דוחות סלקום שפורסמו הבוקר (ב') מלמדים על המצב הקשה בענף הסלולר. סלקום היא הראשונה מבין חברות הסקטור שמפרסמת את דוחות הרבעון הרביעי ושנת 2018 כולה, והדוחות שלה מצביעים על ירידה בכל הפרמטרים הפיננסיים. החברה סיכמה את 2018 עם ירידה של 4.7% בהכנסות לרמה של כ-3.7 מיליארד שקל, צניחה של 75.1% ברווח התפעולי ל-74 מיליון שקל ומעבר להפסד שנתי בסך 64 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בגובה 113 מיליון שקל ב-2017. תזרים המזומנים נותר כמעט ללא שינוי ועומד על 770 מיליון שקל.
ברמה הרבעונית, הכנסות החברה ברבעון הרביעי ירדו ב-5.8% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב-918 מיליון שקל, והחברה הציגה הפסד נקי של 35 מיליון שקל לעומת רווח של 10 מיליון שקל אשתקד. בסוף השנה עמד החוב של סלקום על 3.87 מיליארד שקל, חוב נטו של 2.26 מיליארד שקל.
ההפסד של סלקום ברבעון האחרון לא מפתיע. הכתובת הייתה על הקיר, וכבר מזמן ברור שהחברות הסלולר נמצאות במשבר. הרבעון הרביעי הוא בדרך-כלל רבעון חלש בגלל שההכנסות משירותי נדידה נמוכות יותר בגלל החופשות, אך לנוכח ההפסד ועוצמת השחיקה בהכנסות, לא יהיה מופרך להעריך ש-2019 תהיה שנה קשה מאוד לתעשייה.
סלקום - צניחה ברווח התפעולי והפסד של 64 מיליון שקל בשנה
במצב הקיים, הרווחיות לא תחזור
ללא ההכנסות שסלקום מקבלת מאירוח גולן טלקום ואקספון, כנראה שסלקום הייתה היום במקום אחר לגמרי. סלקום איבדה ב-2018 199 מיליון שקל בהכנסות משירותי סלולר בלבד, ופיצתה על כך בגידול של 49 מיליון שקל בהכנסות בפעילות הנייחת.
בחלוקה לפי תחומי פעילות, התחום הנייד הניב לסלקום הכנסות שנתיות של 2.4 מיליארד שקל, ירידה של 11.6% לעומת 2017, עם ירידה של 10.3% בהכנסות משירותי סלולר ל-1.7 מיליארד שקל. בסוף השנה היו לסלקום כ-2.6 מיליון מנויי סלולר, עלייה קלה של 1.2% לעומת 2017, וההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU) ירדה בשנה זו ב-10.2% ל-51.3 שקל - כאשר ברבעון הרביעי הנתון עמד על 49 שקל.
זה רק היבט אחד של המשבר. במונחים שנתיים סלקום איבדה במכירות ציוד קצה 115 מיליון שקל. השחיקה ברבעון הרביעי לעומת המקביל התרחשה אף על-פי שברבעון הרביעי החלה השקת הדגמים החדשים של האייפון שבדרך-כלל מאיצים את המכירות.
בתחום הנייח (טלפוניה, טלוויזיה ואינטרנט) ההכנסות צמחו כאמור ב-8.6% והתקרבו ל-1.5 מיליארד שקל, מתוכם הכנסות משירותים בגובה 1.2 מיליארד שקל, עלייה של 4.2%. בסוף השנה היו לחברה 269 אלף בתי אב מחוברים לתשתית אינטרנט ו-219 אלף בתחום הטלוויזיה, עלייה של 21.2% ושל 28.8% בהתאמה ביחס ל-2017.
ואחרי הכול, בהכנסות הכוללות גם ציוד קצה בשוק הנייח ובשוק הנייד, החברה איבדה 183 מיליון שקל משנה לשנה. המסקנה: ללא טיפול עומק בשוק הסלולר, תהיה טובה ככל שתהיה פעילות הטלוויזיה והשוק הסיטונאי - הרווחיות לא תחזור.
