משה ליאון: "אני אוכיח לכולם שהעיר הזו תיבנה גם בלי תוכנית מתאר"

לפני שבועיים חתמה עיריית ירושלים על הסכם-גג עם משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, להקמה של 23 אלף יחידות דיור בבירה, וכן 3 מיליון מ"ר תעסוקה מסחר ומלונאות.

יש שיגידו שהעיתוי של טקס החתימה - חודש לפני הבחירות לכנסת ה-21 - מעורר אי נוחות, אך יש בעיתוי אמירה מהותית יותר, והיא שבקדנציה האחרונה, לא הגיע ראש העירייה לשעבר ניר ברקת להסכמות עם הממשלה, ואילו שלושה חודשים בלבד מאז נבחר משה לאון לראשות העיר, נחתם הסכם-הגג. עובדה זו מעידה על יחסיו של ליאון עם הפוליטיקאים הבכירים בממשלה, ועל כך שגורלם ועתידם של תושבים, לטוב ולרע, תלוי גם כן ביחסים שבין פוליטיקאים.

ליאון ניצח בבחירות לאחר שגבר על המועמד עופר ברקוביץ' ברוב דחוק וגרף 50.85% מהקולות בסיבוב השני, לעומת 49.15% מהקולות שקיבל ברקוביץ'.

"המטרה שלי היא למנוע הגירה שלילית מהעיר", אומר ליאון בראיון ל"גלובס". "אין סיבה שירושלים לא תקלוט צעירים, וזה אפשרי רק על ידי הגדלה של היצע דירות ושל תעסוקה. בשנים האחרונות המגמה היתה לא לבנות דירות בירושלים והתחלות הבנייה עמדו על 2,000 יח"ד בלבד לשנה. לא קידמו תוכניות במקומות כמו מורדות ארנונה וחוות הנוער הציוני, למרות שהדבר היה אפשרי. אחד היעדים שלי הוא להגדיל את האוכלוסייה היהודית בעיר, גם בשכונות המערביות וגם בשכונות המזרחיות שבהן גרים יהודים. בגילה, ברמת שלמה, בהר חומה, ברמות, בארמון הנציב. בכל מקום שאפשר".

אם אבקש ממך לשרטט את גבולות העיר. מה שייך לישראל ומה לא. איפה עובר הקו?
"אין כבר קו בירושלים. הוא לא רלוונטי, כי ירושלים לא מיועדת לחלוקה".

מה לגבי תוכנית מתאר לעיר, שמוקפאת מאז 2007?
"אני לא רואה בשנים הקרובות תוכנית מתאר לעיר, בגלל בנייה לא מוסדרת במזרח העיר. חשבנו לעשות אותה בשלבים, אבל בסוף הגענו למסקנה שמדובר בפתרון לא ישים. אבל אני אוכיח לכולם שגם בלי תוכנית מתאר, העיר הזאת תיבנה".

עד כמה האמריקאים באמת מחליטים מה ייבנה בירושלים ומה לא?
"אני לא נתקלתי בהתערבות אמריקאית בבנייה. הטיעון הזה שהאמריקאים מונעים בנייה בירושלים, הוא רק תירוץ לזה שלא בנו, ולא הסיבה האמיתית. ב-10 השנים האחרונות היה פספוס מבחינת מימוש בנייה בירושלים. וזה הביא לעליית מחירי הדירות ולהגירה שלילית ואת זה אנחנו נתקן".

"אין מלחמה בין חילונים לחרדים"

חתמתם על הסכם-גג, שהעתודה המשמעותית ביותר בו היא רכס לבן. אתה לא מעדיף לממש קודם בנייה בתוך העיר לפני שמאבדים שטחים פתוחים לעד?
"אני תומך מאוד בבנייה ברכס לבן, לא בגלל השכונה שתקום שם, אלא בגלל שהבנייה שם תאפשר להוציא לפועל התחדשות עירונית בשכונות כמו קרית יובל, קרית מנחם, ושכונות חרדיות ששם אין היתכנות לפינוי בינוי בלי קרקע משלימה, שתינתן ברכס לבן".

