רגע האמת של טראמפ: הושלמה חקירת בחישתה של רוסיה בבחירות

לאחר 22 חודשי חקירה, זימון מאות עדים והגשת 34 כתבי אישום הגיע אמש (ו') רגע האמת: רובט מולר, התובע המיוחד שחקר את בחישת רוסיה במערכת הבחירות לנשיאות ב-2016, ומעורבות אפשרית של דונלד טראמפ בבחישה הזו, סיים את החקירה והגיש את הדו"ח הסופי שלו לשר-המשפטים החדש, וויליאם באר.

בשלב זה לא ברור האם, כיצד ומתי ייחשף הדו"ח לציבור. באר הודיע ליושבי-הראש של ועדות המשפט בסנט ובבית-הנבחרים, כי הוא החל ללמוד את הדו"ח וכי ייתכן שיעלה בידו למסור להם את "מסקנותיו העיקריות כבר בסוף שבוע זה" (כלומר עד יום א' בערב).

דוברת הבית הלבן, שרה סנדרס, הודיעה אמש (ו'), כי הנשיא לא קיבל עותק של הדו"ח או תדרוך על תוכנו. טראמפ נמצא עתה במאר-א-לאגו, מעון הקיט שלו בדרום פלורידה, עם בני משפחתו ויועציו המשפטיים הבכירים. קודם צאתו לדרך הוא הכריז פעם נוספת, כי הוא לא היה שותף לשום קנוניה עם הרוסים במאמץ לזכות בבחירות וחזר שוב על טענתו שהוא קרבן של ציד מכשפות.

למעשה, במשך כל השבוע שחלף התנפל טראמפ בלהיטות "מאניאקית" - כדברי "ניו יורק טיימס" - על חשבון הטוויטר שלו והפציץ את קוראיו בטענות שהוא משמש מטרה ל"ציד מכשפות" ו"הונאות". הוא האשים דמויות מהעבר ובהווה בסבלו, לרבות ג'ון מקיין, שמת לפני שבעה חודשים, ושר-המשפטים לשעבר, ג'ף סשנס, שהדיר עצמו מחקירת טראמפ. צירוף המילים "לא היתה קנוניה" מופיע 71 פעמים בחשבון הטוויטר של טראמפ, לפי מניין ה"טיימס". יש אומרים שההתקרבנות הזו מצביעה על דאגתו של הנשיא ממסקנות הדו"ח. יחד עם זאת, הוא אמר אתמול, שאין לו כל התנגדות לפרסום המסמך במלואו.

מנגנון התובע המיוחד פורק בעקבות הגשת הדו"ח ומשרד המשפטים הודיע, שהצוות של מולר לא יגיש כתבי אישום חדשים. וכך, ללא רעש וצלצולים, הגיעה לקיצה החקירה שהעיבה על רוב ימיו ולילותיו של טראמפ בבית הלבן ושהשתלטה על הסיקור השוטף של פעילויות הממשל.

למרות שלא דלפה אף מילה על תוכן הדו"ח, מיהרו תומכי טראמפ להצהיר, שהנשיא עומד עתה על סף זיכוי מוחלט מכל ההאשמות שהוטחו בו. "העובדה שלא יוגשו כתבי אישום חדשים היא 'ביג דיל'", אמר דייוויד בוסי, פעיל רפובליקאי שהיה אחד ממנהלי קמפיין הבחירות של הנשיא. "כמעט כל שתי שנות נשיאותו היו שרויות בצל הפייק ניוז על הקנוניה עם רוסיה".

אבל אנליסטים רבים מציינים שטראמפ עדיין רחוק מחוף מבטחים. תקנות משרד-המשפטים אוסרות הגשת כתב אישום נגד נשיא מכהן וייתכן שזו הסיבה לכך שטראמפ הצליח להיחלץ, בינתיים, מצרה זו. יתר על כן, חקירתו של מולר התמקדה לא רק בקנוניה הפוטנציאלית של טראמפ עם רוסיה, אלא גם בטענות שהוא ניסה לשבש את הליכי חקירתו של מולר פעם אחר פעם, במקרים רבים בפומבי. טראמפ אפילו הודה, בראיון ל-NBC, כי החליט לפטר את ראש FBI, ג'יימס קומי, במאי 2017, בגלל "הדבר הרוסי הזה". תמצית טיעוני האנליסטים היא, שעד שלא נראה את הדו"ח של מולר, לא יוכל טראמפ לישון בשקט.

