קרן מרציאנו: "היה אירוע טלוויזיוני מדהים. נתניהו יצא טוב בראיון; היו לי עוד מאות שאלות שרציתי לשאול"

קרן מרציאנו היא הגיבורה המפתיעה של מערכת הבחירות הנוכחית. מרציאנו ראיינה אמש (מוצ"ש), במשך 36 דקות, את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששבר שתיקה של ארבע שנים בערוצים המסחריים. מוקדם לדעת אם הראיון יזיק או יועיל לראש הממשלה, ורוב מי שמתבטא בנושא מדבר מהפוזיציה - אבל נדמה כי מרציאנו היא, כמעט ללא עוררין, המנצחת הגדולה.

בראיון ל"גלובס" מספרת מרציאנו על ההפתעה, על השאלות שלא הספיקה לשאול וגם על מבול התגובות שקיבלה.

מתי בעצם הבנת שאת הולכת לראיין את ראש הממשלה?
מרציאנו: "בעשרה לשמונה, בזמן שבו אני עושה הכנות אחרונות לשידור, אמרו לי להכין שאלות לראיון טלפוני קצר. תוך כדי הכניסה לאולפן אמרו לי שאולי הוא יתראיין מהבית. תוך כדי שידור הכתבות, ולא היו הרבה כאלה, הסתמסתי עם העורך גיא סודרי, וניסינו לחשוב על מבנה של ראיון. על מה אני הולכת לדבר - לפחות נושאים אם לא שאלות.

"תוך כדי המהדורה, לקראת שמונה וחצי אמרו לי: 'הוא מגיע לכאן'. עמית סגל היה לידי, ושנינו אמרנו 'אין מצב שזה נכון - זו בטוח מתיחה של פורים'. זאת גם הסיבה שלא הבטחנו לצופים את הראיון, כפי שנהוג לעשות. התחלנו להבטיח את זה רק כאשר ראינו את אנשי הביטחון מגיעים לבדיקות מקדימות, וקיבלנו אינדיקציה שהוא באמת בדרך. רק כשהוא היה בפתח של נווה אילן, אמרתי לצופים 'ראש הממשלה מתכוון להגיע'".

נלחצת?
"אי-אפשר להיות דרוכה יותר ממה שהייתי. ראש ממשלה מגיע אחרי ארבע שנים שלא התראיין בשידור חי, מבלי שהספקתי להתכונן. לראיון כזה הייתי מתכוננת לפחות יומיים. הספקתי להילחץ אבל גם להרגיע את עצמי. ידעתי שעמית איתי באולפן, וזה הרגיע. אמרתי לעצמי 'זה מה שיש עכשיו. לראיון הזה את כבר לא תתכונני. ועם זה נצליח'.

"מה שהיה חשוב לי לאורך הראיון זה לשאול את כל השאלות הקשות - ויש הרבה שאלות קשות - אבל גם לתת לו לדבר. לכבד אותו. לא להיכנס לכל מילה שלו. לא להיות אגרסיבית מדי, כי בכל זאת הוא ראש הממשלה. אני חושבת שזה עבר. כל מאות התגובות - הגעתי אתמול בלילה ל-600 הודעות רק בוואטסאפ - החמיאו לי. אמרו שידעתי לשאול שאלות קשות אבל לכבד את המרואיין. זה חשוב, כי לפעמים לאנשי תקשורת - וגם אני נופלת בזה - יש נטייה להתאהב בשאלות שלנו. ופה מאוד הקשבתי ועל סמך התשובה בניתי את השאלה הבאה".

יש שאלה שאת מצטערת שלא שאלת?
"יש המון שאלות! תוך כדי הראיון היו לי עוד מאות שאלות שהייתי רוצה לשאול. על היחסים עם מילצ'ן. על תיק 1000, 2000 ועל עוטף עזה. אבל אני מודעת למגבלות, ולכן החלטנו מראש שאנחנו קודם מתחילים בעניינים הכי אקטואליים - ענייני הצוללות, האישור למצרים וגם החזקת המניות. תיק 4000, פוליטי, הטלפון של גנץ ונושא הגזענות שחשוב לי באופן אישי. רצינו יותר. אחרי ארבע שנים יש מאות שאלות לשאול".

איך את מסבירה את כל התגובות?
"גם אני הופתעתי מכמות התגובות והעוצמה שלהן. אני יודעת שיש כמה קולות בימין שאומרים שהראיון היה אגרסיבי מדי. אבל קיבלתי הרבה תגובות מהימין ומליכודניקים ספציפית שהתקשרו ואמרו שהיה ראיון מעולה. קיבלתי תגובות מכל הקשת הפוליטית ומכל בכירי העולם העסקי, והיה משמח לראות שנשארה קולגיאליות בתקשורת, כי קיבלתי תגובות מאוד מפרגנות מכל כלי התקשורת".

בחודשים האחרונים כולם הפכו מראיינים. יחצנים, זמרים - לכולם יש מנדט לראיין. האם זה מכרסם בכבוד לראיון העיתונאי? במעמד העיתונאים?
"ייתכן שבגלל זה אני מקבלת כעת תגובות כל-כך רבות. אולי קצת שכחו אין ראיון אמיתי צריך להתנהל. אני חושבת שחלק גדול מהתגובות זה בגלל שאני לא מזוהה עם אג'נדה מסוימת, ובאתי לעשות את הראיון הכי מקצועי ונקי שיש. לשאול את כל השאלות המתבקשות שכל עיתונאי סביר היה שואל. אני לא מותחת ביקורת - מי שרוצה לראיין, שיראיין. אין לי בעיה עם אף אחד".

עמית סגל היה באולפן אבל שמר על פרופיל נמוך.
"היה ברור שאני מובילה את הראיון, מכיוון שאני מגישת המהדורה - מגישה מחליפה. הוא היה לצידי. עמית שאל שאלות מצוינות, שגם תרמו לראיון וגם עזרו לי קצת לנשום לרגע".

יש פרשנים פוליטיים שסבורים כי דווקא העובדה שהיית מצוינת וחדה חיזקה את נתניהו.
"זה לא משנה לי. השאלה היא לא מה זה עשה לנתניהו אלא אם היה ראיון עיתונאי ראוי, ונראה לי שכולנו מסכימים שהיה ראיון עיתונאי ראוי. מעבר לזה, אני קוראת כל מיני פרשנויות - מכאלה שחושבים שהראיון חיזק אותו עוד יותר ב'בייס' שלו ומביא לו יותר מנדטים, ועד כאלה שאומרים שהראיון הכריע את הבחירות לרעתו. בשיא הכנות והצניעות, קטונתי מלהעריך מה הראיון עשה, והאם יהיו לו השפעות דרמטיות. אני חושבת שהיה אירוע טלוויזיוני מדהים. ואני חושבת שנתניהו יצא טוב בראיון הזה. אם יש משהו שאי-אפשר לקחת ממנו, זה את העובדה שהוא יודע להתראיין".

הצלחת להירדם בלילה?
"אין ספק שהיה הרבה אדרנלין. הצלחתי להירדם, אבל מאוד מאוחר".