אבל בשכונות חרדיות לא בונים לגובה, בגלל אי שימוש במעלית שבת.
"דברים השתנו. היום הבנייה לחרדים בירושלים מגיעה גם ל-12 קומות. וזאת החשיבות של התוכנית ברכס לבן. יזם יוכל לבנות 12 קומות בשכונה חרדית, ולקבל תוספת זכויות בנייה ברכס לבן כדי שתהיה היתכנות כלכלית לפרויקט".

מה לגבי המאבק על צביונה העתידי של קרית יובל? למרות מה שאתה אומר, החרדים מסרבים לחתום על הסכמי פינוי בינוי, כי הם יודעים שבנייה גבוהה תביא אוכלוסיה חילונית ולא חרדית. ניר ברקת אישור במתחם ורבורג תוכנית למכינה קדם צבאית, כדי שבעתיד לא יהיה שם מוסד חרדי.
"אין שום מלחמה בין חרדים לחילונים בקרית יובל. אלה אגדות. גם את מתחם התחנה אני לא סוגר. לא מתחם ורבורג יקבע איך יהיה העתיד של קרית יובל. אין לי שום בעיה לעלות לגובה בקרית יובל. אנחנו לא יכולים לאפשר הגירה שלילית מירושלים".

אתה תומך במדיניות הבנייה לגובה שאושרה בוועדה המחוזית שמאפשרת לעלות ל-30 קומות לאורך תוואי הרכבת הקלה?
"איפה שאפשר, ניתן בנייה לגובה. נכון שאלה דברים שלא היו שנים בירושלים, אבל אני בעד תוספת דירות, מלונות, ומשרדים. חייבים לעלות לגובה".

 גשר המיתרים, ירושלים / צילום: shutterstock

מידת האמון בממשלה - הנמוכה ביותר

במדד הסוציו-אקונומי המעודכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר האחרון, ומשקף את מצבה הכלכלי חברתי של העיר לשנת 2015, ירדה ירושלים מאשכול 3 ל-2, הנמוך ביותר מתחילת המדד ב-1995. מאותן סיבות שבהן ירדה ירושלים בדירוג, הופיעה בירת ישראל במקום ה-12 מתוך 14 הערים הגדולות במדד איכות החיים לשנת 2019 שפירסמה הלמ"ס לפני חודש. שיעור התושבים המרוצים מאזור המגורים ומשטחים ירוקים באזור המגורים שלהם, הוא בין הנמוכים ביותר. כמו כן, בירושלים מידת האמון בממשלה היא הנמוכה ביותר.

בוא נדבר על זה שירושלים היא עיר ענייה.
"ירושלים היא עיר של קצוות. גרים פה העשירים הכי גדולים, והאנשים הכי עניים, ויש פה מכל שכבות האוכלוסייה. צריך לזכור ש-30% מהאוכלוסייה בירושלים הם ערבים, ו-30% הם חרדים, שרק מיעוט מהם משתתפים בכוח העבודה. בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית יש המון הנחות ופטורים מארנונה, אבל זה מתאזן עם התקציבים שאנחנו מקבלים מהממשלה. אני מצפה שהממשלה הבאה תסייע לירושלים לפחות כמו הקודמת".

על פי הנתונים, בשנת 2018 נכנסו לקופת העירייה 2 מיליארד שקל מתשלומי ארנונה. חצי מסכום זה, כמיליארד, הכנסות מארנונה למגורים. קצת פחות מ-40% מההכנסות - 741 מיליון שקל - היו מעסקים. היתרה, בסך 384 מיליון שקל, היו הכנסות מעמותות ומשרדי ממשלה.