מעבר לזה, במשרד התובע הפדרלי בניו-יורק מתנהלת במרץ חקירה על התנהלותו הפיננסית של טראמפ בפרק חייו הטרום-נשיאותי, שמושתתת, בין היתר, על עדויות שמסר פרקליט האישי לשעבר, מייקל כהן, ועל מסמכים והקלטות שהחרימו סוכני FBI מביתו ומשרדו של הפרקליט. כהן, שיתחיל לרצות שלוש שנות מאסר במאי, שיתף פעולה עם חוקריו. סוגיית דמי השתיקה ששילם טראמפ, באמצעות כהן, לשתי נשים שקיימו יחסי מין עמו, לפני שנכנס לפוליטיקה, מעסיקה אף היא את משרד התובע בניו-יורק.

במקביל, חוקרות כמה ועדות בבית-הנבחרים היבטים שונים של נשיאות טראמפ. למשל, ועדת המודיעין של הבית, בראשותו של אדם שיף, נוברת במידע על הקנוניה הפונטציאלית של טראמפ עם הרוסים. לוועדות של הקונגרס יש סמכות לזמן עדים ולתבוע הגשת מסמכים.

הדמוקרטים מכריזים שיעשו כל מה שביכולתם כדי להחיש את פרסום הדו"ח. כל הדמוקרטים שרצים לנשיאות פרסמו הצהרות ברוח זו. ננסי פלוסי, יו"ר בית-הנבחרים, וצ'אק שומר, יו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנט, תובעים לא רק לתת פומבי לדו"ח אלא גם למסמכים שעליהם הוא מבוסס.

הדמוקרטים והרפובליקאים מבינים שהדו"ח עשוי לקבוע האם טראמפ יהיה נשיא חד-כהונתי. הטקטיקה של הדמוקרטים היא לא להתייחס לדו"ח של מולר כ"מילה האחרונה" ולהצביע על החקירות שבדרך. חששם שהוא, שמולר לא מצא ראיות קבילות מעל לכל ספק לקנוניה של טראמפ עם גורמים רוסיים והם מצביעים על התנהלויות מפוקפקות אחרות אחרות של הנשיא, החל בנפוטיזם בבית הלבן ועקיפת גורמים מקצועיים כדי להשיג סיווג ביטחוני גבוה לג'ארד קושנר, וכלה בגניזת דו"חות המס שלו, בניגוד לכל הנשיאים שקדמו לו.

בכל אופן, טראמפ יתקשה להתמרק לחלוטין מממצאי חקירת מולר, יהיו אשר יהיו. התובע המיוחד הצליח להוכיח, שרוסיה אכן בחשה בתהליך הבחירות לנשיאות וטראמפ תמיד יחיה בצל החשד, שהוא חב את נשיאותו לדחיפה שקיבל מהרוסים. לאחר הכל, במניין קולות הבוחרים, להבדיל ממניין האלקטורים, רשמה הילארי קלינטון יתרון של שלושה מיליון בוחרים על טראמפ. יתר על כן, החקירה הוכיחה, כפי שפורסם בעבר, שטראמפ אכן שאף להקים גורד-שחקים במוסקבה כאשר הוא רץ לנשיאות, בניגוד להצהרותיו.

ומעל לכל, הנשיא שהבטיח לגייס את האנשים הטובים ביותר, שכר לקמפיין שלו ואחר כך לממשלו נוכלים, שלימים נתנו, או עומדים לתת את הדין על מעשיהם. התובע המיוחד הנפיק 34 כתבי אישום. שמונה מהנאשמים הודו באשמה, ובהם היועץ לשעבר לביטחון לאומי, מייקל פלין, ששיקר לחוקרים על מגעיו עם השגריר הרוסי לשעבר בוושינגטון, סרגיי קיסליאק (פלין ביקש ממנו לדחות הצבעה במועצת הביטחון על גינוי ההתנחלויות הישראליות בגדה; ראו בהמשך). כמה מאלה שהוגשו נגדם כתבי אישום נדונו למאסר, ובהם פול מאנאפורט, לשעבר ראש קמפיין הבחירות של טראמפ, שנדון ל-7.5 שנות מאסר, וכאמור מייקל כהן, שנדון לשלוש שנים.

