המטרה: לקצר את זמן הבורדינג בחצי בעזרת הטכנולוגיה

"4.3 מיליארד אנשים טסים בעולם מדי שנה, והמספר הזה יוכפל תוך 20 שנה. לכן, החיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים הוא קריטי. אנו מחפשים טכנולוגיות שיאפשרו לנו לחתוך בחצי את זמן העלייה למטוס (בורדינג)", אומרת בשיחה עם "גלובס", דאפסי אביולה, מנהלת החדשנות של קבוצת התעופה השישית בגודלה בעולם IAG, שמאגדת תחתיה בין השאר את בריטיש איירווייז, איבריה, וולינג, ואייר לינגוס.

לדבריה, "בריטיש איירווייז עשתה ניסוי בכמה נמלי תעופה בארה"ב ובנמל התעופה הית'רו בבריטניה והצליחה לקצר במחצית את התהליך - לממוצע של 22 דקות - באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים. זה טוב לנוסע וגם משמעותי מהצד האופרטיבי, גם של חברות התעופה וגם של נמלי התעופה.

"במסגרת הניסוי של בריטיש איירוויז בלוס אנג'לס, עברו 400 נוסעים תוך 22 דקות - כמחצית ממשך הזמן הרגיל וזאת בזכות שימוש באמצעים ביומטריים. אם נוכל לחלק את התהליך לחלקים ולבחון איך אפשר לשפר כל חלק, ובמקביל נשתפר גם בתשתיות נוספות, אז נוכל להביא לקיצור משמעותי בזמנים. אנשים מחפשים היום לפתור את הבעיות הללו. המטרה היא ליעל את המסע של הנוסע, להטמיע כמה שיותר תהליכים אוטומטיים. ראינו שימוש בחדשנות בתחום הרובוטיקה לצורך משימות כמו דחיפת וגרירת מטוסים במקום שימוש ברכבי גרירה מונעי דיזל, או פתרונות של רחפנים לצורך טיפול במטען. החברות שאנו מתעניינים בהן הן מאבטחת סייבר דרך בינה מלאכותית ועד מציאות מדומה".

אביולה מספרת כי "החיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים הוא קריטי. ההערכה של הכפלת מספר הנוסעים היא שמרנית. נמלי התעופה יהיו בקיבולת יתר, ולמעשה חלקם נמצאים במצב הזה כבר כעת. הית'רו, למשל, הוא אחד מהעמוסים כיום בעולם. המשימה היא להפוך את כל הנסיעה לפשוטה ונגישה יותר עם דרכונים ביוטמריים, טכנולוגיית בלוקצ'יין ושיפור בטכנולוגיות אבטחה שייעלו את התהליך".

אביולה הגיעה לישראל כדי להשתתף ביום פתוח שארגן מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל שבשגרירות בריטניה, במטרה לאתר סטארט-אפים לחממה הטכנולוגית של הקבוצה "האנגר 51". לתפקידה הנוכחי הגיעה אביולה, עורכת דין לשעבר ובוגרת אוקספורד, לאחר שב-2017 מכרה את חברת כוח-אדם "Intern Avenue" אותה הקימה כחמש שנים קודם לכן.

הגוף המארח, מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל, נוסד בשגרירות בריטניה בישראל ב-2011, ופועל מתל-אביב ומלונדון במטרה "להטמיע חדשנות ישראלית ביום-יום הבריטי ולקדם שיתופי פעולה בריטיים-ישראליים בטכנולוגיה ובחדשנות, בתחומים שיתרמו לצמיחה הכלכלית בשתי המדינות כמו סייבר, פינטק, ביומד, מסחר עתידני, ותחבורה חכמה". מאז היווסדו, כך נמסר, המרכז לקח חלק ב-175 שיתופי פעולה בריטיים-ישראליים בשווי 85 מיליון ליש"ט.

