למרות ההייפ האדיר הנלווה בחודשים האחרונים למניות הקנאביס הנסחרות בבורסת תל אביב, שהפכו יש מאין לסקטור בשווי של כ-3 מיליארד שקל - רוב הכסף המושקע בהן, ומתדלק את העליות החדות בבורסה, מגיע ממשקיעים פרטיים, המחפשים רווח מהיר, קרנות נאמנות התרות אחר האופנה הנכונה להיות בה, ובעלי שליטה ועניין בחברות האלה. בינתיים, השחקן המרכזי בשוק ההון המקומי - הגופים המוסדיים, מנהלי החיסכון הפנסיוני - מדיר את כספו מהתחום הלוהט.
בחודשים האחרונים כמה בתי השקעות זריזים, ובהם איילון בית השקעות ואי.בי.אי, מיהרו והקימו קרנות להשקעה במניות הקנאביס, תוך שבאיילון בית השקעות תיארו את הסקטור כ"תחום שנמצא בפוקוס המשקיעים בעולם בשל הצפי לגידול חד בצריכה העולמית, בעקבות ההכרה בסגולותיו הרפואיות האדירות של הקנאביס ותהליכי הלגליזציה במדינות רבות". מדובר עדיין בקרנות נאמנות צנועות מאוד, שבהן לא מנוהלים סכומי עתק, ושמהוות חלק מתפיסה שיווקית טיפוסית למנהלי קרנות נאמנות, שמנסים לזכות בכספים של הציבור שמחפש הזדמנות קצרת טווח, "כאן ועכשיו".
ואולם, מהצד השני, נכון להיום הגופים המוסדיים שמנהלים כספים פנסיוניים בהיקפים מצרפיים של מאות רבות של מיליארדי שקלים מכספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל, בולטים בהיעדרם מתמונת בעלי המניות בסקטור הקנאביס.
"מכפילים גבוהים ותנודתיות גבוהה"
סקטור הקנאביס מיוצג על ידי כ-250 חברות ציבוריות בעולם, ובהן גם חברות ישראליות, שמניותיהן נסחרות בבורסה המקומית, אבל בעיקר חברות זרות, בדגש על כאלה מצפון אמריקה - ארה"ב וקנדה. כמגמה, המוסדיים, מעולמות החיסכון לטווח ארוך, אינם נמצאים בסקטור החם - לא בארץ, וגם לא ממש בחו"ל.
מדוע? משיחות שקיימנו בנושא, עולה כי לא מדובר במקרה או בהחמצת מגמה, כי אם בכוונת מכוון. נראה כי מבחינת המוסדיים, אין זה ראוי עדיין להשקיע בחברות הקנאביס, בהתחשב במידע הדל המצוי לגביהן כיום, כמו גם דרך התנהלותן ואופן פעילותן.
כדי להבין זאת יש להבין את המטרה של מנהלי ההשקעות המוסדיים, שאינם קרנות גידור או קרנות הון סיכון או מנהלי תיקים בסיכון גבוה ובמרדף אחר תשואה מהירה וגבוהה ככל הניתן. למעשה, מדובר במנהלי ההשקעות של "כרית הביטחון" הסוציאלית הראשית בחשיבותה של כל הציבור בישראל, וככאלה הם נדרשים להשקיע ברמות סיכון ראויות ולהשיא לחוסכים תשואות טובות לאורך זמן, ולא לשאוף למקסום תשואה בטווח המיידי.
על רקע זה, המוסדיים לא משקיעים כספי חיסכון לטווח ארוך בחברות ישראליות מתחום הקנאביס ממגוון סיבות. אחת הסיבות היא "מלכודת הנזילות" - המוסדיים משקיעים סכומי כסף שברוב המקרים מהווים משקלות בהשקעה בחברה קטנה. זאת, משום שכל מימוש או רכישה שהם מבצעים, משפיעים במידה ניכרת ולאורך זמן על שער המניה - דבר שעלול ללכוד אותם בהשקעה בחברה קטנה, או לחילופין להביא לכך שמימוש ההחזקה שלהם יוביל לצניחה בערכה.
