האם הפלסטיק חוזר לאופנה?

בחודש ינואר 2017 נכנס לתוקף חוק השקיות, האוסר על רשתות השיווק לחלק בחינם את אותן שקיות פלסטיק, שנהגנו לצרוך ללא הגבלה וללא מחשבה. הציבור יתכבד לשנות הרגליו ולערוך קניותיו עם סלי בד רב-פעמי ולא ישלם 10 אגורות לכל שקית. המצקצקים טענו, כמו תמיד, שזהו פופוליזם לשמו, ושאין סיכוי להצלחת החוק. 10 אגורות? אנחנו לא מתכופפים להרים מטבע שכזה הנמצא על המדרכה!

התוצאה לאחר שנה בלבד הייתה הפחתה של יותר מ-50% בצריכת השקיות ברשתות השיווק. מדובר בחיסכון של כ-7,000 טון פלסטיק בשנה. המסקנה ברורה - הציבור מבין כבר במשך שנים את חשיבות המיחזור בכלל ובפרט מיחזור הפלסטיק, והנכונות שהראה בעקבות חוק השקיות מעידה יותר מכל דבר אחד: שינוי תפיסתי והתנהגותי.

מה יותר הגיוני מאשר להמשיך במגמה הרווחת ברוב המדינות בעולם המערבי, שתומכת בצמצום האריזות ברשתות השיווק? אך מסתבר שבמדינת חלם - ישראל - הכול הפוך על הפוך.

המשרד להגנת הסביבה מוציא מיליונים על חינוך הציבור להפחית את צריכת שקיות הפלסטיק ומחוקק חוק מחייב - ואילו משרד החקלאות, כאילו היה חי על פלנטה אחרת, מוציא קול קורא לרשתות השיווק ומעמיד להם תמיכה כספית, שמוערכת במיליוני שקלים - וכל הטוב הזה למה? כדי שיארזו בפלסטיק את הפירות והירקות.

הטיעון של משרד החקלאות הוא כה מקורי, שכדברי השיר "נגמרו לי המילים", אין מה להגיד עליו. המשרד רוצה שנפסיק למשש! אם במישושים עסקינן, רחמנא לצלן, אז הכול כשר, ומותר למנוע זאת.

צמצום המארזים ברשתות הקמעונאיות הוא חלק מתפיסה כלל-עולמית שמאגדת בתוכה יצרניות, ממשלות וציבור וביחד הם מובילים תוכנית פעולה, שתכליתה להפוך את שוק האריזות העולמי למודל של אריזות בנות-קיימא ולצמצם אותם ככל שניתן.

אחת הדוגמאות להצלחה זו באה לידי ביטוי במכירת משחות שיניים ללא אריזת הקרטון. היצרניות מדווחות על הפחתה של 2/3 בהוצאות השינוע, עקב הפחתת משקל וצמצום נפחים. לא רק תעשיית הטואלטיקה מחשבת מסלול מחדש בכל הקשור לאריזות, גם חברת הענק היינץ לקחה את אחד המוצרים היותר נמכרים שלה - קטשופ - והחליפה את האריזה למיכל מתכלה, שבסיום השימוש ניתן למעיכה ללא נפח.

תפיסת עולם מקורית נוספת לאריזה בת-קיימא היא של חברת paper boy wine מנאפה וואלי בקליפורניה, שהחליטה לשבור טאבו של עשרות שנים והראתה שניתן למכור יין באיכות מעולה באריזות קרטון במקום בזכוכית. וכל זאת, בכדי לחסוך במשקל ולהפחית הוצאות שינוע וכמובן לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית.

ובחזרה לעניין הפלסטיק והשקיות - ברוב מדינות אירופה ובחלק גדול מהמדינות בארה"ב לא רק שמשלמים על שקיות פלסטיק בסופר, אלא גם בכל חנות קמעונאית אחרת, ונראה שזהו רק עניין של זמן עד שיורחב חוק השקיות לא רק לרשתות השיווק גם בישראל.

צלצול השכמה - זה מה שנחוץ למשרד החקלאות על-מנת שיתעורר מהחלום של המאה הקודמת שהוא שרוי בו. לידיעת שר החקלאות: צמצום הצריכה של פירות וירקות לא יגיע מהפחתת מישושים, אלא מחינוך הציבור לצרכנות נכונה. חומר למחשבה לשר/שרה הבאים.

הכותבת היא לשעבר מנכלית המשרד לאיכות הסביבה ויו''ר תאגיד המיחזור אל''ה