"מעט מדי ומאוחר מדי": הצעדים שנוקטות ענקיות הטכנולוגיה נגד מתנגדי החיסונים

כאשר מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, התייצב לשני שימועים בפני מחוקקים אמריקאים בשנה שעברה לאחר חשיפת שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, אחד הנוכחים ניצל את הבמה כדי לברר פרט די בסיסי - איזו מין חברה היא פייסבוק, בעצם? האם היא חברת טכנולוגיה, חברת תוכן, או אולי בכלל משהו אחר?

פייסבוק אינה החברה היחידה שמרחפים מעליה סימני שאלה כאלה. ענקיות האינטרנט הפכו לגדולות כל כך והן נוגעות בתחומים כה רבים, עד שנראה שכבר הן לא נופלות תחת שום הגדרה מוכרת, מה שמציב אותן שוב ושוב בצמתים מורכבים.

לאחר שורה של דילמות ואתגרים - כמו למשל איך מתמודדים עם ידיעות כוזבות ("פייק ניוז") ודברי הסתה - ענקיות הטכנולוגיה מצאו עצמן שוב בצומת שמחייב אותן לקבל החלטה. הפעם: מה עושים עם מתנגדי החיסונים?

הדרישה מהענקיות לפעול נגד התכנים שמשכנעים הורים שלא לחסן את ילדיהם, מגיעה בתקופה בה "הססנות החיסונים" מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד האיומים הגדולים לבריאות הגלובלית ב-2019. לפי הארגון, תופעת ה"סירוב או ההימנעות מהתחסנות למרות זמינות החיסונים" עשויה לבטל את ההתקדמות שנעשתה בתחום מניעת המחלות - כיום 2-3 מיליון מקרי מוות בשנה נמנעים בזכות חיסונים.

הארגון הצביע על כך ששיעור מקרי החצבת בעולם עלה ב-30% בין 2016 ל-2017, כאשר בישראל, לפי משרד הבריאות, נדבקו בחצבת 3,600 איש רק בשנה האחרונה (מארס 2018 - פברואר 2019).

התחקירים שהוציאו את הרכבת מהתחנה

הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה לפעול בנושא הגיע ממספר חזיתות. תחקירים של הגרדיאן, CNN ובאזזפיד מצאו כי תכנים מטעים בנוגע לחיסונים מקודמים וזוכים לחשיפה רבה בפלטפורמות השונות.

כך למשל דווח כי כשמחפשים את המילה "חיסונים" בפייסבוק, רוב התוצאות המוצגות הן של קבוצות ועמודים שמתנגדים לחיסונים. כשמתחילים לכתוב בשורת החיפוש את המילה "חיסונים" או מונחים אחרים בתחום, הרשת החברתית משלימה לכאלה המביעים התנגדות. עוד דווח כי החברה אף מפרסמת מודעות של אותן קבוצות.

ולא רק פייסבוק סופגת את האש. נמצא כי אלגוריתם ההמלצות ביוטיוב מושך צופים מסרטונים עם מידע רפואי מבוסס לסרטונים עם דיסאינפורמציה בנושא, כי גם כאן ההשלמה האוטומטית בחיפוש היא לתכנים מטעים, וכי מודעות מתפרסמות בסרטונים המביעים התנגדות לחיסונים.

גם באמזון, שאמנם אינה רשת חברתית, נמצא כי רוב תוצאות החיפוש בנושא יובילו את המשתמשים לספרים או לסרטים עם מידע מטעה, נמצא גם כי למנויי שירות אמזון פריים מוצעים בחינם מספר סרטים המקדמים אג'נדה נגד חיסונים וכי החברה מקבלת תשלום על פרסום שמכיל מידע מוטעה על חיסונים.

