דוח היחידה לתיאום המאבק בגזענות: ירידה עקבית בהיקפי השיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה אתמול (ג') לשרת המשפטים איילת שקד, את דוח הפעילות השנתי שלה. נראה, שהבשורה העיקרית מהדוח השנה, היא הצגת נתונים המעידים על ירידה עקבית בשנים 2015-2018 בהיקפי שיטור היתר כלפי קטינים יוצאי העדה האתיופית.

אולם, אליה וקוץ בה. לפי הדוח, שיעור הקטינים והבגירים יוצאי העדה המעורבים בפלילים עדיין גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה. בהקשר זה אי-אפשר שלא להזכיר את המחאה נגד האלימות המשטרתית ושיטור היתר נגד הקהילה האתיופית שנערכה לפני פחות מחודשיים. זאת, על רקע הריגתו על-ידי שוטר של הצעיר יהודה ביאדגה ז"ל בן ה-24, מעורער בנפשו יוצא הקהילה האתיופית.

למרות שהמצב עדיין לא אידיאלי יש גם נקודות חיוביות בדוח. הגדולה שבהן, היא כנראה העובדה שלראשונה כולל הדוח נתוני מעקב שהתקבלו מהמשטרה. נתונים אלה, מצביעים כאמור על מגמת ירידה עקבית בהיקפי השיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשנים 2015-2018. לפי נתונים אלה, בשנים אלה נרשמה ירידה משמעותית (22.1%) במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, ובתחום המעצרים נרשמה ירידה גדולה יותר בשיעור של 50.4% בשנת 2018. זאת, ביחס למספר המעצרים בשנת 2015. ביחס למעצר קטינים מכלל האוכלוסייה, שם ספרו ירידה של כ-30% בהיקף המעצרים.

הירידה במספר המעצרים מתבטאת גם בשיעור הקטינים יוצאי אתיופיה שהיו עצורים בשנה החולפת (5.4%, המהווים 231 עצורים) מתוך כלל הקטינים העצורים ב-2018 שמנו 4,215 עצורים. זאת, לעומת שיעור של-7.7% מתוך כלל הקטינים העצורים בשנת 2015 (466 מתוך 5,979).

● לדוח המלא של משרד המשפטים

הופקו לקחים ממחאת 2015?

נושא נוסף שבו ניתן לראות שיפור משמעותי (לפחות על הנייר), הוא תחום עבירות מגע (עבירות של הפרעה ותקיפת שוטר במילוי תפקידו). שם, מצביע הדוח על ירידה משמעותית של 31% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה (102 תיקים). זאת לעומת עלייה של 3.1% במספר תיקי עבירות מגע שנפתחו לקטינים מכלל האוכלוסייה בתקופה זו (1447 תיקים).

נזכיר כי "עבירת מגע" שיוחסה לחייל בין העדה דמאס פיקדה, הובילה במהלך שנת 2015 לפרוץ מחאה אלימה בין מאות מפגינים בני העדה האתיופית לשוטרים במרכז תל-אביב. זאת, על רקע הכאתו של פיקדה על-ידי שוטרים, לכאורה בטענה שהפריע לשוטרים במילוי תפקידם שתועדה במצלמות והפכה ויראלית.

בהתאם למגמה המצביעה על ירידה במספר התיקים שנפתחים לצעירי העדה האתיופית בגין עבירות אלה, נמצא כי שיעור התיקים שנפתחו בעבירות מגע נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 מהווה 7% מכלל התיקים שנפתחו לקטינים בשנת זו, בהשוואה לשיעור של-9.9% בשנת 2015. ירידה של 8.3% נרשמה אף במספר כתבי האישום שהוגשו נגד קטינים יוצאי אתיופיה (כללי). זאת, לצד ירידה משמעותית של 35.4% במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע. בהתאם, שיעור כתבי אישום שהוגשו בעבירות מגע כלפי קטינים יוצאי אתיופיה מתוך כלל האוכלוסייה ירד מ-9.4% ל-7.3%.

עם זאת כאמור, עדיין שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המעורבים בפלילים הינו גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה.

נתונים מעורבים בקרב בגירי העדה

לגבי בגירים יוצאי אתיופיה נתוני המשטרה המופיעים בדוח הינם מעורבים, וכוללים ירידה בחלק מהמדדים ועלייה בחלק מהם. בתחום המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה לדוגמה נרשמה ירידה של 14.6%, וכן נרשמה ירידה של 2.7% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 ביחס לשנת 2015 בתחום עבירות מגע.