ליאון אינו חושש להוסיף לעיר עשרות אלפי יחידות דיור, שהשפעתן על הקופה עירונית היא שלילית, אך זאת בשל מיליוני מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר המתוכננים להיבנות בעיר, שיתרמו לקופת העירייה ארנונה רווחית. "בעשור הקרוב נבנה עשרות אלפי יחידות דיור למגורים, אלפי דירות במסלול מחיר למשתכן, ועוד מיליוני מ"ר לתעסוקה ואלפי חדרי מלון. היום יש 14 אלף חדרי מלון בירושלים, ועד שנת 2020 יהיו 22 אלף חדרים. לצד כל הדברים האלה נבצע גם בנייה של שני קווים נוספים של רכבת קלה. אנחנו מתכוונים גם להפוך את אזור התעשייה עטרות, שנראה היום כמו מחנה הפליטים ג'בליה. עובדים זו פלסטינים, יהודים, ערבים ממזרח ירושלים, ויש בו הרבה מפעלים. אני מתכוון להשקיע בשנה הקרובה 60 מיליון שקל בפיתוח תשתיות באזור התעשייה הזה כדי שיאכלס עוד ועוד חברות ומפעלים, כי זכויות בנייה יש, אבל תשתיות אין".

איך אתה בטוח שיהיה ביקוש לכל כך הרבה משרדים?
"לירושלים יש פוטנציאל גדול למשוך אליה עוד ועוד חברות הייטק. עצם זה שפועלים בירושלים בתי חולים, והאוניברסיטה העברית, והיא אבן שואבת גם לתושבי חוץ, יוצרים מתכון מוצלח להייטק שהוא מנוע צמיחה אדיר לעיר ולמדינה בכלל.

"יש פה גם הטבות מס שבגללן לחברות כדאי לבוא ולהקים חברה טכנולוגית וגם משרדי ממשלה. אני לא בא בטענות למשרדי ממשלה שעד היו לא קיימו את החלטת הממשלה לעבור לירושלים, כי לא היה להם לאן. היום מתוכננים בכניסה לעיר 3 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, ובשבועות הקרובים ייצא מכרז ראשון למתחם רשות השידור שכולל ארבעה מגדלים - שני מגדלי מגורים ושני מגדלי משרדים. התחבורה פותרת את בעיית המרחק, כי כשהרכבת לעיר תעבוד פול טיים, מי שיעלה עליה בתל-אביב יהיה בבנייני האומה תוך 35 דקות".

בינתיים הרכבת לירושלים רוויה בתקלות.
ליאון לא מתרגש מהתקלות שמאפיינות את קו הרכבת לירושלים ועד עכשיו סיכלו את לוח הזמנים המבטיח שנקב בו משרד התחבורה. "התקלות הן חבלי לידה. בסוף הרכבת תעבוד. אני מצפה מהממשלה הבאה שתמשיך לתמוך בירושלים לפחות כמו שהממשלה הנוכחית תמכה. שתעזור לעודד בנייה ותסייע להחזרת משרדי הממשלה לעיר".

אתה מודע לזה שיש אנשים שמפחדים להגיע לירושלים?
"זאת תפיסה פרימיטיבית. בתל-אביב יותר מסוכן מירושלים. ירושלים היא יותר מאובטחת. בסף כולם רוצים פה לחיות בשלום. נכון שיש מה לשפר בשכונות קו התפר כמו הגבעה הצרפתית, אבל אותה למשל נרשת בקרוב במצלמות כדי להגביר את תחושת הביטחון של התושבים. פיגועים יש גם בתל-אביב".

אכיפה עבירות בנייה במרכז העיר ובמזרח העיר זהה?
"האכיפה במזרח העיר לקתה בחסר בעשר השנים האחרונות. בתקופה הזו אנחנו מקפידים שלא יהיו חריגות בנייה נוספות. יש תגובה מיידית לכל חריגה שמתבצעת. צריך לומר שהעמקת האכיפה התחילה לא בתקופתי, אבל אני נחוש להמשיך אותה, ואם צריך גם להרוס, אז נהרוס. גם בעשור האחרון נהרסו כמה מבנים, אבל לא מספיק".

מה דעתך האישית על פרויקט הולילנד? בניכוי הנסיבות להקמתו. בעין אדריכלית בלבד.
"הולילנד זה צלקת. פרויקט שהוקם במקום שלא הייתה צריכה לקום בנייה גבוהה כזאת. הוא אמור היה להיות מלון. אבל באותן שנים התיירות ספגה מכה קשה בגלל האינתיפאדה, אז הוקם בסוף פרויקט מגורים. אבל היום אני יודע שמי שגר שם מרוצה מאוד".

