פעילות החיתום של הקבוצה בחברה הבת לידר, וקלנר, שעמד בראש חברת ההחזקות פולאר. השניים הפכו לשותפים החדשים של שרם, שאת טביעת אצבעותיו ניתן היה לזהות כמעט בכל עסקה פיננסית מורכבת, הנפקת ני"ע אקזוטית או השקעה מעניינת בשוק התל אביבי של שנות ה-90. באותה תקופה נהנו החברים שרם, פודים וקלנר משכר מנופח עד כדי אבסורד, שנגזר מרווחי הקבוצה.

סופה של התדמית המצליחנית

אלא שהשנים שחלפו מאז מחו את תדמית המצליחנות של השלושה. שרם פודים קלנר חוותה סדרה של כישלונות עסקיים, כשההתרסקות הגיעה בשלהי העשור הקודם: חברות המשתייכות לקבוצה הקיזו הפסדים עצומים מהרפתקאות עסקיות כושלות במחוזות הטכנולוגיה, ובעיקר הנדל"ן במזרח אירופה. קריסת המרכזיות שבהן, לידר ופולאר, הובילה אותן להסדרי חוב ולבעלי שליטה חדשים. דרכם של שרם, פודים וקלנר נפרדה. הם הורידו פרופיל, ופנו לחפש אחר עסקים חדשים.

ההמשך לא היה טוב יותר, בלשון המעטה. לאחר שירדו חבוטים מקדמת הבמה של שוק ההון המקומי, ונדחקו לפעול בשוליו, נקשרו השלושה, בזה אחר זה, בחשדות לפלילים. קלנר הורשע בשנת 2014 באחד מספיחיה של פרשת הולילנד, ונידון ל-3 שנות מאסר ולקנס של מיליון שקל (בעקבות ערעור לעליון, קוצר עונשו וגם הקנס שהוטל עליו הוקטן). אשתקד היה זה שרם נעצר לחקירה, לצד בכירים בפלטפורמת המסחר שורט טרייד שקרסה. והשבוע הגיע תורו של פודים, שנעצר ונחקר באזהרה בקשר לפעילותו בחברת השלד הבורסאי פרוטאלוג'יקס.

בסופו של דבר, מדובר בעוד סיפור עגום של "עלייתם ונפילתם", כמוהו התרחשו רבים בעולם העסקי. בדברי שוק ההון המקומי נפילתה של שרם פודים וקלנר תיזכר כנראה כהערת שוליים, לנוכח קריסתם של שורת טייקונים מקומיים גדולים ממנה בהרבה ששגשגו בשנות דעיכת הקבוצה - דנקנר, לבייב, אלוביץ', בן דב, פישמן ואחרים.

ומה באשר לאותה הערה שככל הנראה נזרקה לכיווני לפני כמעט 20 שנה? בעבר תהיתי לא פעם, אבל לנוכח מסכת האירועים שחוו מאז שרם, פודים וקלנר אני כבר יכול לראות היום ב"אי אפשר לגנוב אתו סוסים" כמעט כמחמאה. 

חזקת החפות: ההליך הפלילי בעניינם של החברות והחשודים המוזכרים בכתבה נמצא בשלבים מקדמיים של חקירה. כל החשודים המוזכרים בכתבה הם בחזקת חפים מפשע.