איך בנק צריך לטפל בכסף שמקורו בביטקוין? לקחים מפסק הדין בתביעת ישראמיינרס נגד בנק אגוד

חברת Israminers כורה מטבעות ביטקוין. הם קונים את כוח החישוב שלהם מחברות כרייה בענן, מייצרים מטבעות ואז מוכרים אותם לרווח (בתקווה).

ישראמיינרס פתחו חשבון בנק בדצמבר 2017 וביקשו להפקיד את הרווחים שהם מימשו מאקט המכירה באמצעות בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C. בנק אגוד סירב לקבל את הכספים, ולכן ישראמיינרס פנו לבית המשפט המחוזי. הפסיקה (תא 14643-04-18 ישראמיינרס נגד בנק אגוד) מלמדת אותנו איך בנקים צריכים לטפל במטבעות קריפטוגרפיים, ומה לעשות אם הבנק מסרב לקבל את רווחי המטבעות שלך.

אעבור תחילה על כמה לקחים, ואז אסביר.

הלקח הראשון הוא שזה לוקח זמן. התביעה הוגשה באפריל 2018, על סירוב שקרה טיפה לפני כן; ופסק הדין ניתן ביום ראשון האחרון, 17 במארס 2019. זה מסלול מהיר במיוחד בישראל, ובמיוחד בבתי משפט מחוזיים. זה אומר שאם אתה רוצה את הרווחים שלך עכשיו, ללכת לבית משפט לא תהיה הדרך העדיפה.

בתי המשפט הולכים להתנהל לאט יותר בקרוב, וזאת בעקבות הרפורמה בסדרי הדין, שאומרת שלא רק שתצטרך לנהל הליכים רבים יותר לפני התביעה, אלא שגם אחר-כך העניינים יתנהלו קצת בעצלתיים לטובת יעילות המערכת, וכתב הגנה, במקרה הטוב, יוגש 60 ימים אחרי כן. זה גם אומר שהאלטרנטיבה, הפיקוח על הבנקים, היא גם חלופה סבירה - אם לחכות לסירוב מהבנק, לפנות לפניות הציבור של הבנק, לחכות 45 ימים ואז לפנות לפיקוח על הבנקים נשמע אופציה סבירה. גם אז מדובר בתהליך שיכול לקחת שנה.

הלקח השני הוא שהעובדות משפיעות. בית המשפט פסק כי המדיניות של הבנק לסרב לעסקאות שמערבות מטבעות קריפטוגרפיים היא לא סבירה, ולכן צריכה להתבטל. ואולם הוא לא קיבל מספיק עובדות או ראיות כדי לאפשר לו לדעת אם העסקה הספציפית צריכה להיות מאושרת.

בית המשפט לא הבין כיצד בורסת Bit2C עובדת. כשנתן את פסק הדין, בית המשפט קבע כי אין מספיק ראיות להראות את מדיניות איסור הלבנת ההון של Bit2C, ולכן הוא לא יודע אם הסירוב סביר או לא. זה כמובן צריך להעלות חיוך על פניהם של חברי קהילת הקריפטו הישראלית. Bit2C ידועה בתור מקום שמעורב ומסייע לרשויות האכיפה, וזאת כחלק מהמדיניות המאוד מחמירה שלה במסגרת מלחמה בהלבנת הון.

הלקח השלישי הוא שאם עובדות משפיעות, אז לשקר לבנק זה לא משהו שלקוחות צריכים לעשות. אחת הסיבות לדחיית חלק מהתביעה הייתה שלדברי בית המשפט, ישראמיינרס לא היו כנים בצורה מלאה עם הבנק. בסעיף 76 השופטת לימור ביבי פוסקת כי ישראמיינרס סיפקו מידע מינימלי על הפעילות, ואף שזה לא מאפשר לבנק לסרב לתת שירות, זה מצמצם את תום-הלב שלהם (פרשנות שלי, לא של השופטת). כלומר, היו כנים עם הבנק שלכם - אין להם סיבה להימנע מעסקאות רק מכיוון שהן קשורות למטבעות קריפטוגרפיים בימים אלה.

לקח רביעי הוא שבתי משפט הם אמנם דרך, אבל עד שנגיע להלכה מבית המשפט העליון, בנקים ימשיכו לסרב לקבל כספי ביטקוין. ישראמיינרס היא מקרה קל: הם מייצרים מטבעות, הם לא בורסה או חלפן ואפילו לא עסק שמקבל ביטקוין בתמורה. הביטקוינז שלהם "טהורים" - כלומר, הם עם חיים קצרים ועבר קצר, של שתיים-שלוש פעולות בלבד, ולכן לא קשורים לפעילויות לא חוקיות. מנגד, לעסקים רבים שמקבלים קריפטו תהיה בעיה של taint ("כתם"). כלומר, המטבעות שהם יקבלו יהיו עם עבר של פעילויות, ולכן בנקים עוד עשויים לסרב לתת להם שירות. ההחלטה גם משפיעה רק על בנק אגוד - כלומר, שאר הבנקים יזמינו אתכם לתבוע אותם כדי להתיש.

אז מה אפשר ללמוד? אנחנו יכולים ללמוד שאנשים אמיצים מקריבים את העתיד שלהם כדי לקדם שינוי חברתי. מערכות משפטיות רבות דורשות זמן ונדיבות. בלי ישראמיינרס, לא הייתה לנו פסיקה כלל. מצד שני, רוב התיקים ייסגרו מחוץ לבית המשפט. כלומר, ישראמיינרס היו יכולים להתפשר בעבר ולצאת עם הכסף שלהם, אבל אנחנו לא היינו נהנים מהפסיקה. זה אומר שאתה חייב להיות נדיב כדי לקדם את החוק.

ומכאן, מה השינויים שחייבים להכניס? יש עוד צורך לתקן את נושא המיסוי על מטבעות קריפטו, שכרגע הוא בעייתי, ואז ביטקוין יוכל להפוך לאמצעי תשלום לגיטימי.

הכותב הוא עורך דין ומשמש יועץ משפטי של איגוד הביטקוין הישראלי