עתירה: לחייב את ההסתדרות לקיים בחירות כלליות למחליפו של ניסנקורן

יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, הגיש היום (ה') עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בדרישה לחייב את ההסתדרות לקיים בחירות כלליות בקרב חצי מיליון חבריה, שיקבעו את זהותו של היו"ר שייכנס בנעליו של אבי ניסנקורן.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, טוען טרצ'יצקי, ששוקל בעצמו להתמודד על תפקיד יו"ר ההסתדרות, כי ההחלטה לבחור את המחליף של אבי ניסנקורן בראשות ההסתדרות בפורום מצומצם של בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), שבו 171 נציגים שחלקם שכירים בהסתדרות, היא "נטולת תוקף ובלתי סבירה" ומייצרת "דה-פקטו מנגנון ירושה פסול".

עוד טוען טרצ'יצ'קי כי המהלך האחרון של החלפת אבי ניסנקורן בארנון בר-דוד, יו"ר הסתדרות המעו"ף, הוא חלק משיטה פסולה בת 24 שנים. לדבריו, "החלטת בינ"ה מהווה חוליה רביעית בשרשרת בה מומלך יורש ליו"ר ההסתדרות הפורש. שיטה זו הביאה, דה-פקטו, לכך שבכל פעם שבה התמודד היורש בבחירות שלאחר 'הכתרתו,' הוא זכה בבחירות הכלליות, ברוב גורף ומשמעותי", נטען בעתירה. "העובדה כי מדובר בשיטתיות, וכי החל משנת 1995 ועד היום ראשי ההסתדרות שנבחרו בבחירות כלליות היו, תמיד, מי שמונו לפני כן על-ידי בינ"ה בהליך 'חריג', מלמדת כי אצל המשיבים החריג הוא הכלל. עובדה זו חייבת הייתה לשקול את משקלה המכריע אצל בינ"ה ולהביא למסקנה כי ויתור על הליך של בחירות כלליות בפעם הזו יהיה בבחינת פעם אחת יותר מדי; מהלך זה יביא לפגיעה אנושה באמון הציבור בהסתדרות וממילא ביכולתה לפעול כשחקן מרכזי בכלכלה הישראלית".

העתירה משיבה לנימוקים של בית נבחרי ההסתדרות על כך שהליך בחירה בפורום מצומצם יחסוך משאבים ויקדם יציבות: "מעבר לכך, ולגופם של דברים, דומה כי הטענה לפיה 'ההסתדרות אמורה להיות חזקה ונחושה מול ההתקפות הפוליטיות על העבודה המאורגנת', נטענה על-ידי ההסתדרות, במידה רבה של צדק, בכל רגע נתון מאז שהוקמה ועד היום. חוזקה ונחישותה של ההסתדרות נובעים, בעיקרם של דברים, מאמון הציבור בה, וזה יושג רק אם וככל שההסתדרות תדע לבחור את מנהיגיה בדרך ראויה".

ובאשר לטענה של ההסתדרות כי "בחירות עולות כסף", נאמר בעתירה: "כך יהיה הדבר תמיד, ואיש עדיין לא הציע, לפי שעה לפחות, לבטל כליל את הליך הבחירות לתפקיד יו"ר ההסתדרות. ונוסיף עוד; על רקע פסיקת בית המשפט העליון, כי 'חברה המכבדת את ערכי היסוד שלה ואת זכויות היסוד של חבריה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר על-מנת שערך השוויון לא יעמוד ככלי ריק מתוכן, אלא יקבל ביטוי ויישום הלכה למעשה', גוף בעל מעמד ציבורי האמון על ערכי הדמוקרטיה ומופקד עליהם והמחויב לערכי סבירות והגינות מכוח הדין וההלכה הפסוקה, אינו יכול להתעלם מאלה או להימנע מהם מתוך שיקול תקציבי צר".

לפי העתירה, "השיקול התקציבי אינו מראית הכול, ויש להעדיף על פניו את השיקול של השמירה על הערכים היסודיים ביותר העומדים ביסוד ארגון עובדים באשר הוא, בעקר ארגון חשוב ומשמעותי כהסתדרות, והרי על כך אין חולק".

בעתירה נטען כי "הסעיף בו נעשה שימוש על-ידי בינ"ה התקבל כ'הסדר זמני', אגב הליך משפטי קונקרטי בעבר, והוא נטול תוקף". העתירה מוסיפה כי "כאמור, סעיף זה נחקק בסד זמנים דוחק ולאחר שהסתבר לבינ"ה כי ההסדר המקורי בעניין חילופי יו"ר ההסתדרות אינו יכול לעמוד. על רקע זה, וכדי למנוע התערבות שיפוטית בהליך הבחירות שעמד על הפרק, אצו-רצו הגורמים הרלוונטיים בהסתדרות לתקן את הוראת השעה.

