בישראל קיימים רק שני מוסדות אקדמיים המציעים לימודי רוקחות: הפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית בירושלים והפקולטה לרפואה באוניברסיטת באר שבע. שתי האוניברסיטאות מכשירות כ-150 רוקחים בשנה. על פי הערכות, המחסור ברוקחים בכלל המשק הוא 600-1,000 רוקחים בקופות החולים, ברשתות הפארם ובבתי המרקחת הפרטיים. אם לא די בכך, לאור העלייה בתוחלת החיים והריבוי הטבעי, ההנחה היא שבעשור הקרוב צפוי המחסור לגדול ב-1,000 רוקחים נוספים (ההנחה נגזרת מגידול שנתי של 3% באוכלוסייה).
מעבר לפער שקיים במוסדות המכשירים רוקחים, חשוב לציין כי הביקוש ללימודי רוקחות ירד גם הוא, עקב ירידת זוהר המקצוע ויוקרת התפקיד. אין הצדקה לירידה זו, שכן אמנם מקצוע הרוקחות עובר בשנים האחרונות טרנספורמציה משמעותית, אך השינוי הוא לטובה ומעצים הוא את תפקיד הרוקח.
במסגרת השינוי, עיקר עיסוקו של הרוקח מומר מרקיחת תרופות - לייעוץ רוקחי. הרוקח כמטפל, מייעץ על תכשירים רפואיים, מדריך לשימוש תרופתי מושכל ומשפר בטיחות הטיפול התרופתי. הייעוץ הרוקחי מהווה ייעוץ משלים לייעוץ רפואי ומכיל בתוכו אספקטים נוספים של הטיפול התרופתי.
בעולם שבו ביקור ממוצע של מטופל אצל הרופא אורך כשבע דקות, הייעוץ הרוקחי הופך לקריטי ומשמעותי אף יותר. הרוקח, הוא החוליה האחרונה הפוגשת את המטופל - אחריותו גדולה, וביכולתו לוודא כי המטופל מבין את הוראות הטיפול התרופתי ונוטל את התכשירים שנרשמו לו או שנלקחים על ידיו באופן מיטיבי ומושכל.
אך לדאבוני, הרוקח במדינת ישראל משקיע חלק ניכר מזמנו בביצוע פעילויות שאינן דורשות מקצועיות של רוקח, מדובר בזמן יקר אותו כדאי ואך רצוי להקדיש למטופלים.
על מנת לפתור את המחסור הקשה, יש להגדיל את מכסת בוגרי לימודי הרוקחות, אך לא די בכך. לא נצליח למלא את מסדרונות האוניברסיטאות בסטודנטים אם לא נחזיר למקצוע את עטרת ראשו. הבעיה לא תיפתר אם לא נשים סוף לעיסוק היתר של הרוקח בפעילות שאיננה מקצועית. הרוקח איננו זבן, קופאי או סדרן ועל כן ראוי למסד בחוק תפקיד של עוזר או טכנאי רוקחות שיסייע לו בפעולות אלו.
בעבר, החשש היה שמה שאותו טכנאי חסר הכשרה יגדיל את הסיכוי לטעויות מרשם, אם בנוסחה, בתרופה, במינון וכדומה. אך בעידן המרשם הדיגיטלי, אין עוד הצדקה לטיעון זה, שכן במידה והברקוד על התרופה אינו תואם את הברקוד במרשם - בעת הסריקה של השניים, המחשב לא יאפשר את ביצוע העסקה.
במדינת ישראל קיימים כיום כ-7,000 רוקחים בעלי רישיון. על פי ההערכות, כ-4,000 מתוכם עוסקים במקצוע בפועל. מכל אלו, רק 3,500 מהם מעניקים שירות פרונטלי בבתי המרקחת של קופות החולים, בתי המרקחת הפרטיים ורשתות הפארם. אם לא יתבצע שינוי משמעותי בעתיד הנראה לעין, בעוד כ-3-4 שנים, בעת הצורך, קשיש שיזדקק לתרופה להורדת לחץ דם, ילד קטן שיזדקק לתרופה לטיפול בחום גבוה באמצע הלילה, אישה בהריון שתזדקק אנטיביוטיקה בדחיפות, כל אלו - ולמעשה כולנו, ניאלץ לנדוד מרחקים ארוכים, לעיתים שעות, בכדי להגיע לבית המרקחת הקרוב - מכיוון שפשוט לא יהיה מי שינפק לנו תרופות.
הכותב הוא סמנכ"ל תפעול ומשאבי אנוש ברשת סופר-פארם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.