עם זאת, ממצאי הדוח מצביעים על עלייה של 10.3% בשיעור פתיחת התיקים לבגירים בשנת 2018 ביחס לשנת 2015, וכן עלייה של 19.9% במספר כתבי אישום שהוגשו נגדם (מתוכם עלייה של 8% במספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי עבירות מגע). שיעור התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה בעבירות מגע בשנת 2018 עומד על 4.6% מתוך כלל התיקים שנפתחו בעבירת מגע נגד כלל אוכלוסיית הבגירים בשנה זו.

שיעור התיקים שבהם הוגש כתב אישום בגין עבירת מגע נגד בגירים יוצאי אתיופיה עמד בשנת 2018 על 4.7% (458 תיקים) מכלל התיקים שהוגש בהם כתב אישום בעבירה זו בקרב כלל האוכלוסייה. בנוסף, שיעור העצורים מקרב יוצאי אתיופיה הבגירים במהלך שנת 2018 עמד על 2.7% מתוך כלל הבגירים העצורים. אחוז יוצאי אתיופיה הבגירים שהוגש נגדם כתב אישום מהווים 3.3% מכלל הבגירים באוכלוסייה שהוגש נגדם כתב אישום.

נתונים אלה מלמדים, בין השאר, כי בכל הפרמטרים המשטרתיים מצבם של בגירי העדה "טוב יותר", לעומת מצבם של צעירי העדה. בהתאם, שיעור הייצוג של צעירים יוצאי אתיופיה, בנתוני המשטרה, אל מול כלל האוכלוסייה גבוה יותר מזה של בגירי העדה.

במספרים, בשנת 2018 נפתחו 1472 תיקים לצעירי העדה לעומת 1660 בשנת 2017 ו-1891 בשנת 2015 (יצוין כי בנוגע לשנת 2018 טרם הסתיים הטיפול בכל התיקים). בנוגע לבגירים, שם בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת כאמור (4,624 תיקים בשנה החולפת לעומת 4,190 בשנת 2015). נתונים מעודדים יותר הגיעו משירות בתי הסוהר, והם מצביעים על כך שמספר הקטינים יוצאי אתיופיה שריצו עונשי מאסר בכלא אופק במהלך 2018 הוא נמוך משמעותית ביחס ליתר הקטינים בכלא. לפי היחידה, נתון זה עומד בסתירה לסברה הרווחת כי קיימת עבריינות חמורה בקרב רבים מהקטינים יוצאי אתיופיה.

הגזענות והאפליה עדיין כאן: היחידה טיפלה במאות תלונות

היחידה למאבק בגזענות, בראשה עומד עו"ד אווקה זנה, הוקמה כחלק מהמלצות ועדת פלמור שקמה בין השאר, במטרה לגבש המלצות לשיפור מצבם של יוצאי אתיופיה ולמיגור הגזענות. היחידה עצמה, נוסדה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי. במהלך שנת 2018 התקבלו ביחידה 230 תלונות מהציבור הנוגעות לגזענות או אפליה (פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו במהלך שנת 2017). מרבית הפניות (36%) עסקו בהתבטאויות או פרסומים גזעניים, 26% עסקו באפליה בקבלת שירות, 19% על אפליה בתעסוקה, 10% במשטרה ו-5% בתחום החינוך. כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר).

 זהות הפונה ליחידה למאבק בגזענות / מקור: משרד המשפטים

בין יתר התלונות שמגיעות ליחידה, מפרט הדוח מספר דוגמאות לפניות שהתקבלו וטופלו ביחידה במהלך השנה החולפת, בתחום הבריאות, התעסוקה, החינוך, אפליה בקבלת שירות והדת.

