מה עושים כשיש מחלוקת משפטית מול חברת תעופה לא ישראלית?

"נדרשה עבודת בילוש מעמיקה כדי לאתר את מי אני בכלל תובע" - כך מתאר ש' את הקשיים שבהם נתקל כשהחליט לתבוע את חברת הלואו קוסט האירית ריאנאייר. 

הסיפור מתחיל באוגוסט האחרון, כש' ומשפחתו הזמינו רכב שכור דרך ריאנאייר, אולם כשנחתו גילו כי חברת ההשכרה כלל לא קיימת. בדיעבד התברר לש' כי החברה פשטה את הרגל, ומכאן התחילה סאגת טרטורים שכללה הוצאות נוספות במהלך החופשה. כשפנה לריאנאייר ולא הצליח לקבל לדבריו מענה הולם, החליט לתבוע החזרים ופיצוי ולהגיש נגדה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בישראל. אלא שאז הוא הבין שזה לא כזה פשוט. 

ראשית, לריאנאייר, כמו גם לחברות תעופה אחרות שפועלות בארץ דוגמת איזי ג'ט, אין נציגות רשמית בישראל. למה זה בכלל משנה? כשמגישים תביעה קטנה, על התובע לפרט את פרטיו של הנתבע, ואם מדובר בחברה או בתאגיד, עליו לספק פרטים מזהים אודותיה - מספר החברה, באם היא פרטית/ציבורית, כתובת, מספר טלפון ודוא"ל (שאותם ניתן למצוא בחוזים, בחשבוניות, בקבלות וכדומה). הקושי מתחיל כשהפרטים הללו לא גלויים ולכאורה לא קיימים.

כדי למצוא את אותם הפרטים כאמור, הסתייע ש' באחיו עורך הדין שאיתר את בא-כוחה של ריאנאייר - משרד עורכי הדין ש.הורוביץ'. "בדרך הבנתי שרוב האנשים ודאי היו מוותרים וסופגים את הנזק. אגב, כשהודעתי במייל לחברה כי בכוונתי לתבוע אותה בישראל, מיד קיבלתי תשובה - למרות שעד אז התעלמו מכל פניותיי - כי המקרה נפתח מחדש לבדיקה, ושאקבל תשובה תוך 20 ימי עסקים. עברו מאז כבר חודשיים. אני מניח שהם מנסים להרוויח זמן ולבנות על זה שהלקוח יירגע או יתייאש". 

אגב, אותה עבודת בילוש של ש' יכלה להסתיים מוקדם יותר לו הנוסעים היו מכירים את הטבלה שמופיעה באתר רשות התעופה האזרחית (רת"א) ומפרטת את כתובותיהן של כל חברות התעופה שמפעילות טיסות מישראל (שימו לב שבחלק מהמקרים הכתובת שמופיעה היא "ת.ד 177 נתב"ג", ומדובר בחברת שילוח שתעביר את התכתובת לחברת תעופה). 

מבקשות להישפט לפי הדין שלהן 

אבל גם אם ריאנאייר תענה בסופו של דבר, ש' יצטרך להתמודד עם קושי נוסף ומהותי יותר: החברות הזרות שאין להן נציגות בישראל טוענות כי החוק הישראלי כלל לא חל עליהן, וכאן העניינים מתחילים להסתבך.

עו"ד שירלי קציר, ראש מחלקת משפט אווירי, ימי ותיירות במשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', מסבירה כי "לאותה כתובת שמופיעה בטבלה של רת"א יש משמעות נוספת מבחינת חברת התעופה - זה אומר שהיא מקבלת עליה את סמכות השיפוט של בית המשפט בישראל. אבל - ויש כאן אבל גדול - החברה תמיד יכולה לטעון שאם המשפט אכן יתקיים בארץ, אזי עליה להישפט לפי הדין המקומי שלה". 

אגב, לדברי עו"ד קציר, לא תמיד צריך להירתע מכך שחברה מבקשת להישפט על-פי הדין המקומי שלה, שכן במקרים רבים הוא עשוי להיות מחמיר יותר מהדין הישראלי. כך, למשל, בסעיפים שנוגעים לאיסור להטעות את הצרכן או הסתרת פרטים מהותיים בעסקה.

מה הסיבה שהדברים מעורפלים ונתונים לפרשנות?

"במסגרת אמנת השמיים הפתוחים והחוק שנחקק בעקבותיה ב-2013, בחרה המדינה להחריג את כל הנושא של ביטול עסקה, כך שלא ניתן לדרוש מחברה זרה שאין לה נציגות בישראל ביטול עסקה לפי הדין המקומי שקובע ביטול בטווח של 14 ימים בעסקת מכר מרחוק. הסיבה לכך הייתה שחברות התעופה דרשו ליישם עליהן את הדין האירופי שמחריג את כל הנושא הזה, בעיקר משום שהוא פוגע בשיטת התמחור של כרטיסי הטיסה". 