והסימן המובהק ביותר לבחישה הרוסית בבחירות: ביולי 2018, פרסם התובע המיוחד כתבי אישום נגד 12 סוכנים של שירות המודיעין הצבאי הרוסי (GRU), שהוחשדו בפריצה למחשבי הנהגת המפלגה הדמוקרטית. הם לא הכחישו וכמובן לא התייצבו בבית-המשפט במועד שנקבע.

מאז תחילת החקירה, פורסמו כמה דיווחים על זווית ישראלית. אתר החדשות "דיילי ביסט"כתב בדצמבר אשתקד, כי מולר וחוקריו מתכננים לחשוף מאמצים של מדינות במזה"ת - ישראל, סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות - להשפיע על החלטות של ממשל טראמפ הנוגעות למזה"ת.

במקביל לחקירת המעורבות הרוסית בקמפיין 2016, התמקדו חלק מחוקרי מולר במאמצי "מדינות במזה"ת לדחוף מזומנים לגורמים פוליטייים בוושינגטון כדי להשפיע על מדיניות ממשל טראמפ", לדברי האתר.

בשנתיים שחלפו, פורסמו דיווחים על פעילות של גורמים ישראליים - או של גורמים אמריקאים שפעלו למען אינטרסים ישראליים - מול מטה הבחירות של טראמפ או ממשל טראמפ. כך, למשל, כתב "וול סטריט ג'רנל" ב-21 בנובמבר אשתקד, כי מולר חקר מגעים של ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ ויועצו הבכיר, עם מנהיגי מדינות זרות לגבי הצעת החלטה של מועצת הביטחון בגנות ההתנחלויות בימיו האחרונים של ממשל אובמה. ברק אובמה סירב להטיל וטו על הצעת ההחלטה. היו דיווחים שקושנר ביקש מראשי המדינות לשכנע את אובמה לפעול נגד ההצעה. פורסמו גם ידיעות שקושנר ביקש ממייקל פלין לגייס את שגריר רוסיה דאז בארה"ב, סרגיי קיסליאק לפעול נגד הצעת ההחלטה במועצת הביטחון.

כעבור כחודשיים, ב-7 בינואר 2018, כתב "ניו יורק טיימס", כי חברת מנורה מבטחים השקיעה כ-30 מיליון דולר בפרוייקט של דירות להשכרה בבעלות קושנר ליד בולטימור, מרילנד, זמן קצר לפני שקושנר בא לביקור בישראל, יחד עם הנשיא טראמפ, במאי 2017.

גורם ישראלי אחר שנחקר ע"י התובע המיוחד הוא יואל זמל, בעל השליטה ב-PSY GROUP, שתואר ע"י "דיילי ביסט" כ"בעל בקשרים חזקים עם המודיעין הישראלי". הוא הציע למטה הבחירות של טראמפ תכנית למניפולציה של המדיה החברתית כדי לסייע בבחירתו המועמד הרפובליקאי לנשיאות. תכניתו לא התקבלה אך זמל הוסיף לקיים קשרים עם חוגו של טראמפ גם אחרי הבחירות. על פי ידיעות בכמה עיתונים אמריקאים, שלח מולר חוקרים לישראל כדי לתשאל עובדים ב-PSY GROUP ובחברה אחרת של זמל.

לא ברור בשלב זה האם הסוגיות הישראליות שמנינו למעלה כלולות במהדורה העדכנית של דו"ח מולר.

וזכורה גם פרשת ג'ורג' פאפאדופולוס, שהיה יועץ למדיניות חוץ במטה הבחירות של טראמפ ושתמחה בנושאי אנרגיה במזה"ת, לרבות בישראל. הוא הודה במתן עדות כוזבת לחוקרי מולר על עיתוי מגעיו עם גורמים רוסיים, הסכים לשתף פעולה עם חוקרי מולר ונידון לתקופת מאסר קצרה. מכל מקום, אשתו טענה כי הוא נכנע ללחצי מולר לאחר שחוקריו איימו עליו שיעמידו אותו לדין כמרגל ישראלי.