גילויים נוספים בפרשת הצוללות: מדוע התעכב נתניהו בהעברת נכסיו לנאמנות, ומה הקשר לחברת הפלדה

1.

גורל הבדיקה שנפתחה בימים האחרונים בפרקליטות ובמשטרה בנוגע לסיפור המניות שהחזיק ומכר בנימין נתניהו תמורת 16 מיליון שקל בנובמבר 2010, יקום וייפול, במידה רבה, על התשובה לשאלה הבאה: האם נתניהו דיווח באופן מלא ושלם אודות הנכסים הפיננסיים הללו שלו. וממש לא בטוח שהוא עשה כן.

לפי מידע שבידינו, ביוני 2009 העביר נתניהו למבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, כמה בקשות דחייה בהפקדת נכסיו הפיננסיים בנאמנות עיוורת, כפי שמצווה החוק על נבחרי ציבור. מתי העביר נתניהו את הנכסים הפיננסיים בסופו של דבר לנאמנות עיוורת, אם בכלל? לא ברור. פנינו היום בשאלה הזאת לסנגורי נתניהו, אך לא קיבלנו תשובה.

דבר אחד ברור - בסמוך מאוד לכך כבר ידע מבקר המדינה על החזקותיו המשותפות של נתניהו עם בן-דודו האמריקאי בחברה שמאוחר יותר נרכשה על-ידי חברת גרפטק אינטרנשיונל, אותו תאגיד שעסק בתוספי פלדה והיה ספק של חברת טיסנקרופ. 

החלטת ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, שניתנה לאחרונה בבקשת נתניהו לקבל מימון להגנתו המשפטית ממיליקובסקי, חשפה כי ב-18 באוגוסט 2009 קיבל נתניהו היתר אישי לקבלת הלוואה ממיליקובסקי לכיסוי חוב למס הכנסה שנוצר עקב החזקותיהם המשותפות.

הסוגיה החשובה השנייה שהבירור שלה יקבע אם נתניהו הסתבך כאן בפרשה פלילית נוספת, היא, מה הייתה מידת הידיעה של נתניהו על עסקיו של מקורבו מיליקובסקי, אחרי שמכר את מניותיו שלו, ועל הקשרים בין גרפטק לבין טיסנקרופ.

אם נתניהו ידע שלבן-דודו יש אינטרס כלכלי בעסקות הרכש של הצוללות והספינות ולא דיווח על כך, מדובר לכאורה בהפרת אמונים, לכל הפחות. אתמול (ד') דיווח אביעד גליקמן בערוץ 13 כי נתניהו העביר מידע לא נכון ללינדנשטראוס. לפי הדיווח, ב-2011 ביקש המבקר מנתניהו הבהרות בקשר לעסקת מכירת המניות ונתניהו השיב שלמיליקובסקי אין קשר לגרפטק. נתניהו מכחיש את הטענות הללו.

בתגובות שמוציא נתניהו לפרסומים על "סיפור המניות" ולהאשמות של יריביו הפוליטיים, בני גנץ ובוגי יעלון, הוא מכנה אותם "השמצות מצוצות מהאצבע". נתניהו אמר אתמול: "אני לא קיבלתי אפילו שקל מעסקת הצוללות. הדבר הזה נבדק במסרקות ברזל על-ידי הפרקליטות ועל-ידי היועץ המשפטי לממשלה. הם קבעו חד-משמעית שאני לא חשוד בדבר, ושאין שום דבר במעשיי".

אלא שהתגובה הזאת של נתניהו כלל לא עונה לטענות בעניין הזה נגדו. הטענות אינן שנתניהו הפיק רווח כספי אישי מעסקת הצוללות. הטענות, שרק נבדקות ולא הוכחו עדיין, הן במישור הדיווח הלקוי על ההחזקות ועל כך שנתניהו פעל לכאורה בעסקאות הללו משיקולים זרים ותוך ניגוד עניינים על רקע יחסיו עם מיליקובסקי.

2.

