תעשיית הרכב היא עסק למטרות רווח, שאמור לכסות את עלות הפיתוח והייצור בזמן סביר. אבל לא תמיד. יש מקרים שבהם יצרן רכב מוכן להשקיע תשע ספרות בדולרים - העלות הטיפוסית של פיתוח והכנה לייצור של דגם בודד בימינו - רק כדי להוכיח נקודה ולהשיג מטרה תדמיתית.
במקרה של גרסת ה-N החדשה של יונדאי I30, המטרה היא לשבור את תקרת הזכוכית של תדמית ה-VALUE של המותג באירופה ולהוכיח לחובבי הנהיגה "הארד-קור" הסלקטיביים, בהובלת עיתונות הרכב, שיונדאי יכולה להתמודד מול הטובות ביותר בפלח האליטיסטי.
הקוריאנים לחצו על כל הכפתורים הנכונים. הפרויקט הופקד בידי צוות עילית אירופאי בראשות סגן נשיא לשעבר של חטיבת ה-M המהוללת של ב.מ.וו. השלדה פותחה על מסלול נורבוגרינג המיתולוגי (שעליו גם רומזת האות N) וזכתה לקבל את מיטב האלקטרו-מכאניקה העדכנית של תעשיית הרכב.
בכל הנוגע לעיצוב בחרה יונדאי לשמור על העיצוב המקורי של ההאצ'בק הסדרתית, ששימשה כבסיס לפרויקט. במקרה של ה-I30 זה אומר אחד העיצובים היותר אנונימיים בשוק עם פרופורציות אירופאיות ותכליתיות, שמכוונות לקהל של פולקסווגן גולף ושות'.
יש כמובן כמה שינויים קוסמטיים מתבקשים, כמו פגושים מעט יותר אגרסיביים מלפנים ומאחור, צמד מפלטים עבים, בוכנות בלימה בצבע אדום, כמה עיטורים וחישוקי 19 אינץ', שממלאים בצפיפות את בתי הגלגלים ועוטים עליהם גומי קיצוני (פירלי "פי-זירו" בחתך 35). רכב ההדגמה שלנו גם הגיע בצבע תכלת-פיז'מה עם מדבקות ענק על הדלתות שמשכו קהל. אבל מי שיוותר על הסטיקרים וייבחר בצבעים כהים, יזכה לתשומת לב רק ממביני עניין.
מנוע למתקדמים
תא הנוסעים שומר על הקו של הצניעות החיצונית. יש בו צמד מושבי ספורט עמוקים עם שילוב עור וזמש, דוושות עטויות כרום, מוט הילוכים ידני קצר ומוצק וצמד מתגי שליטה בתוכניות הנהיגה שממוקמים על ההגה. מערכת המולטימדיה כוללת הרבה יותר מצבי שליטה ותצוגת ביצועים, אבל פרט לכך לוח המחוונים האנלוגי כמעט תקני. כך גם דיפוני הפלסטיק של הדלתות, מערך הפיקוד ורוב מתגי השליטה. המושב האחורי שטוח, חלל הפנים מרווח ומתוכנן היטב, הראות טובה ותא המטען שימושי ממש כמו ב-I30 שקיבלתם מהעבודה.
יבואנית יונדאי דילגה על דגם הבסיס ומייבאת לארץ את הגרסה "למתקדמים" עם מנוע 2 ליטר טורבו שמייצר 275 כ"ס ו-35 קג"מ ומשודך לתיבה ידנית בת 6 מהירויות. המנוע מתעורר לחיים בצליל סמכותי ו"מעוצב" ומי שרוצה עוד דרמה יכול לשנות את עוצמת ועומק הצליל באמצעות מתג. המנוע הקטן הזה הוא תיבה של הפתעות. כמקובל במנועי טורבו, הוא מספק את מירב המומנט בסל"ד נמוך אבל מי שימשיך ללחוץ יגלה, שהוא ממשיך להאיץ בחוזקה גם אחרי 5,000 סל"ד ולא מאבד נשימה עד לקו האדום שקרוב ל-7,000 סל"ד, כאילו מדובר באיזה מנוע אטמוספרי מיוחס.
התגובה הראשונית לדוושה פחות דרמטית ממה שניתן היה לצפות וצריך להתרגל לדוושת המצמד הנקודתית ולמהלך של מוט ההילוכים הקצר, המדויק והכבד. אבל אחרי תקופת הסתגלות מגלים יחידת כוח רצינית, שמסוגלת לבעוט את הרכב מאפס ל-100 ב-6.1 שניות בלי חריכת צמיגים ולהמשיך להאיץ בעוז עד הטריטוריה של 200 קמ"ש פלוס.
יונדאי ברבע מיליון ש'
יונדאי הלכה די רחוק עם קונספט "עשה זאת בעצמך" והיא מאפשרת לנהג לתפור לפי טעמו את מידת השיכוך של הבולמים, תחושת ההיגוי, תגובת המנוע, רמת ה"חופש" של מערכת בקרת המשיכה והדיפרנציאל האלקטרוני. בהעדר זמן מספק ומסלול מירוצים פנוי, לא מיצינו את שלל הקומבינציות והתמקדנו ב"מצבי היצרן" המתוכנתים מראש.
המצב הנורמלי והמצב החסכוני מרגיעים את הצליל, ממתנים את תגובת הדוושה ומספקים נוחות נסיעה סבירה בהחלט בעיר, אבל במחיר של היגוי קליל ומנותק מדי למכונית כזו. המצב הספורטיבי מהדק את כל הפינות, מחדד את ההיגוי וקרוב לוודאי, שעבור רבים הוא יהיה ברירת המחדל אם כי התגובה הקשיחה של הבולמים עלולה לייצר חבטות על מהמורות.
בכל המצבים הרכב מתנהג כמו מכונת ביצועים אירופאית חדה, מוצקה ומלוטשת עם אחיזת כביש שלא נגמרת, בלמים חדים ויעילים, אפס תנודות גוף מיותרות בפניות הדוקות יכולת לשליטה מדויקת מאד בהתנהגות באמצעות המצערת כולל יציאה מפניות חדות עם דוושה מלאה. בקיצור, המון FUN למביני עניין.
בשורה התחתונה, יונדאי I30" N" היא הישג הנדסי מרשים מאוד עבור יצרן, שאין לו ניסיון ומוניטין של עשרות שנים בפיתוח מכוניות האצ'בק ספורטיביות והיא צריכה וראויה להוות קריאת השכמה ליצרנים האירופאים הזחוחים. חבל רק שב-240 אלף שקל (250 אלף לדגם ה"פאסטבק"), מחיר יקר יותר מרוב המתחרות הישירות שרובן מצוידות גם בתיבה אוטומטית, ה-N יהיה בישראל קיצור של "נדיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