"יותר קשה להתקבל לחממה מלהרווארד"

במסגרת ביקורה, השלישי במספר בישראל, בחנה אביולה סטארט-אפים ישראלים שיתמודדו על מקום בחממה, אליה מתקבלים מדי שנה בין 6 ל-10 מיזמים. "יותר קשה להתקבל לחממה מלהתקבל להרווארד", היא אומרת, "לכל תוכנית מוגשות למעלה מ-400 בקשות ועד כה התקבלו לתוכנית שלוש חברות בלבד עם קשר ישראלי, וגם הן אינן בהכרח ישראליות, אלא נניח עם מייסדים או שותפים ישראליים". החברות שמשתתפות בתוכנית אמורות לפעול בתוך חברות הקבוצה עצמן, והן גם מועמדות להשקעה מתוך הקרן להשקעה בחדשנות של IAG בהיקף של מיליוני ליש"ט.

תפקידה של אביולה, הוא למצוא את הסטראט-אפים שיציעו את השיפורים הללו, ולשלב אותם בחברות התעופה של הקבוצה בתוכנית שנמשכת 10 שבועות. במסגרת תפקידה היא מבקרת במרכזי הייטק בכל רחבי העולם - ישראל, סן פרנסיסקו הודו וסין, שם היא מחפשת את החברות הטובות ביותר עבור הקבוצה. "IAG היא קבוצה ענקית. יש לנו כמה מותגי תעופה, אז במקום שיהיה לנו האב נפרד ושורת בכירים שיסתובבו ויחפשו, אנחנו עובדים עם צוות אחד ומביאים אותם לתוך העסק. אנחנו עובדים קרוב עם שותפים אחרים מהתעשייה. נמצאים כאן גם כעת אנשים משדה התעופה הית'רו, למשל", היא מספרת.

"לאורך המסע של הנוסע, אנו מחפשים אחר הזרימה האידאלית", אומרת אביולה ומספקת דוגמה לתקלות שיכולות לעקב את הזרימה: "הנוסע לא יודע איזו חשיבות יש במסירת מידע מדויק עוד בשלב ההזמנה, טעות מאוד בסיסית כמו הזנה שגויה של מספר הדרכון מובילה לעיכובים - וזה משהו שקורה לא מעט. גם בתחום האבטחה - בהית'רו יש עמדות עצמאיות בהן ברגע שסיפקת את המידע, אפשר לעבור בכל התחנות מבלי להציג דרכון שוב ושוב, באמצעות טכנולוגית זיהוי פנים".

טכנולוגיות ביומטריות מיושמות בנמלי תעופה רבים בעולם והמעבר לעמדות עצמאיות הוא אחד הכלים הנפוצים לייעל את התורים. למעשה ענף התעופה מוטרד לא רק מתאונות אוויריות, אלא גם מעומסים שרק ילכו ויגברו. בארגון התעופה העולמי יאט"א מזהירים כי רשויות התעופה ונמלי התעופה בעולם לא נערכים להכפלת מספר הנוסעים למספר שיחצה את ה-8 מיליארד בתוך פחות מ-20 שנה. ההזהרה של יאט"א לא מתייחסת רק להיבט של שטח נמלי התעופה, אלא להיבט של התייעלות התהליך. ביאט"א מנסים לגרום לממשלות לחשוב מחדש על כל מה שנוגע לצורך בוויזות, להליכים של רשויות ההגירה ואפילו על שיתופים של מאגרי הנתונים העצומים שכל שדה תעופה מחזיק על הנוסעים.

גם בנתב"ג נערכים לעלייה במספר הטסים: השנה חצו את הנמל הישראלי 23 מיליון נוסעים ובשנים הקרובות יוטמעו בו טכנולוגיות שמבוססות על הליך עצמאי וזיהוי ביומטרי. שיתוף פעולה עם נמל התעופה פיומיצ'ינו ברומא כבר כעת, מאפשר זיהוי הדדי של אזרחים איטלקים וישראלים באמצעות עמדות ביומטריות - הכול במטרה לאפשר מינימום עיכובים בנמלי התעופה. האתגר הוא בהכרח גם מול דרישות האבטחה שהולכות ומחמירות עם השנים.

עם כל הכבוד לטכנולוגיה, בסוף השיקול המרכזי של הנוסע הוא מחיר הטיסה. איך אתם מתמודדים עם התחרות מול חברות הלואו קוסט? האם הטכנולוגיה מאפשרת להוזיל מחירים?