בין אם המידע אודות המניות שהחזיק ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחברה שנרכשה על-ידי גרפטק אינטרנשיונל שהייתה ספקית של תאגיד טיסנקרופ, יביא לחקירה נוספת באזהרה של נתניהו, ובין אם לאו - דבר אחד הוא ברור כבר היום: המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, מתוקף אחריותו העליונה עליהן, היו צריכים ויכולים לעשות יותר. הם לא בדקו את המידע הזה בזמן אמת במסגרת חקירת פרשת הצוללות, זאת למרות שהוא היה מונח להם לפני העיניים.

המידע על החזקותיו המשותפות של נתניהו עם בן-דודו האמריקאי נתן מיליקובסקי היה מצוי אצל מבקר המדינה החל מקיץ 2009, והוא היה מצוי בידי המשטרה במסגרת חקירת תיק 1000 לאור מסמכים שנתפסו בחקירה ועסקו בקשרי נתניהו והדוד המפנק מאמריקה, נתן מיליקובסקי. גם מוסד היועץ המשפטי לממשלה צריך היה להכיר את המידע הזה. לכך נגיע בהמשך.

אחד ההסברים האפשריים לכך שהדברים נבדקים על-ידי הרשויות רק היום, לאור החלטת ועדת ההיתרים של מבקר המדינה שחשפה אותו מחדש, הוא שהמידע התקבל במשטרה במסגרת חקירת תיק 1000 שנחקר על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בעוד שחקירת תיק 3000, פרשת הצוללות, נוהלה על-ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ).

ואולם ההסבר הזה, גם אם יתברר כנכון, אינו מניח את הדעת. מצופה מהמשטרה שמידע רלוונטי לחקירות יזרום מיחידה אחת לאחרת, ולא שייעצר אצל חוקרים פלונים, משום שהוא לא רלוונטי לחקירה שהם מנהלים אלא לחקירה שמנוהלת על-ידי יחידה אחרת. אם בסופו של דבר אכן יתברר כי המידע על החזקותיו של נתניהו בחברה שסיפקה שירותים לטיסנקרופ, נעצר ביאח"ה למרות שהיה רלוונטי לחקירת תיק 3000, הדבר ידרוש בדק-בית במשטרה.

יתרה מכך, גם היועץ המשפטי לממשלה - לאו דווקא מנדלבליט כפרסונה, אבל כמוסד - חייב היה להכיר את המידע על מניות נתניהו-מיליקובסקי. במוסד היועץ המשפטי לממשלה יש אנשים שתפקידם לעקוב אחרי דיווחים של שרים למבקר המדינה, אפרופו הסדרי ניגוד עניינים והצהרות הון למיניהן. כלומר, יש גורם במערכת הכפופה למרותו של מנדלבליט שתפקידו היה להכיר את הדיווחים על מניות נתניהו ולהעביר אותם למעלה. באופן אירוני למדי, אלמלא הקמצנות של נתניהו, שפנה לוועדת ההיתרים של מבקר המדינה לקבלת המימון ממיליקובסקי, המידע על המניות לעולם לא היה יוצא שוב לאוויר העולם.

3.

ההסתבכות של נתניהו בפרשיית החזקת ומכירת המניות היא לא הפעם הראשונה שבה עולות שאלות קשות סביב התנהלותו הכספית של נתניהו. ראש הממשלה לא מקפיד, בלשון המעטה, על שקיפות בנושא הזה, וכידוע, גם לא על שקיפות ביחסיו עם אילי הון (ודודים מפנקים מאמריקה). נזכיר למשל את הפרסום של גידי וייץ ב"הארץ" ביולי 2017, לפיו בנובמבר 2015 שלח נתניהו למבקר המדינה שאלון ניגוד עניינים, שבו נתניהו "שכח" לציין את חברותו עם שאול אלוביץ.

לאחר תחקיר "הארץ", היועמ"ש ביקש מנתניהו הבהרות על יחסיו עם אלוביץ. בתשובה שהעביר נתניהו נכתב כך: "לראש הממשלה יש קשרי ידידות עם מר אלוביץ. מזה 20 שנה הם מקיימים קשרים חברתיים ביניהם". בעקבות תשובתו הוחלט כי נתניהו יפסיק לעסוק בענייני בזק. והסוף ידוע: כתב אישום בכפוף לשימוע שהגיש היועמ"ש נגד נתניהו ואלוביץ בגין מערכת יחסים של שוחד בתיק 4000.