"ברור היה לכל המעורבים כי גם הוראת שעה זו היא בעייתית ביותר - ואכן השופט בדימוס אליקים רובינשטיין הורה על ביטולה - אלא שהיא נתפשה בגדר הרע במיעוטו, בנסיבות שעמדו על הפרק". ואכן, העובדה כי מדובר בהוראת שעה בלבד - "הסדר זמני" כלשון המשיבים - שקלה את משקלה והייתה בין הגורמים שהביאו לכך שהן בית המשפט המחוזי והן דעת הרוב בבית המשפט העליון בחרו שלא לבטלה, תוך שהם מדגישים במפורש את "זמניותה".

בעתירה נאמר כי העובדה שה"הפלונטר" המשפטי שהתעורר בעבר בעניין - עתירה דומה שהגיש ח"כ איתן כבל על דרך של תיקון הסדר זמני - "היא בבחינת שטר ששוברו בצדו. פתרון זה אִפשר להם לטעון בפני בתי המשפט כי אין צורך להיכנס לעובי הקורה, שהרי ממילא בהסדר זמני עסקינן; אולם ומאידך גיסא, כיום מנועים הם ומושתקים מלשוב ולהיתלות בפתרון ארעי זה, אשר כיום כבר ניתן להבין כי הוא פתרון קבע".

העתירה מבקרת גם את הלו"ז שנקבע - הודעה מראש של 10 ימים על קיום הבחירות ו-3 ימים להגשת מועמדות: "במסגרת אותה החלטה החליטה בינ"ה על לוח זמנים לבחירת מחליף ליו"ר ההסתדרות. לוח הזמנים, המדבר בעד עצמו, צמצם עצמו לימים בודדים מרגע ההחלטה על בחירת מחליף על-ידי חברי בינ"ה ועד למועד הבחירה עצמו, באופן המרוקן את ההליך מכל תוכן של ממש".

בעתירה נכתב כי "דווקא בימים בהם ההסתדרות מותקפת על פועלה על-ידי פוליטיקאים, פועלים כוחות אינטרסנטיים לשמר את הכוח בידי קבוצה מצומצמת של אנשים ולמנוע מציבור העובדים את הזכות לבחור את מנהיגו. דווקא בימים אלה מתבצע 'תרגיל', בפעם הרביעית ברציפות, של בחירת 'יורש"' בבינ"ה, לאחר כהונה קצרת-מועד של יו"ר אשר נבחר על-ידי כלל ציבור העובדים, וכאשר נותרו למעלה מ-3 שנים לכהונת המחליף בתפקיד (מתוך חמש שנות כהונה)". 

ההסתדרות: "עתירה קנטרנית"

מההסתדרות נמסר בתגובה: "מדובר בעתירה קנטרנית של אדם שעל-פי חוקת ההסתדרות אינו יכול להתמודד על תפקיד יו"ר ההסתדרות. בית נבחרי ההסתדרות פעל בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, לאחר שנקבע הן על-ידי שופטי בית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי כי בחירת מחליף ליו"ר הסתדרות על-ידי בית הנבחרים היא חוקתית ועומדת בכל אמות-המידה המשפטיות ודמוקרטיות".

עוד מסרה ההסתדרות כי חוקת ההסתדרות קובעת כי תיערכנה בחירות לכלל המוסדות הנבחרים של ההסתדרות אחת ל-5 שנים. "עוד קובעת חוקת ההסתדרות כי כאשר תפקיד יו"ר ההסתדרות מתפנה במהלך תקופת הכהונה, בית נבחרי ההסתדרות יבחר את המחליף עד לתום תקופת הכהונה. מדובר בהסדר ראוי המתחשב במלוא השיקולים הרלוונטיים. הגוף הבוחר באמצע הקדנציה - בית נבחרי ההסתדרות - משקף בהרכבו הסיעתי את תוצאות הבחירות שהתקיימו בקרב כלל חברי ההסתדרות".

לפי תגובת ההסתדרות, "ביום 17/3/2019 התקיים בבית נבחרי ההסתדרות דיון בהצעה לקיים בחירות מיוחדות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, ולאחר בחינת כל השיקולים הנדרשים הוחלט לדחות  אפשרות זו, בפרט לנוכח 'השיתוק' שבחירות עשויות לכפות דווקא בתקופה שבה ההסתדרות אמורה להיות חזקה ונחושה מול ההתקפות הפוליטיות על העבודה המאורגנת. עוד הובאו בחשבון שיקולים כלכליים, לוגיסטיים ואחרים. אנו חוזרים ומדגישים כי ההסדר התקנוני שבית נבחרי ההסתדרות פועל לפיו עמד לביקורת שיפוטית הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון (לרבות במסגרת בקשה לדיון נוסף), והוא אושר תוך שנקבע כי ההסדר ראוי ועומד בכל אמת-מידה חוקתית".

*** גילוי נאות: הח"מ הוא חבר ארגון העיתונאים ומשכך גם חבר ההסתדרות.