בעקבות החשיפות התקשורתיות, החלו פניות לחברות שקראו להן לשנות מדיניות. כך לדוגמה שלח חבר הקונגרס הדמוקרטי מקליפורניה אדם שיף מכתבים למנכ"לים של פייסבוק, גוגל ואמזון בשורת דרישות ושאלות קשות. הוא כתב שיותר ויותר אמריקאים משתמשים באינטרנט וברשתות חברתיות כמקור המידע העיקרי שלהם, הצהיר כי האלגוריתמים של הפלטפורמות לא מבחינים בין מידע שקרי ואיכותי, והביע דאגה מההשלכות של המלצה על תכנים כאלה.

בהמשך, גם איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) שלח מכתב למנכ"לים של פייסבוק, גוגל, אמזון, פינטרסט, יוטיוב וטוויטר, בו הביע דאגה מהדרך שבה מידע מוטעה בנושא מופץ, והן התבקשו לפעול כדי לוודא שלמשתמשים יש גישה למידע מדויק כדי "לקבל החלטות מודעות לגבי הבריאות של המשפחה שלהם".

הפער בין אחריות לדמוקרטיה

הלחץ עבד, ובתקופה האחרונה הענקיות החלו "לחזור בתשובה". פייסבוק פרסמה פוסט מפורט בבלוג הרשמי שלה והצהירה כי לא תמליץ למשתמשיה על קבוצות של מתנגדים או על תכנים מוטעים בנושא באינסטגרם, תוריד את דירוג של תכנים כאלה בתוצאות החיפוש ובניוזפיד, לא תאפשר לפרסם מודעות שכוללות הטעיה בנושא ותבחן דרכים חדשות להציג מידע חינוכי בנושא.

הצעדים של פייסבוק הכו גלים גם בארץ, כאשר בסמוך לפרסום ההצהרה, אחת הקבוצות הגדולות בישראל בה מופצים תכנים שמעודדים הורים לא לחסן, "חיסונים - בחירה מושכלת", נעלמה מהרשת החברתית, מה שעורר תהיות אם פייסבוק הסירה אותה. אלא שבסוף השבוע היא חזרה לאוויר עם פוסט של מנהלת הקבוצה, שהבהירה כי הסרתה הייתה צעד מכוון, שנבע בין היתר לטענתה מאווירה ציבורית שדורשת להשתיק את טענות חבריה.

לאחרונה גם ד"ר ליאור אונגר, מי שמוביל מאבק במתנגדי החיסונים בפייסבוק, נחסם באופן זמני ע"י הרשת החברתית, אך לפי פייסבוק החסימה לא נבעה מנושא התכנים אלא "בשל הפרות חוזרות של כללי הקהילה בכל הנוגע לבריונות ברשת", ובנוסף צוין כי העמוד שאונגר מפעיל "לא נחסם ועדיין פעיל".

גם יוטיוב הודיעה על שורת צעדים בתקופה האחרונה. היא הצהירה שתמליץ פחות על סרטונים שעשויים "להטעות משתמשים בדרכים שיפגעו בהם", החלה להשתמש בתכנים של ויקיפדיה ובריטניקה כדי לספק מידע למשתמשים מתחת לסרטונים מסוימים, בין היתר בנושא חיסון ה-MMR והסירה מודעות מסרטונים שקידמו מסרים נגד חיסונים.
מדובר גוגל נמסר כי בגוגל "משקיעים מאמצים רבים בבלימת מידע מטעה".

אמזון הסירה החודש משירות הוידאו אמזון פריים את הסרט הדוקומנטרי מ-2016, Vaxxed, שקושר חיסונים לאוטיזם בהתבסס על מחקר שהופרך, ופינטרסט הייתה זו שהלכה רחוק מכולן, והפסיקה כליל להציג תוצאות חיפוש למושגים הקשורים לחיסונים, מאחר שלדבריה, רוב התמונות שמופיעות בחיפוש המושגים מראות תוכן המייעץ לא לחסן. החברה תיארה את הצעד כזמני, עד שתפתח אסטרטגיות משופרות.

