האובר של הסופר: גם אתם יכולים להיות שליחים ומלקטים בסופר

אחרי ש-Airbnb הפכה אותנו למשכירי דירות, אובר הפכה אותנו לנהגים, ו-Wolt לשליחים על אופניים, מודל הכלכלה השיתופית מגיע גם לתחום המזון. ל"גלובס" נודע כי אתרי משלוחי המזון קוויק (Quik) רוצה להפוך אתכם לשליחים ומלקטים בסופרמרקט. הרעיון הוא שכל צרכן יוכל לבצע את ליקוט ההזמנה או השליחות עבור לקוח שמזמין אונליין, ולקבל על כך תשלום, כמובן עם ביקורות ודירוג מצד הגולשים, בדומה למשל ל'צפרים' של חברת הקורקינטים החשמליים בירד.

"כיום הביקושים בהזמנות מזון עולים על ההיצע", אומר ל"גלובס" אבירם גנות, מנכ"ל קוויק, קמעונאית מזון דיגיטלית המתבססת על חנויות מזון בשוק הפרטי וברשת הרביעית. לדבריו, חוסר היכולת של קמעונאיות מזון אונליין כמו קוויק וכמו שופרסל, גורם לצרכנים להתקשות למצוא "חלונות אספקה" - כלומר הזמנת משלוח בשעה שנוחה להם. "אני שומע על צרכנים ששומרים לעצמם טווח שעות להזמנה כשהם משריינים אותו עם סל שכולל רק תפוח, ולקראת התאריך הסופי משלימים את יתר ההזמנה. המטרה שלנו היא להרגיל את הצרכנים להזמין היום ולקבל היום".

לפי שעה, בקוויק המשלוח החינמי מהווה כ-8%-9% מעלות ההזמנה עבור החברה, אך לדברי גנות מדובר בפתרון זמני, "אנחנו רואים בזה עלות שיווק צמיחה וחדירה, אך נתחיל לגבות דמי משלוח בעתיד". השירות החדש אמור להתחיל לפעול כבר ב-2019 בשני שלבים: לדברי גנות משלוחים במודל של כלכלה שיתופית יחלו כבר בחודשים הקרובים, כשהליקוט (כלומר איסוף המוצרים הידני מהחנות) יתבצע עד סוף 2019.

קוויק הוא מיזם שהוקם ב-2017, כשהמשקיעות והשותפות בו הם הן סופר פארם והחברה המרכזית (קוקה קולה ישראל). במיזם הושקעו בו עד כה מיליוני שקלים והוא מתיימר לספק משלוחים בתוך ארבע שעות. בקוויק מועסקים כ-35 עובדי מטה, לצד עשרות עובדי ליקוט והפצה שפועלים בכ-30 חנויות פרטיות מהם משלחת החברה. לדברי גנות, "כשנשפר את רמת השירות תהיה קפיצה לא רק בכמות המצטרפים, אלא גם בצריכה".

מדובר בפתרון שכבר קיים היום בעולם, ובא להתמודד עם האתגר הכי גדול במשלוחי האונליין - משלוח חינם לבית הלקוח מביא עמו עלויות גבוהות. עד כמה גבוהות? מדוחותיה השנתיים של אמזון ל-2017 עולה כי עלויות המשלוח שלה כמעט הוכפלו והאמירו לסכום של 21.7 מיליארד דולר, כמעט כפול מההוצאות ב-2015.

איום מצד אמזון

בשנים האחרונות רשתות קמעונאות ברחבי העולם מחפשות דרכים יצירתיות להעביר את הסחורה מהר יותר לפתח הדלת של הצרכנים, בין היתר כדי להדוף את האיום מצד אמזון ולעמוד בציפיות הלקוחות.