4.

נכון להיום, אפשר להגדיר את ההחלטה של מיקי גנור לחזור בו מהגרסה שמסר במשטרה במסגרת הסכם עד המדינה שנחתם עמו בתיק הצוללות, כ"מעשה של התאבדות משפטית". גנור כנראה לא מבין עם מי הוא מתעסק. כבר היום הבהירה הפרקליטות כי גנור הפר לכאורה באופן מהותי את התחייבויותיו והצהרותיו על-פי הסכם עד המדינה, ולפיכך המדינה רשאית לבטל את ההסכם.

הגורמים האחראים בפרקליטות, ובראשם פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, לא ייתנו לגנור "להנדס" אותם או לגרום נזק לתיק 3000, שהוא אחד מתיקי השחיתות הציבורית הגדולים ביותר בתולדות המדינה הזאת.

הם יבטלו את הסכם עד המדינה עם גנור, על כל המשתמע מכך; הם ישתמשו בגרסה הראשונה, המלאה, המפלילה, המפורטת, שגנור כבר מסר במשך יותר מחודש ושמגובה בראיות חיצוניות; והם ינסו להביא לכך שגנור ייענש בחומרה. הרבה יותר בחומרה ממה שהיה צפוי לו אם היה דבק בגרסתו ובהסכם שעליו חתם.

הפרקליטות הותירה לגנור פתח מילוט והודיעה לו ולסנגוריו היום כי בטרם תתקבל החלטה סופית, יתאפשר לסנגורים להשמיע טיעוניהם בעניין, וזאת עד ל-27 במארס. לגנור יש סיכוי אולי אחרון לחזור בו מהחלטתו.

למרות הכול, גנור נמצא במצוקה קשה. המעמד של עד מדינה הוא קשה מבחינות רבות. אדם שהוא עד מדינה, בטח בתיק כל-כך גדול וחשוף לציבור, יוצא קירח מכל הכיוונים: הוא גם מודה בכך שפעל בניגוד לחוק, גם יוצא נגד שותפיו לשעבר והופך בעיניהם לשטינקר, הוא נאלץ להסתובב עם אות קלון עד סוף ימיו. הוא פוגע בבני משפחתו, הוא הופך למצורע.

אולי גנור החליט שהוא מעדיף לשלם מחיר ענישתי כבד על פני ההוקעה החברתית שהוא חש. קשה לראות מצב שבו הוא שיקר בגרסתו הראשונה, ועכשיו חזר בו והחליט לומר אמת. אם הוא יצליח לשכנע בכך, אז תיק הצוללות באמת ירד למצולות. אם לשפוט לפי המצב בשטח, הסבירות שזה יקרה נמוכה מאוד. 

מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "בסמוך לכניסתו לתפקיד ראש הממשלה ב-2009 הוסדר הסכם ניגוד העניינים עם ראש הממשלה, כמקובל. בניגוד לתמונה המעוותת שמנסים לצייר, כל המידע דווח למבקר המדינה כבר ב-31.3.09, לפני שנתניהו נכנס לתפקידו כראש ממשלה. הדיווח המפורט והמלא למבקר כלל את כל המידע על החברה של בן-דודו וכל הקשור אליה. ועדת ההיתרים שדנה בנושא קבעה כי אין ניגוד עניינים ואישרה לראש הממשלה לפעול בדרך בה פעל".

*** חזקת החפות: הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עודנה בראשיתה, ולא התקבלה בשלב זה החלטה להפוך אותה לחקירה פלילית. נתניהו מכחיש את הטענות שמועלות נגדו סביב תיק הצוללות, ושמורה לו חזקת החפות. הפרקליטות עדיין לא קיבלה החלטה סופית האם לבטל את הסכם עד המדינה עם מיקי גנור בעקבות החלטתו לחזור בו מהגרסה שאותה מסר.