אתה יודע שמאז הפרשה, הרבה ראשי ערים מפחדים להיפגש עם קבלנים. אתה נפגש עם קבלנים בארבע עיניים?
"לא. ומאז שאני בתפקיד גם לא נתקלתי בהצעות להיפגש בארבע עיניים. אני חושב שבעיר גדולה יש פחות תופעות מהסוג זה, וזה נכון יותר למקומות קטנים. בכל מקרה אני החלטתי לא להיות יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ומיניתי לתפקיד את אליעזר ראוכברגר מסיעת דגל התורה בעירייה. ושיהיה ברור, אצלו חרדי וחילוני זה אותו דבר".

למה אתה אפילו לא חבר בוועדה המקומית?
"אני קובע מדיניות, והמדיניות שלי היא בנייה לגובה ובנייה מאסיבית".

 הבנין שמתכננת מובילאי בירושלים / צילום: משה צור אטדריכלים

"נעשה התחדשות עירונית בשכונות שבהן הכנסייה מכרה את הקרקע"

כידוע, הכנסייה היוונית אורתודוכסית, שהיתה בעלת 500 דונמים שעליהן נבנו אלפי דירות בשכונות יוקרתיות בירושלים כמו ניות, טלביה ועמק המצלבה, החכירה בשנות ה-50 את הקרקעות לקק"ל עד שנת 2051. לאורך השנים נבנו על הקרקעות בנייני מגורים, אך החכירה מהכנסייה וממקק"ל העניקה לתושבי השכונות לאורך השנים מעמד של חוכרי משנה בלבד.

בשנת 2017 נחשף כי הכנסייה, במהלך נדיר, מכרה את הקרקע ליזמים פרטיים (יהודיים) מתחת לאפה של קק"ל, וכעת גורלם של תושבים וקנייניהם לוטה בערפל, שכן הוא תלוי בתוכניותיהם של אותם יזמים.

"הכנסיות מכרו הרבה קרקעות ליזמים פרטיים בכל מיני אזורים", אומר ליאון, "ולא רק מה שפורסם בתקשורת".

איך אפשר לפתור את הפלונטר?
"נעודד התחדשות עירונית בשכונות האלה, וכך יהיה פיצוי ליזמים שרכשו את הקרקעות, והדיירים יוכלו לראשונה לרשות את הדירות על שמם וכולם בעצם ירוויחו".

השגרירות האמריקאית מחפשת מעון קבוע אחר

"המעבר של השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים הוא מבורך, ולא ברור מדוע כל השנים לא העבירו אותה לירושלים", אומר ליאון.

אלא שלמעבר השגרירות לבירה יש השלכה על 500 קשישים, זכאי משרד הקליטה, המתגוררים מאז שנות ה-90 במלון דיפלומט בשכונת ארנונה. בשנת 2014 רכשה שגרירות ארה"ב את המבנה, והודיעה כי לא תחדש את החוזה עם משרד הקליטה שמסתיים בשנת 2020. במשרד הקליטה התקשו למצוא פתרון דיור למאות הקשישים שאמורים היו להתפנות בעוד כשנה, ופתרון כזה לא נמצא עד היום, למרות שעירבו בסוגייה גם את משרד האוצר, את רשות מקרקעי ישראל ואת עיריית ירשלים.

אלא שליאון חשף בריאיון ל"גלובס" כי בימים אלה בוחנת שגרירות ארה"ב להקים את מעונה הקבוע דווקא במגרש אחר, ולא במבנה מלון דיפלומט, כך שהדיירים יכולים כנראה לנשום לרווחה. "השגרירות מחפשת מקום חלופי למבנה הקבוע שלה", אומר ליאון, שמסרב להסגיר פרטים נוספים על המיקום הבא של השגרירות. "מה שמסתמן כי הדיירים של מלון דיפלומט יישארו במבנה שלהם ואין סיבה להעביר אותם למעון חלופי".