"לא משקיעים בתחום גם בחו"ל"
ואולם, זוהי ממש לא הסיבה היחידה לכך שהמוסדיים מדירים רגליהם מהחזקה במניות קנאביס בבורסה המקומית. יש גם סיבות ענייניות, שנובעות גם מכך ש"התמחורים שם בעייתיים וגבוהים מדי", כפי שאמר ל"גלובס" מנהל השקעות מוסדי בכיר ומוערך. גורם אחר הוסיף כי "עדיין מדובר בתחום שאופן התמחור והפעילות בו לא ברור ומוסדר דיו".
כמו כן, בגוף אחר ציינו בפנינו כי "בשלב זה, אנחנו לא משקיעים בחברות הקנאביס בישראל, בעיקר עקב סוגיית מלכודת נזילות ואי-סיום תהליך לימוד הפוטנציאל העתידי", תוך שהוסיפו: "אנו לא משקיעים בחברות בתחום גם בחו"ל".
באחד מהגופים המוסדיים הבולטים והמובילים האחרים במשק הרחיבו והסבירו לנו כי הם לא משקיעים כיום בחברות מסקטור הקנאביס, משום ש"להערכתנו, אין להשקיע בחברות שלא ניתן לנתח את תזרים המזומנים הצפוי שלהן, ובהתאם לבצע הערכת שווי מדויקת. אנו מעריכים כי בסופו של דבר, חברות הפארם הגדולות ירכשו את החברות הטובות בתחום הקנאביס, והן אלה שיובילו את פעילות השוק בעתיד".
גורם מוסדי בולט ומוביל אחר ציינו כי "כרגע, אין לנו בכלל השקעה בתחום הקנאביס, לא בישראל ולא בחו"ל", וזאת מאחר ש"כל עוד הנושא לא מוסדר רגולטורית ועם מודל כלכלי, אנחנו לא בוחנים את ההשקעה במניות האלה. אם הנושא יוסדר בעתיד, ויהיה אך ורק קשור לתחום הרפואי תחת פיקוח רגולטורי ועם מודל כלכלי עם תחזיות קדימה, נבחן זאת בעתיד ונשקול אם זה בכלל יכול לעניין אותנו", ציינו שם, תוך שהדגישו כי "כל עוד זה לא שם, אנחנו לא בוחנים זאת כרגע".
גם בקרב מנהלי קרנות הנאמנות, שסימנו את הסקטור כמעניין להשקעה (קצרת טווח ושל כספי אחרים), יש הסכמה לגבי השוק בתמחור של החברות בסקטור הקנאביס.
אחד מגופים אלה מציין במצגת בנושא כי "מניות צמיחה המתומחרות במכפילי הכנסות גבוהים ומאופיינות בתנודתיות גבוהה", כשהם מצביעים על כך שבמדדים יש "פערים גדולים בין שווי החברות, כך שלמעשה יש תלות גדולה במספר חברות קטן, שגם היא מגדילה את התנודתיות". הם מוסיפים כי "הבעיה המרכזית היא בייצור תפוקה מספקת מול הביקוש ובחיזוי מחירים עתידיים בעקבות שינוי השוק הדרמטי".
פעילות הקנאביס זניחה? שווי החברות בבורסת ת"א כבר מגיע ל-3 מיליארד שקל
סקטור הקנאביס ממשיך להיות אחד הפעילים, עתירי התשואה ואולי גם הבועתיים ביותר בבורסת תל אביב. נכון להיום, כולל "המגזר הציבורי" בבורסה כמעט 20 חברות שנוגעות בקנאביס בדרך זו או אחרת, ששוויין המצרפי עומד כבר על יותר מ-3 מיליארד שקל, לאחר שרשמו עליות של עשרות ומאות אחוזים מתחילת השנה. זאת, אף שפעילותן העסקית עדיין דלה במקרה הטוב, ואף בלתי קיימת בחלק מהמקרים.