התגייסות הענקיות בנושא תראה לא צפויה או תמוהה לחלק מהאנשים, אך אחרים יראו בה צעד מובן מאליו, ואף כזה שהיה צריך לקרות מזמן. למרות הרצון ליצור מרחב דמוקרטי ברשת, הסיבה לביקורת הרבה דווקא כלפי שיח מתנגדי החיסונים נובעת מהסיכונים הממשיים שבו, מאחר שעמדות המתנגדים עומדות בניגוד לקונצנזוס המדעי כלפי בטיחות החיסונים וחשיבותם. הם פועלים לשכנע הורים באמצעות מידע מטעה שעלול לגרום להם לסכן את ילדיהם ואת סביבתם.

"אנשים שילמו בחיי יקיריהם"

מספר מומחי בריאות בעולם כבר התריעו בנושא. כך למשל נציב הבריאות של האיחוד האירופי, ויטניס אנדריוקייטיס, הזהיר מפני הפצת "פייק ניוז" לגבי בטיחות החיסונים וד"ר אנטוני פאוצ'י, מנהל המוסד הלאומי לאלרגיות ומחלות מדבקות בארה"ב, אמר בשימוע שנערך בקונגרס האמריקאי בנושא בסוף פברואר כי "ההפצה של דיסאינפורמציה שמובילה אנשים לקבל החלטות גרועות, למרות הכוונה הטובה שלהם, תורמת משמעותית לבעיה".

"לפעמים נראה שדברים באינטרנט לא קורים בעולם האמיתי, אבל אנחנו מכירים מקרים בארץ שאנשים נמנעו מחיסונים בגלל דברים שקראו וראו ברשת, ולצערי שילמו בחייהם ובחיי יקיריהם", אומר אדם לוין, מנהל התוכן של עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור, שעוסקת בהנגשת מידע רפואי אמין.

"כשאנשים קוראים את הדברים האלה זה גם מגיע לקהילה, למקבלי ההחלטות, ויכול ליצור נזק רציני. ההתפרצות ברומניה שהחלה את גל החצבת הנוכחי החלה באנשים שהשיגו מידע בצורות שגויות וגרמו לכנסיות להפיץ אותו ולהוריד את שיעור החיסון".

מה מאפיין את שיח מתנגדי החיסונים ברשתות החברתיות?

"יש הרבה הפחדות בלי ראיות. יש מידע חד צדדי ושקרי וחוסר התמודדות עם טיעונים אמיתיים", אומרת פרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. "לאחרונה ראיתי פוסט לפיו חיסון משנה מסוימת היה ניסיוני ו'הילדים שלכם היו שפני ניסיונות'. אנשים ראו את זה ונלחצו. מישהי העלתה צילום מפנקס חיסונים ושאלה אם הילד שלה נחשף, בלי שום ביקורתיות".

לוין מוסיף כי "רובנו לא דוקטורים בביולוגיה ודברים שגויים עשויים להישמע משכנעים, לכן צריך לשאול בעלי מקצוע, אבל בקבוצות האלה מפחידים גם מפניהם, ואומרים שהרופאים תאבי בצע או לא יודעים".

"נחשפים שם להמון חוסר אמון", אומרת ברעם-צברי. "כל מי שאומר משהו שהוא לא מה שאתה רוצה להאמין בו הוא מושחת ומה שהוא אומר זה 'פייק ניוז'. הם מניחים שמה שהם יודעים יותר נכון ממה שכל המומחים בעולם אומרים. זה מוזר. אני, למשל, לא מסבירה לאנשים איך לבנות גשרים או להטיס מטוסים".

היא מוסיפה כי "למרות שיש המון טענות על 'ביג פארמה' שעושה כסף מלרצוח את ילדינו, אין מחשבה מי עושה את הכסף מלמכור ויטמין C במקום".

את אומרת שהמניע מאחורי התיאוריות האלה הוא כלכלי?

