העליון קיבל את ערעור המדינה: מיקי גנור יישאר במעצר

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר למעצר-בית את מיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות, וקבע כי "נוכח חשיבותה של החקירה הנדונה בהיבטים של ביטחון המדינה ומניעת שחיתות ברשויות השלטון, כמו גם קיומו של חשש מוחשי לפגיעה באינטרס הציבורי", יש להותיר את גנור במעצר עד יום ראשון, בשעה 16:00, כפי שקבע בית משפט השלום.

בית המשפט העליון ציין כי "אין כל יסוד לטענה שהועלתה בהליך דלמטה, כאילו מדובר במעצר שננקט כ'עונש' על הפרת הסכם עד המדינה".

כזכור, גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות (תיק 3000), הודיע השבוע (ג') למשטרה על רצונו לחזור בו מהסכם עד המדינה שנחתם עמו, תוך שהוא טוען: "לא שיחדתי איש" - ואז נעצר שוב.

יום לאחר המעצר הובא גנור לבית משפט השלום, אשר נעתר לבקשת המשטרה להאריך את מעצרו ב-5 ימים נוספים. גנור הגיש ערר למחוזי על החלטה זו, ושופטת המחוזי נאווה בכור קיבלה את הערר והורתה על שחרורו למעצר-בית מלא עד יום ראשון. המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע של ההחלטה לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, גנור נשאר במעצר, והערר אכן הוגש - וכאמור התקבל.

שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, ציין, בין היתר, כי לא מקובלת עליו טענתו של גנור, שזכתה לאימוץ על-ידי בית המשפט המחוזי, כי מדובר בעניינו ב"השבה למעצר", שרק במקרים חריגים ומטעמים כבדי-משקל ניתן להצדיקה.

לדברי מזוז, "אין מדובר בענייננו במי שנעצר, חקירתו מוצתה, והוא שוחרר, וכעת מבקשת הרשות החוקרת לשוב ולעוצרו. הנסיבות כאן הן שונות וייחודיות. המהלך שנקט המשיב (גנור, א' ל"ו) מיוזמתו, כאשר בחלוף כ-20 חודשים מיום שנחתם עמו הסכם עד מדינה הוא מבקש לשנות את גרסתו, מהווה מעין 'אתחול' של החקירה, המחייב חקירה מחדש של המשיב (וייתכן גם של נחקרים אחרים), על בסיס תשתית עובדתית-ראייתית שונה מהותית מזה שהייתה בעת ששוחרר בזמנו ממעצר עקב החתימה על הסכם עד המדינה עמו".

עוד הוסיף השופט מזוז כי גם אם היה מקבל את הסיווג של המקרה כ"השבה למעצר" או כהליך של עיון חוזר, לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתו כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה מובהקת לבחינה נוספת של החלטת בית המשפט המחוזי.

בכל מקרה, קבע מזוז, השאלה המרכזית היא האם קיימת עילת מעצר, והאם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופת מעצר - ועל כך ענה השופט כי יש הצדקה למעצר. מזוז ציין כי "לטענת המדינה, עקב גרסתו החדשה של המשיב נדרשות פעולות חקירה המחייבות את החזקתו של המשיב במעצר, בשל חשש מפני שיבוש מהלכי החקירה שלא ניתן למנוע אותו בחלופת מעצר".

לדבריו, "המדינה הציגה לי כאמור מסמכים המפרטים את פעולות החקירה שכבר בוצעו בעניינו של המשיב ופעולות חקירה נדרשות וכן פרטי מידע המבססים את החשש הקונקרטי לשיבוש חקירה מצד המשיב. לעניין זה הוצגו לי בין היתר פעולות של שיבוש שנקט המשיב בעבר, קודם לחתימה עמו על הסכם עד מדינה, וכן פרטי מידע עדכניים על פעולות אקטיביות שנקט המשיב קודם מעצרו הנוכחי המעלים חשש לשיבוש החקירה. זאת, מעבר לחשש האינהרנטי לשיבוש חקירה בנסיבות מעין אלה".

עוד הוסיף מזוז בעניין זה כי מהפרטים על שינויי הגרסאות שמסר גנור בחקירותיו הנוכחיות עולה כי הניסיון להציג את המהלך של גנור כ"פרשנות" גרידא לגרסאות שמסר בעבר, הוא משולל אחיזה במציאות.

נוכח דברים אלה קבע מזוז כי המדינה ביססה היטב את קיומו של חשש לשיבוש מהלכי החקירה על-ידי גנור. השופט ציין עוד כי בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר "כדי לאיין כל חשש לשיבוש הליכי חקירה על-ידי העורר", אך לא נימק מסקנתו זו. "דעתי שונה", כתב מזוז וקבע: "בעבירות מעין אלה מושא החקירה הנדונה ובהתחשב בנפשות הפועלות, קשה להעלות על הדעת דרכים למניעה אפקטיבית של שיבוש חקירה, ומכל מקום, ודאי שתנאי השחרור אין בהם כדי לאיין את החשש לשיבוש. בנסיבות אלה אני סבור כי בדין מצא בית משפט השלום להיענות לבקשת המדינה ולהורות על מעצרו של המשיב, ולא מצאתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כל טעם שהצדיק התערבות בהחלטה זו".

*** חזקת החפות: מיקי גנור וכל החשודים בתיק 3000 הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, והם בחזקת חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בדין.