המשלוח במודל של כלכלה שיתופית מכונה Crowdsourcing shipping הוא שיטת אספקה המתבססת על רשתות של שליחים מקומיים, לא מקצועיים, כדי לספק חבילות משלוחים לדלתות הלקוחות. מדובר בפתרון שאמור להוות יתרון גם לקמעונאים, וגם לצרכנים, שייהנו מקבלת המשלוח בתוך פרק זמן קצר יותר, לעתים בתוך פחות משעה.

סקרים שונים מראים כי בקרב מי שמכונים דור ה-Z, ההעדפה והנאמנות נתונות לרשתות שמספקות משלוח באותו יום. כך למשל, 57% מהצעירים בגילאים 23-27 השיבו כי משלוח באותו יום יהפוך אותם לנאמנים יותר לרשת, כפי שעולה מסקר של אמריקן אקספרס ופורסטר ודווח לאחרונה ב-Business Insider. בנוסף דווח כי 25% מהרוכשים באונליין השיבו כי ינטשו את עגלת המשלוח המקוונת שלהם אם יגלו שהקמעונאי לא מציע משלוח באותו יום, זאת על פי סקר שהתפרסם במחקר של חברת 2L. לפי מקינזי, עד 2025 העלייה בביקושים למשלוח באותו יום צפויה לגדול לכדי שוק של כ-200 מיליארד שקל במכירות בשוק האמריקאי, כך שהן יהוו כ-25% ממכירות האונליין בארה"ב עד 2025.

יתרון נוסף לשיטת משלוח השיתופי מבחינת הרשתות, היא העובדה שהשליחים הללו מספקים עבור עצמם את כלי התחבורה, כשבדרך כלל המשלוחים מתבצעים מהחנות, מה שחוסך לחברות את כאב הראש של התעסקות בתפעול מחסן, או תשלום קבוע של הטבות לעובדים שכירים, מה שמאפשר לחברות לחתוך את עלויות השילוח הגבוהות ב"קילומטר האחרון". הקילומטר האחרון, או ה"last mile", מתייחס לכברת הדרך האחרונה במשלוח, שבה החבילה מגיעה לדלת הלקוח, ומה שנחשב לשלב היקר ביותר בשרשרת האספקה - זה שגם דורש את הזמן הרב ביותר, כשהחבילות נדרשות להגיע גם ליישובים מרוחקים או לנסוע בערים עם עומסי תנועה גבוהים.

למקסם את היעילות

כך או כך, ברור כי כל הקמעונאיות מחפשות לקצץ בעלויות ולמקסם את יעילות שרשרת האספקה, וכדי לעמוד באתגר הזה הן מתנסות גם בשיטות הפצה ואספקה שאינן מסורתיות, לעתים בשילוב סטארט-אפים בתחום. בעולם פועלות מספר חברות בתחום המשלוחים שמציעות פתרונות מהסוג הזה וצוברות תאוצה, ובהן פוסטמייטס, אינסטקארט ודליב.

אינסטקארט למשל, מציעה תעריפים שונים בהתאם לשירות שתעשו - "שירות מלא" כולל את הקנייה והליקוט של המזון הטרי ואת המשלוח כשאפשרות נוספת היא ביצוע הליקוט בתוך החנות ללא המשלוח. וכמה מרווחים על השירות הזה? על פי נתוני משתמשים שדווחו באתר גלאסדור, השכר השעתי עבור שירות מלא באינסטקארט נע בין 7 דולר ל-20 דולר בשעה, כשהממוצע לשעה עומד על כ-11 דולר.

נכון להיום, מי שעושות שימוש באספקת משלוחים השיתופית הן בעיקר חברות משלוחי אוכל והסעדה דוגמת וולט (Wolt) הפינית שנכנסה בסוף 2018 לפעילות בישראל, או חברת אספקת משלוחי המזון דורדאש (Doordash) האמריקאית. עם זאת, גם ענקיות כמו וולמארט, רשת הקמעונאות הגדולה בעולם, ואלדי (Aldi) ענקית הדיסקאונט הגרמנית החלו לשכפל את המודל הזה לטובת אספקת משלוח ביום ההזמנה.