"אני לא חושבת שזה ה-מניע. אני לא טיפוס קונספירטיבי ולא חושבת שיש מגה ארגון שמניע את כל מתנגדי החיסונים. בעיניי אלה אנשים טובים שרוצים להגן על הילדים שלהם, אבל עושים בחירות מוטעות. אני חושבת שמנהלי הקבוצות הם אנשים שמחפשים מידע, אבל הם בחרו את המומחים הלא נכונים להאמין להם".

מהן תיאוריות הקונספירציה הרווחות בקשר לחיסונים?

"כל בעיה שאפשר למצוא לילד מייחסים לחיסון, מפגיעות נוירולוגיות, עד קשיי ריכוז", אומר לוין. "את התיאוריה בבסיס המחקר שהופרך, שחיסון ה-MMR גורם לאוטיזם, אפשר למצוא היום לגבי כמעט כל חיסון, למרות שנעשים כל שנה מאות מחקרים בנושא. אפילו ארגונים שפועלים למען אנשים על הספקטרום כבר הגישו בקשות שיפסיקו ויתחילו לבדוק דברים אחרים.

"היתרון של מתנגדי החיסונים, הוא שכשאתה לא מחויב לבדוק את העובדות, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. זה אחד המכשולים העיקריים עבור אנשים כמונו שמנגישים את המדע - כל פעם שהם ממציאים שמועה, אנחנו צריכים לבדוק את העובדות כדי לתת מידע מדויק". 

כששומעים על אופי שיח מתנגדי החיסונים, ועל הסכנות שנלוות לו, קל לברך על הצעדים שעשו הפלטפורמות הגדולות, אך במקביל, הצעד מעורר שאלות גדולות יותר על גבולות חופש הביטוי, הכוח העצום שבידי החברות שמצליח לגרום אפילו למחוקקים לפנות אליהן בבקשות מתוך תקווה שיענו אליהן, וכמובן האלגוריתמים שבבסיסן שגרמו לאותם תכנים לשגשג בהן מלכתחילה.

"כשהרשתות מתערבות בתוכן שמשכנע לא לחסן ילדים, זה מראה שהן לוקחות ברצינות את העובדה שהרבה אנשים מקבלים מידע דרכן ושאם יש מידע שעלול לפגוע בציבור אולי כדאי שהציבור פחות ייחשף אליו", אומר ד"ר ניקולס ג'ון מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית.

"אבל זו שאלה, האם צריך לתת חופש ביטוי בסוגיה הזו", הוא מוסיף, "מצד אחד, לא צריך לתת לאנשים להפיץ מידע מסוכן. לא היינו רוצים שאנשים יגידו שלשתות אקונומיקה זה בריא. אבל אם הרשתות החברתיות יחליטו גם לא לקדם תכנים שנוגעים למשפחות חד-מיניות למשל, זו תהיה בעיה בעיניי.

"יש סכנות כשחברות עם כל כך הרבה כוח מחליטות אילו סוגיות ראויות לדיון ואילו פחות. בכלל, הסכנה הגדולה לחופש הביטוי ולשיח הציבורי נובעת מכך שהרבה ממנו עובר דרך המסננים של חברות פרטיות, והאינטרסים שלהן לא תמיד מתיישרים עם האינטרסים שלנו".

"האלגוריתמים מקצינים את השיח"

ד"ר ענת בן דוד, חוקרת אינטרנט מהאוניברסיטה הפתוחה מוסיפה כי "לפעמים הפלטפורמות מאפשרות לתופעה חברתית עם השלכות שליליות להתקיים לאורך תקופה ארוכה, וברגע שהן מתערבות אנחנו מבינים שהן כל הזמן יכולות להתערב ובוחרות לא לעשות זאת. המצב היום הוא 'מלכוד 22' גם מבחינתנו, כי כשאנחנו מפעילים עליהן לחץ לפעול זה מבצר את הכוח שלהן. מצד שני, אם לא יהיה לחץ נזקים יכולים להמשיך לקרות. כשזה מגיע למצב בו מגיפות מתחילות להופיע מחדש אחרי שנעלמו, אני תוהה אם לא מאוחר מדי".