הלחץ גובר והמחירים ימשיכו לרדת
ההיבט השני של הדוחות הוא תזרים המזומנים. מי שחושב שניתן לשרת חוב של 2.3 מיליארד שקל לאורך זמן עם תזרים מזומנים שנשחק במונחים שנתיים ב-44.3% (ברבעון הרביעי התזרים הסתכם ב-7 מיליון שקל בלבד) הוא כנראה באמת קוסם. הבעיה חריפה יותר כי בטווח הנראה לעין אין דבר שעשוי לשפר את תזרים המזומנים. להפך. הלחץ על המחירים רק הולך וגובר. We4G ממשיכה להלחיץ את המחירים בסלולר כלפי מטה, אף על-פי שכביכול היא העלתה מחיר ב-4 שקלים, בשורה התחתונה היא מעניקה בחבילות החדשות שלה תמורה הרבה יותר גדולה ולכן בפועל היא דווקא מגדילה את הלחץ על מתחרותיה.
חשוב לזכור דבר נוסף: ככל שמחירי החבילות יהיו נמוכים יותר מאשר ההכנסה הממוצעת פר לקוח, המחירים ימשיכו להיות במגמת ירידה. אם סלקום דיווחה על 49 שקל הכנסה חודשית ממוצעת ממנוי, ומנגד המחירים בשוק הם בסביבות 35-30 שקל לחבילה, זה מסביר הכול.
שטרן: "צפויה פגיעה אמיתית בהשקעות"
"אנו מסיימים שנה רוויית פעילות במגזר הנייד ובמגזר הנייח. חיזקנו את מעמדנו במגזר הנייח, המשכנו לגייס לקוחות לסלקום TV וביססנו את מעמדנו כחלופה הטובה ביותר בשוק הטלוויזיה בישראל", מסר המנכ"ל, ניר שטרן. "במקביל, הגברנו את ההשקעות ואת קצב פריסת תשתית הסיבים האופטיים בשכונות מגורים, וחיזקנו את מעמדנו כספק שירותי תקשורת נייחת למגזר העסקי".
שטרן הוסיף כי "לצד ההצלחה במגזר הנייח, המגזר הנייד בישראל סובל כיום מהיפר תחרות וריבוי שחקני מחיר. תחרות זו הובילה להמשך השחיקה במחירי הסלולר ולירידה בהכנסה הממוצעת למנוי. לאור מציאות זו פעלנו ב-2018 לשיפור הרווחיות ונמשיך לנקוט במהלכים גם ב-2019. שוק התקשורת בישראל נמצא במצב קשה וללא התערבות רגולטורית דחופה לפתרון המשבר, צפויה פגיעה אמיתית בהשקעות".
לדברי שטרן, סלקום תמשיך להקטין את הוצאותיה גם ב-2019.
בהתייחסות להשקעה במיזם הסיבים האופטיים אמר שטרן כי מדובר באירוע בקנה-מידה "פורץ דרך לשנים הקרובות".
סלקום נסחרת בשווי 1.9 מיליארד שקל לאחר ירידה של 26.6% במניה מתחילת השנה. במקביל פרסמה החברה את הדוח המורחב שלה ל-2018, שממנו עולה כי עלות שכר של המנכ"ל שטרן עמדה על 2.2 מיליון שקל בשנה החולפת, ירידה מעלות של 4.6 מיליון שקל ב-2017; ב-2018 שטרן לא קיבל בונוס, בניגוד ל-2017 שבה הבונוס שלו הסתכם ב-2 מיליון שקל. מהדוח עולה שסלקום העסיקה בסוף השנה 3,392 עובדים, עלייה קלה לעומת 2017.
והעובדים מביאים אותנו לשורה התחתונה: שטרן דרש לפתוח הסכם קיבוצי עם העובדים. אם סלקום (וכך גם יתר החברות הוותיקות), לא תיבנה מחדש כחברה עם מאות עובדים פחות, היא תהיה בבעיה. הנוסחה פשוטה: או שהמחירים בשוק עולים או שהחברות יצטרכו להיות רזות מאוד. ביחד זה לא הולך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.