למרות מחיר למשתכן: היקף התחלות הבנייה צנח בשנה שעברה; זינוק במחוז תל אביב

בליץ של כמעט 14 אלף התחלות בנייה ברבעון האחרון של 2018, רובו במסגרת מבצע מחיר למשתכן, שיפר מאוד את מאזן התחלות הבנייה ב-2018, ואולם לא הצליח למנוע רצף של שנתיים של ירידות והיקפי התחלות שנתיים הנמוכים ביותר מאז 2012. כך עולה מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). עוד עולה מהנתונים, כי הבנייה חוזרת למרכז, וכי הירידות הגדולות ביותר בהתחלות הבנייה נרשמו במחוזות הפריפריה בחיפה, בצפון ובדרום.

ככלל, מספר הדירות שהקמתן החלה ב-2018 עמד על 47,427 - ירידה של 10.4% לעומת 2017, מה שמגיע בקורלציה עם הירידה במספר העסקאות. ברבעון האחרון של השנה, שבו נרשם גידול במספר התחלות הבנייה, גם נרשם גידול משמעותי במספר העסקאות. לפני כשלוש שנים הממשלה הציבה לעצמה יעד להגיע לקצב בנייה של 60 אלף יחידות דיור בשנה. ב-2016 היא התקרבה למימוש היעד הזה, אבל מאז היא הולכת ומתרחקת ממנו.

מחיר למשתכן מכתיב כאמור את התנהלות ענף הבנייה לטוב ולרע. הדבר בא לידי ביטוי בירידה כוללת בהתחלות הבנייה, שנובעת מדיכוי חלק ניכר מהבנייה של השוק החופשי, ובקפיצות בהתחלות בנייה במקומות שונים, שבהם בוצעו מבצעים גדולים של מחיר למשתכן. וכך ברוב הערים שנמנות על צמרת התחלות הבנייה, היו גם מבצעי מחיר למשתכן: בירושלים שהגיעה למקום ראשון עם 2,877 דירות שבהקמתן הוחל, בהרצליה שהגיעה למקום השלישי בהיקף ההתחלות (1,685), בראש העין (מקום רביעי עם 1,640 התחלות), בראשון לציון (מקום חמישי, 1,569 התחלות), בבאר שבע (שביעית, 1,232) בטירת הכרמל (שמינית 1,204) וחיפה (עשירית עם 1,162 התחלות) היו מבצעים גדולים של מחיר למשתכן. בכך גם בולט חוסר הקשר בין הבנייה שנעשית במסגרת המבצע, לבין הביקושים האמיתיים ליישובים השונים.

מהנתונים של הלמ"ס עולה עוד כי היזמים ערים מאוד לחוסר הקשר הזה, והם מסרבים להכנס להרפתקאות נוספות בפריפריה, כפי שעשו בעיקר במחצית העשור הנוכחי. וכך, 2018 רשמה שיא של גמר בנייה (כ-50 אלף דירות שבנייתן הסתיימה), אולם מדובר בפירות של שיאי התחלות הבנייה מלפני שנתיים ושלוש. בולטים שיאי גמר הבנייה בחמש השנים האחרונות שנרשמו במחוזות חיפה והדרום בשנת 2018, בעוד שהתחלות הבנייה שנרשמו במחוזות אלה היו בשפל של שנים, כי היזמים בתהליכי נטישה של הפריפריה.

המחוז היחיד שחגג במספר התחלות הבנייה היה מחוז תל אביב, שרשם גידול של 10.7%, ושיא של עשור לפחות, על אף שבתל אביב עצמה התחלות הבנייה (2,741) היו נמוכות ב-20.4% יחסית ל-2017. הגידול הזה מיוחס להתחלות הרבות שנרשמו בערים אחרות במחוז - הרצליה, רמת גן, חולון, וקרית אונו. כל זה מעיד על החזרה החזקה לכיוון העיר הגדולה, גם אם בה עצמה הבנייה פחתה.

המחוז הגדול ביותר, הוסיף להיות מחוז המרכז, שכולל את כל המרחב הגיאוגרפי שדרומי לחדרה, צפוני לאשדוד ומקיף תל אביב. בשנה שעברה נרשמו בו 11,742 התחלות בנייה, ירידה של 5% לעומת 2017, אבל מה שמעניין בעיקר זה המחצית השנייה של אותה שנה, שבה מחוז תל אביב עקף את המחוז, באירוע נדיר. ערים שהורגלו להיות בצמרת הבנייה, כמו פתח תקווה ונתניה, ירדו לעשירייה השנייה (פתח תקווה למקום ה-13 בהיקף התחלות הבנייה עם 935 התחלות, ונתניה למקום ה-16 עם 772 התחלות); תנופות הבנייה בראשון לציון, ראש העין, רחובות ויבנה היוו חלק משמעותי מהסיבה, שמחוז המרכז הוסיף להיות הבכיר.

אמנון מרחב, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ מסר בתגובה כי מדובר בהמשך מגמה ארוכה של ירידות בתחום זה, ו"בשורה רעה מאוד לציבור שזקוק לפתרונות דיור בישראל. על הממשלה הבאה חלה חובה להפסיק להתעלם מכך שנפער פער ענק בין מספר הדירות הנבנות במשק למספר משקי הבית שנוצרים כאן. פער שעומד כיום להערכתנו על כ-165 אלף דירות חסרות. ישראל מתייבשת מדירות. לכן, המשימה המרכזית של ממשלת ישראל הבאה חייבת להיות מורכבת משני החלקים, הראשון: פתיחת מלאה של הברז המטפטף קרקעות לבניה, והזרמה מיידית של קרקע מתוכננת לבניה בהיקף של 100 אלף יחידות דיור בשנה. החלק השני הוא טיפול עומק מיידי ברגולציה וביורוקרטיה שייצרו כאן כאוס תכנוני, בו מי שאמור לייצר את הדירות לא יודע כיצד לתכנן את מהלכיו ולהתמשכות בלתי נסבלת של תהליכי התכנון ורישוי בניה חדשה. קבלני ישראל מוכנים ורוצים לספק את הדירות שהציבור כל כך צריך, תנו לנו לבנות".

תגובת החברה להגנת הטבע: "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאששים את טענות החברה להגנת הטבע, לפיהן הגידול יוצא הדופן בהיקפי התכנון, בין היתר באמצעות הוותמ"ל, לא בא לידי ביטוי בהיקפי הבנייה בפועל ולכן יש לחפש את המקורות למשבר הדיור, בקשיי הביצוע של תכניות מאושרות. ברור לגמרי שהוותמ"ל אינה תורמת כהוא זה לפתרון משבר הדיור ויש להפסיק את פעילותה".