"ב-IAG הגענו למסקנה שהלקוחות מחפשים גם ערכים שהם מעבר למחיר כמו שירות וביטחון. הקבוצה משקיעה בערך ללקוח - הפוקוס על השימוש בטכנולוגיה ובחדשנות מסייע לנו לשפר את הערך של מה שאפשר לתת לנוסעים שלנו".

תיירות בישראל: 300 חברות סטארט-אפ 

בדומה לענפים אחרים, גם בתחום התעופה כמעט כל חברה גדולה מחזיקה בחממה טכנולוגית. ללופטהנזה יש חממה משלה, לאל על יש את קוקפיט - שמקיימת שיתופי פעולה עם לופטהנזה - ולבריטיש את האנגר 51. גם חברות ישראליות דוגמת דיזנהאוז או הדקה ה-90 מחזיקות בחממות. לפי ההערכות קהילת ההייטק הישראלית מונה כ-300 חברות סטארט-אפ בתחום התיירות/תעופה ועוד כ-500 חברות שמספקות פתרונות שיכולים להשתלב בענף, בתחומי הסייבר, הביומטריה, הרחפנים ועוד.

איתי גרין מייסד קהילת Israel Travel Tech מספר כי חברות תעופה ונציגים מנמלי תעופה מגיעים לישראל באופן תדיר. גם הפעם עם אביולה הגיעו נציגים מנמל התעופה הית'רו. גרין מספר על חברות שהטכנולוגיה שלהן כבר הוטמעה כ-NEVIN המציעה תוכנת ניווט בנמלי תעופה; Hoopo - סטארט-אפ המייעל את התפעול של שדה התעופה (בתחום של IOT); ו-Routier שמציעה טכנולוגיה שמייעלת את הקשר בין רשויות התעופה לנוסעים. "החברות לא בהכרח מחפשות אחר השקעות כספיות. להפוך חברת תעופה או נמל תעופה ללקוח ולהטמיע את המוצר - במקרים רבים חשוב יותר מאשר ההשקעה עצמה", אומר גרין.

נוסף על עבודתה ב-IAG פועלת אביולה, גם לקידום נשים בעולם העבודה. "קידום מעמד האישה הוא ערך עליון עבורי וזה משהו שאני מקדמת קודם כל בתור אישה. אבל בקבוצה שלנו יש ממש הנחיה מההנהלה הגבוהה לגבי החשיבות של מנהיגות נשית בכל הרמות - טייסות, מהנדסות ומנהלות", אומרת אביולה, "באופן יחסי למה שמצפים מתעשייה כמו שלנו יש לנו שיעור גבוה, ברמה עולמית, של נשים. 30% נשים בדירקטוריון זה גבוה ביחס לכל תעשייה. יש לנו ממש מנהיגות חזקות ותמיכה שבאה לא רק מהצד של הנשים אלא גם של הגברים, שרוצים לראות גיוון שמייצג את המצב בעולם".

בתשובה לשאלתנו - אילו עצות היא יכולה להשיא לכל אדם, לא רק אשה, שרוצה להתקדם ולהצליח בעולם תחרותי, היא משיבה: "להיות אותנטית ואמיתית. לבחור לעסוק בדברים שמעוררים בך תשוקה, ולהיות במקביל כמה שיותר בולדוזרית. זה מיתוס שמישהו נהיה פתאום 'משהו'. יש הרבה דברים שלא רואים מאחורי הקלעים כמו אכזבות וכישלונות.

"צריך גם לסגל את האומץ ללכת קדימה, גם אם אומרים לך שהסיכויים הם נגדך. לא להקשיב לקולות שלך ולהקיף את עצמך באנשים הכי תומכים שיש - משפחה, חברים וגם מנהיגים עסקיים שזכו להצלחה. כאלה שיתמכו בכם בתקופות הרעות, ובתקופות הטובות יהיו ישירים מספיק כדי להזהיר אתכם מטעויות. אבל גם לא יתנו לטעויות לייאש או לעצור אתכם באמצע הדרך".