"נפלנו כי המודל העסקי של הסטארט-אפ לא היה מספיק טוב"

את הרגע שבו החליט אוהד מייזליש לסגור את הסטארט-אפ שלו, Capester, הוא לא ישכח: "כינסנו את כולם והודענו להם את הבשורה", נזכר מייזליש, "חצי שעה אחר כך כבר לא היה אף אחד במשרדים. חלק מהם לא ראיתי מאז. אבל ככה זה, זה סטארט אפ".

את Capester הקים מייזליש ב-2015 יחד עם שני שותפים שלומי מטיכן ודותן המר, בעקבות צורך אישי שלו: "אני כבר המון שנים עם בעיות ניידות ויש לי תו נכה. הרבה פעמים הייתי מגיע למצב שהייתי מגיע לחניה - והיו חונים בחניית נכים אנשים ללא תו נכה, כי אין אכיפה טובה. אני זוכר פעם שהגעתי לאחי לביקור, וחיפשתי חניה. בחניית הנכים חנה רכב ללא תו נכה ופשוט עשיתי אחורה פנה וחזרתי הביתה. אירועים כאלה גרמו לי לשאול את עצמי למה אין פה חוכמת המונים שתעזור לאכיפה. שאנשים יצלמו ויתעדו עבריינים שחונים בחניית נכים. כשחקרתי את העניין הבנתי שכדי לפתור את העניין הזה צריך לעשות וידאו שאי אפשר לזייף".

וזה היה בסיס הרעיון של קייפסטר: אפליקציה המאפשרת לדווח באופן אנונימי אך קביל משפטית על אנשים החונים בחניית נכים, חוסמים מדרכות, מעברי חציה ועוד. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לוודא את האותנטיות של תצלומי וידאו, כך שיהיו קבילים משפטית, מבלי לחשוף את זהות המצלם.

בשיא הפעילות שלה, בקייפסטר עבדו 20 אנשים והיא גייסה 2.5 מיליון דולר. המודל העסקי של קייפסטר אמור היה לעבוד כך: קייפסטר אמורה היתה להעביר את דיווחי התושבים לעיריות - הן היו אמורות להנפיק דוחות לתושבים בעקבות הדיווחים וקייפסטר אמורה היתה לקבל תשלום על כל דו"ח במודל של חלוקת הכנסות.

אלא שבפועל זה לא עבד: "פתרנו צורך אצל התושבים שרצו לדווח, אבל הלקוח המשלם שלנו היו העיריות. והן לא רצו את הפתרון בצורה שאנחנו הצענו אותו. הן לא רצו לתת דוחות לתושבים, אלא היה להן הרבה יותר נוח להשתמש בדיווחים שהעברנו להן עבור מכתבי אזהרה בלבד. יצא שקרה פה פיבוט (שינוי כיוון) בלי שנשים לב, ועברנו ממוצר של דוחות למוצר של מכתב אזהרה, וממודל עסקי של חלוקת הכנסות למודל עסקי של מכירת שירותים של מערכת חברתית. בפועל קיבלנו עשירית ממה שהיינו מקבלים אם העירייה הייתה משתמשת במוצר לדוחות ".

פחות סטארט-אפים קמים, יותר נסגרים

כעבור שלוש שנים מיום הקמתה, מייזליש ושותפיו סגרו את קייפסטר: "הגענו למסקנה שאין עוד מה לעשות. אני חושב שהטעות שלי היתה שהמודל העסקי שלנו היה נניח 6 מתוך 10. זה לא מספיק. כדי שרעיון יצליח הוא צריך להיות 9 מתוך 10".

מייזליש הוא לא הראשון וגם לא האחרון שיצא לדרך עם מודל עסקי לא מספיק טוב - וזו רק אחת הסיבות בשלן סטארט-אפים נכשלים. למעשה, מרבית המיזמים שיוצאים לדרך נסגרים: דו"ח שהוציאה עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), ב-2017 הראה כי היחס בין הסטארט-אפים שנפתחו לאלו שנסגרו עומד על קרוב ל-60%, כשמספר הסטארט-אפים החדשים הולך ופוחת מדי שנה, בעוד שמספר החברות הנסגרות הולך ועולה.

ומה עושה יזם אחרי שסגר את הסטארט-אפ שלו? "היום אני מקים עוד סטארט-אפ בתחום הזה", משיב מייזליש, "לא חשבתי שאני אקים עוד סטארט-אפ כל כך מהר, אבל מה לעשות, עלה רעיון והוא נראה רעיון טוב - אז זה זורם לשם. אני בוודאי לא מתחרט על קייפסטר, בדיעבד זה היה בית הספר הכי טוב שיכולנו לבקש. למדנו על יזמות. יצא לי לדבר עם שר התחבורה של אובמה, עם ראשי ערים של מיליוני תושבים, עם פוליטיקאים, עם שרים. היו חוויות".