נציין כי דיונים בנושא מתקיימים גם בארץ, כאשר בהתאחדות סוכני הנסיעות מקדמים חוק שיחריג את ענף התעופה מחוק ביטול עסקה.

לדברי עו"ד קציר, שמייצגת כמה חברות תעופה בתביעות ייצוגיות, בין היתר נגד איזי ג'ט, הטענה של החברות הזרות כי חוק הגנת הצרכן לא חל עליהן, לא קמה יש מאין. "מדינת ישראל בחנה במעמד השמיים הפתוחים את הנושא של הגנת הצרכן ובחרה שלא להכניס את החוק בצורה אקטיבית להתניות. יתרה מכך, עוד לפני כן בחרה המדינה להחיל רק את חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי" הקובע פיצוי במקרה של ביטול או עיכוב של 8 שעות בטיסה - מ.ר.ח)".

מנגד, יש מי שסבור כי מכורח פעילותן של החברות בישראל יש להחיל עליהן את החוק המקומי. לפי עו"ד מיכאל אדלר ממשרד אדלר שחר אדלר ושות', "חברות פופולריות שמטיסות מיליוני נוסעים ישראלים בשנה טוענות כי חובות מכוח חוק הגנת הצרכן הישראלי וחוקים מחייבים אחרים אינם חלים עליהן. וכך, במחלוקות הנוגעות לזכויות הצרכן הישראלי לביטול עסקה, או טענות להטעיה או אי-גילוי (לדוגמה בנושא הזכות לקבלת החזר מסי נמל במקרה של אי-התייצבות לטיסה - מ.ר.ח) - הן מנסות לפטור את עצמן". 

אם האתר בעברית החוק המקומי מחייב?

אחת הסוגיות ששבות ועולות מתייחסות לבלבול שנוצר כשאתרים רבים מנגישים את אתרי האינטרנט שלהם לעברית, ומכאן מסיקים כי מדובר בחברה ישראלית לכל דבר. בין היתר מדובר באתרים כמו בוקינג, הוטלס, וויז אייר, איזי ג'ט ועוד. 

"חברות מנגישות את מוצריהן לצרכן הישראלי באמצעות אתר אינטרנט בשפה העברית, מכירה בשקלים, שירות לקוחות בעברית ועוד", אומר עו"ד אדלר. לטענתו, מאחר "שחברות אלה נהנות מהרווחים הגלומים בשוק הישראלי, עליהן לקבל על עצמן את חוקי המשחק שנועדו להבטיח תחרות הוגנת והגנה על צרכנים". 

אלא שלעומתו טוענת עו"ד קציר כי "העובדה שהאתר מונגש בעברית (ובמקרה של איזי ג'ט מדובר בעמוד הבית בלבד - מ.ר.ח) ונעשה כמחווה שירותית ללקוח, לא אומרת שהחברה צריכה לקבל עליה את הדין המקומי - זאת במיוחד אם תנאי התובלה, התכתבות עם שירות הלקוחות והתקשורת בכללותה נעשית באנגלית". 

אז מי מבין השניים צודק? האם הנגשת שירותים בשפה העברית יש בה כדי לחייב חברה זרה לקבל את הדין המקומי על כל היבטיו? על פניו נשמע שכן. אבל לרעת התובעים הישראלים ייאמר שעדיין לא ניתנה פסיקה שתאשש את הנחת היסוד הזו - להפך: בתביעה שהתנהלה לאחרונה נגד פייסבוק (שמחזיקה משרדים ונציגות בישראל), פסקה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כי אפשר לתבוע את החברה בישראל אך רק לפי הדין של מדינת קליפורניה.

המחלוקת בין שתי הגישות - האם חברה זרה צריכה לקבל עליה את הדין המקומי או לאו -  תקבל תפנית בזמן הקרוב, שכן בעוד כחודש צפויה להינתן הכרעה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד איזי ג'ט הנוגעת לחוק הגנת הצרכן. הפסיקה, נקווה, תבהיר את המצב המשפטי בכל הנוגע לחברות שטוענות כי אינן מחזיקות בנציגות בישראל. יש למה לחכות. 

מה חשוב לדעת לפני שתובעים חברה זרה?

1. ניתן להגיש תביעה קטנה עד לסכום של 33.9 אלף שקל

2. בתביעה קטנה אין ייצוג של עורך דין

3. אגרת התביעה עומדת על 1% מגובה התביעה ולא פחות מ-50 שקל

4. באתר של רת"א (רשות תעופה אזרחית) תוכלו למצוא רשימה של כתובות הנציגויות של כל חברות התעופה שפועלות מישראל

5. חברות התעופה הזרות חייבות לכבד את חוק טיבי הקובע פיצוי במקרה של ביטול או עיכוב מעל ל-8 שעות. אם מדובר בחברה אירופית מומלץ לתבוע אותה לפי הדין האירופי שקובע פיצוי בעיכוב של 3 שעות ויותר

6. לפני שמגישים את התביעה חפשו מקרים דומים ומה נפסק בעניינם והאם יש תביעה ייצוגית שמתנהלת במקביל