כל זה לא מפריע לעיסוק העצום בחברות המגזר. כמעט מדי יום מודיעות כמה חברות קנאביס על פעילות מסחרית, גיוס הון או מינוי אנשי מפתח, שנראה כי רצים מכל קצוות המשק כדי להשתתף בחגיגה: אנשי צבא ומשטרה, פוליטיקאים, מדענים, רופאים, עורכי דין, אנשי הון סיכון, אנשי נדל"ן ואנשי שיווק בכירים - כולם רוצים לנצל את ההזדמנות או חוששים לראות אותה חומקת ולהצטער.
קשה להאמין שהתחום נחשב פעם בישראל למוקצה. בשבוע האחרון, שוב ניכרות עליות חדות במניות הקנאביס, הן בשל פעילות בחברות, וגם ככל הנראה על רקע הצהרות טרום-בחירות של רוב המפלגות, על כך שיפעלו או לפחות ישקלו פעולה לכיוון לגליזציה מלאה של קנאביס בישראל. יש לציין כי לגליזציה לאו דווקא תשפיע, או אם תשפיע אז לאו דווקא לטובה, על החברות הנסחרות בבורסה, שרובן ככולן עוסקות בקנאביס רפואי.
רפורמה צפויה בשוק בתחילת אפריל
תחום הקנאביס הרפואי הוא תחום שמחסומי הכניסה אליו גבוהים יחסית, והחברות צריכות להשקיע סכומים משמעותיים כדי לעמוד בתקנים להפעלת מתקני גידול ומתקני יצור מאושרים. לגליזציה, שהיא עדיין אפשרות מאוד תיאורטית בישראל, יכולה להוסיף שחקנים לשוק, שעלולים להתחרות על מטופלי הקנאביס הרפואי, שיכולים לבחור גם לטפל בעצמם במוצרי פנאי, וכן ייתכן שהיא תתחרה על הייצוא לשוקי הפנאי.
מנגד, זהו בכל זאת צעד שמעיד על האפשרות שהשוק ייפתח ברמה התפיסתית - מה שיוסיף אולי גם עוד מטופלים ועוד התוויות טיפול לקנאביס הרפואי. ואולם כרגע, לא ברור אם לגליזציה אפשרית אמורה להעלות או להוריד את מחירי המניות, וממילא לא ברור אם הלגליזציה היא אכן אופציה קיימת או בעיקר הצהרות.
האירוע החשוב הבא הוא כניסתה לתוקף של רפורמת הקנאביס החדשה כתקינה הבלעדית לשיווק קנאביס רפואי בשוק בתחילת אפריל. לאחר כניסתה לתוקף של הרפורמה, חוות גידול שעוד לא יהיה להן אישור GAP (תקני גידול נאות), לא יוכלו לפעול בשוק, וכל המגדלים יצטרכו ליצר את מוצריהן במפעלים מאושרי GMP (ייצור נאות), כמו של פנאקסיה, בזלת הלא-בורסאית ו-BOL, שכרגע מייצרת רק את התוצרת שלה.
המוצרים הרפואיים יימכרו לאחר כניסת הרפורמה לתוקף בבתי המרקחת, וישירות לבית הלקוח ולא בתחנות חלוקה. לקוחות לא ישויכו עוד למגדל אחד, אלא יצטרכו לבחור בכל קנייה את המוצר המועדף עליהם.
אירועים אלה צפויים להשפיע בהדרגה על השוק המקומי, אבל לא תמיד על שווי החברות, שמשיגות את רוב שוויין מחלומות יצוא פחות מאשר מפעולה אמיתית בשוק המקומי כרגע. הפוטנציאל הכלכלי של שוק הקנאביס הרפואי עבור חברות מקומיות הוערך בעבר ב-4 מיליארד שקל, אבל ההשתהות במתן אישור היצוא - שניתן רק בסוף ינואר ואמור להוביל ליצוא בפועל לקראת סוף השנה הנוכחית - צמצמו פוטנציאל זה, על פי ההערכות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