לדוגמה, ליחידה הגיעה תלונה על אפליה של לקוחה יהודיה מצד מרפאת כללית בכפר קאסם על רקע מוצאה. בעקבות התערבות היחידה בוטל נוהל שהיה נהוג במרפאה, ולפיו אין לקבוע תורים ללקוחות יהודיות באותה מרפאה. כיום מטפלת המרפאה בלקוחות ערביות ויהודיות כאחד. דוגמה נוספת, היא תלונה שהגיעה ליחידה על אפליה ביחידת הסייבר במשרד ראש הממשלה של עובד ממוצא אתיופי. בעקבות התערבות היחידה, ולאחר פגישה שהתקיימה עם גורמי הנהלה במשרד, הוארכה תקופת הניסיון של העובד, ובהמשך הוא אף קודם בתפקידו. בנוסף, בדקה היחידה, חשד להתבטאות פוגענית מצד עובדת מנהלה באחת ממחלקות פרקליטות המדינה כלפי סטודנט ממוצא אתיופי. בעקבות הפנייה, התקיים בירור מול יחידת הניהול של פרקליטות המדינה, ממנו עלה כי העובדת הביעה חרטה על התנהגותה, לקחה אחריות מלאה והתנצלה בפני הסטודנט. נרשמה הערה בתיקה האישי ופרטי האירוע הופצו לכלל הפרקליטות להעלאת מודעות ומניעת הישנות מקרים כאלה בעתיד.

 עיקר הפניות להיחידה למאבק בגזענות / מקור: משרד המשפטים

הגידול בתלונות (ובדוח יש דוגמאות נוספות למכביר) על פניו לא מעודד כלל ומעיד כאלף עדים על כך שהגזענות בישראל ובממסד קיימת. עם זאת, נראה שהעובדה שכיום ישנה כתובת ממשלתית, המנגישה עבור מי שחווה גזענות או אפליה את הדרך להתלונן על כך ולא לשתוק, מהווה אף היא סיבה לגידול בהגשת התלונות, ועל כך דווקא יש לברך.

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית ליחידה לתיאום המאבק בגזענות: "הגזענות קיימת בישראל ובממסד, למרבה הצער, והתייחסות היחידה אליה אינה כעוד אמירה פופוליסטית; חווים אותה אנשים מציבורים שונים. היחידה הממשלתית פועלת למניעה ומיגור של גזענות ממוסדת במשרדי הממשלה ובמוסדות ממשל על רקע צבע עור, מוצא, לאות ודת, תוך מאמץ לשינוי דפוסים במקום שהדבר נחוץ, והבסיס הנורמטיבי לעבודתה הוא עיקרון השוויון - שהוא חלק מפסקת העקרונות שבהכרזת העצמאות, ומעוגן בפסיקת בתי המשפט ובהגינות הבסיסית".

לדברי עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, "דוח הפעילות השנתי של היחידה סוקר את הפעילות שנעשתה במהלך השנה החולפת למאבק בגזענות הממסדית, לרבות יישום החלטות הממשלה שהתקבלו בהמשך להמלצות דוח פלמור, השלמת מינוי הממונים במשרדי הממשלה למניעת גזענות, טיפול בתלונות מציבור האזרחים שהתקבלו בשנה החולפת ופעולות נוספות שהיחידה עשתה במטרה למגר את הגזענות והאפליה בשירות הציבורי בישראל. נמשיך לפעול למיגור הגזענות והאפליה בשירות הציבורי ולא נאפשר לתופעות האלה להישנות".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מסרה: "המאבק בגזענות אינו מתמצא ביום הבינלאומי או בדוח שנתי. הוא מאבק יום-יומי, סיזיפי, בזירות שונות. כפי שמשקפים הנתונים בדבר התלונות מכל חלקי החברה הישראלית שהתקבלו בשנה החולפת, הזירות המרכזיות שמעסיקות את אזרחי ישראל הם בתחום התעסוקה, אכיפת החוק, החינוך וקבלת שירותים. אנו מצביעים גם על תהליכי שיפור ושינוי, על-מנת לחזקם ולטעת תקווה כי השינוי אפשרי. חשוב לעורר דיון בנתוני השיטור, על-מנת להציף את הצורך להתמודד עם עבריינות נוער לא רק בזירה המשטרתית אלא גם בתחום החינוך והרווחה, על-מנת שגם גורמים אלה יישאו באחריות לשיפור שיעורם הגבוה של קטינים יוצאי אתיופיה בנתוני המשטרה. משרד המשפטים מחויב להמשיך ולחרוט על דגלו את המאבק למיגור הגזענות הממסדית".

שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה: "יוצאי אתיופיה חוו תופעות של גזענות ואפליה מאז הגעתם לישראל. הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים, נתנה בשורה עבור הציבור הרחב, שהיום כבר יודע כי באפשרותו לפנות ולהגיש תלונות על אירועי גזענות. לצד עבודת היחידה פעלתי בכלים שברשותי למתן שוויון הזדמנויות גם ליוצאי אתיופיה. כך, בשנת 2016 מינינו שתי שופטות ובשנה האחרונה שופט בני העדה, ועוד היד נטויה".