לוין מתייחס לאופן בו האלגוריתמים הביאו להפצת המידע המוטעה, למרות שהטריגר לכך הגיע לדבריו דווקא מהתקשורת המסורתית, "ניסיונות הפצה של דיסאינפורמציה בנושא החיסונים היו קיימים גם בפורומים שקדמו לרשתות החברתיות, ולמעשה לאורך כל ההיסטוריה של החיסונים מ-1800.

"אבל מ-2013 יש צמיחה רצינית בשיח המתנגדים בארץ. באותה שנה הייתה התפרצות שקטה של פוליו ומבצע להשלמת חיסוני הפוליו. התקשורת ראיינה מתנגדי חיסונים. זה משך אנשים לרשתות החברתיות כדי לחפש מידע והם הגיעו למידע מוטעה. מאותה נקודה התהודה הלכה וגברה בזכות האלגוריתמים שמעצימים תופעות קטנות".

לוין נוגע בבעיה נוספת ידועה של הרשתות החברתיות - תאי ההד (echo chambers) שהן יוצרות, "בקהילות כאלה אנשים מהדהדים לעצמם את המידע המוטעה. כך הם נחשפים יותר ויותר לאותו תוכן וזה גורם להם להרגיש שהדעה שלהם יותר מוצדקת ורווחת ממה שהיא באמת".

ברעם-צברי מוסיפה כי "האלגוריתמים מקצינים את השיח. גם כשמתחילים ממקור מיינסטרימי, נחשפים בהמשך לתכנים קיצוניים. הפלטפורמות אומרות 'זה לא קשור אלינו', אנחנו רק נותנים לאנשים לדבר אחד עם השני. אבל הם יותר מזה, הם לא 'בזק', הם יותר כמו 'ערוץ 2'. הם בוחרים מה להציג מתוך כל הדברים שיש בעולם. לדעתי הצעדים הנוכחיים הם תיקון קטן, מעט מדי ומאוחר מדי, לתפוצת היתר של הרעיונות האלה".

לדברי ג'ון, הציבור ער יותר היום לעובדות הללו, "בזמן האחרון, במיוחד מאז הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, אנשים מתחילים להבין שבניגוד למה שהרשתות החברתיות טענו, הן לא בדיוק רק במה. במה לא עושה כלום, אפשר לעמוד עליה. אבל ההעצמה של דעות שוליות במערכות האלה זה לא באג במערכת. הן אמורות לקדם תכנים שזוכים לתשומת-לב - וזה עובד".

ואכן, מאז הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, הרשתות החברתיות עוברות שינוי, נדרשת מהן יותר אחריות חברתית כלפי התכנים שהן מציפות ואופן הפעולה של האלגוריתמים. לדברי בן דוד, המצב הזה בעייתי עבורן. "בכל הבלחה של התערבות בתכנים, הרשתות החברתיות מודות שהן לא רק פלטפורמה, ואם הן יעשו את זה כל הזמן הן יכירו בכך שהן גופי תוכן, ותחול עליהן רגולציה שחלה בכל מדינה על עיתונות, טלוויזיה ורדיו".

ברעם-צברי אומרת כי "לדעתי הסיבה שהרשתות החברתיות התחילו לעשות את הצעדים האלה זה פחד מהרגולטורים. הן מבינות שיש להן איזושהי אחריות לרעיונות שהן מפיצות. צריך לכתוב מחדש את החוקים וזה התהליך שהרגולטורים והרשתות נמנעו מלעשות עד עכשיו, וגם מערכת החינוך נמנעה מלעסוק בו. שמנו כל כך הרבה דגש על חשיבה ביקורתית וללמד תלמידים שבמדע הם יכולים לבדוק בעצמם, ושכחנו שהרבה פעמים במדע אתה לא יכול לבדוק בעצמך. לא כל אחד יכול לעשות בדיקה אם חיסונים בטוחים, וצריך להחליט למי להאמין. אבל אנחנו כמעט לא מלמדים ילדים להבחין מי המומחה שרלוונטי לשאלה".