ועדת הפנים של הכנסת, בראשותו של חה"כ יואב קיש, התכנסה היום (ב') לישיבה מיוחדת לעניין סאגת שדה דב. לאור המצב הביטחוני והאירועים האחרונים, חברי הוועדה החליטו פה אחד שעל הממשלה להוביל חקיקה עוד לפני הבחירות בנוגע לדחיית סגירת השדה הצבאי ל-1 בנובמבר 2019 - ארבעה חודשים אחרי המועד הנקוב כעת, ה-1 ביולי 2019. "חשוב לאפשר לקבל החלטה שקולה ובצורה רגועה לנוכח האירועים שהתרחשו היום בבוקר", אמר קיש. נציין כי המשך הפעילות הצבאית בשדה דב תאפשר את המשך הפעילות המסחרית בשדה דב, שעיקרה טיסות פנים לאילת.
עוד נקבע כי עד ל-15 לאפריל יגישו משרדי הממשלה הרלוונטיים (ביטחון, משפטים, אוצר) את המלצותיהם ובהתאם יחליט שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו האם לשנות את מועד סגירת הפעילות הצבאית בשדה התעופה שדה דב המיועדת להיסגר ב-1 ביולי 2019. בכל מקרה, חקיקה שתדחה את המועד של סגירת השדה ל-1 בנובמבר תאפשר גם לשר הביטחון לקבל החלטה בלי לחץ של זמן.
הוועדה כינסה היום את חבריה לצד נציגים משני צדי המתרס התומכים בעד דחיית מועד סגירת שדה דב והתומכים בסגירתו במועד. זאת לאור הסערה האחרונה שנסבה סביב מכתב היועמ"ש לנתניהו שלא לקבל החלטה עד לבחירות. חה"כ בצלאל סמוטריץ' שיגר מכתב ליועמ"ש, בו טען כי החלטה זו סותרת את החוק שהסמיך את שר הביטחון לשנות את ההכרעה, חוק שעבר ביומה האחרון של הכנסת כאשר בדיוניו המקדימים נכח עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועמ"ש.
סמוטריץ' טען כנגד קמיניץ שהוא הטעה את חברי הכנסת מכל קשת הסיעות שתמכו בחוק האמור, כאשר דרישת היועמ"ש מראש הממשלה שלא לקבל החלטה עד לבחירות - מייתרת למעשה את החוק האמור - שנחקק ביודעין כי ההחלטה הזו תצטרך להתקבל בתקופה של בחירות.
בדיון אמר סמוטריץ' כי "אין מנוס מלקרוא לממשלה לדחות את ההחלטה ב-3,4 או 5 חודשים. היום ראש הממשלה פנוי יותר לקבל החלטות מאשר אחרי הרכבת הממשלה. יהיה זה חוסר אחריות לתת לדינמיקה להתגלגל כפי שהיא ונגיע לדד ליין שהצבא יגיד שלא יכול לשנות את ההיערכות שלו וזה ייפול מאליו".
לנוכח הדברים הללו אמר קמיניץ כי: "הותקפתי כאן בעשיית תרגילים לכנסת ובהמשך שלטון הפקידים. ההתקפות לא ראויות. את הבקשה משר הביטחון לבחון את פעילותו של שדה דב היה ניתן לעשות כאשר עבר החוק, ולא שבועיים לפני הבחירות. מבחינת דיני בחירות לא ניתן לקבל את ההחלטה שבועיים לפני הבחירות כדי למנוע סינדול של הממשלה החדשה וכדי לא להעמיד את מקבל ההחלטה במצב בו השיקול עלול להיות למצוא חן בעיני הבוחר.
"יום לאחר הבחירות שיקול הדעת יהיה שונה ורוה"מ ושר הביטחון יוכל לקבל החלטות בעניין בשים לב כי ה1- ביולי מתקרב. אם שר הביטחון ישקול לשנות את ההחלטה מטעמים ביטחוניים, לאחר הבחירות, ההחלטה תיבחן פעם נוספת בהיבט המשפטי בשים לב כי השיקול של מציאת חן בעיני הבוחר לא תהא רלוונטית".
חה"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי "כל הנושאים הנלווים ידונו בכנסת הבאה ולא צריך להתעלם מהם". את הדברים אמרה ביחס להשלכות הכספיות העצומות, לרבות תביעה שתוגש על ידי מנהלי הגוש הגדול, כ-1,900 בעלי הקרקעות שיתבעו מיליארדי שקלים מהמדינה או תידחה מועד סגירת השדה. "זה נראה לנו שדה תעופה קטן ומצ'וקמק אבל הוא שדה סופר חשוב ולכן כל תהליך ההתארגנות והמשמעויות זה בלתי הפיך. זה לא אירוע קטן".
חה"כ איתן ברושי ציין כי "ההתנגדות לסגירת שדה דב היא לא פוליטית. מדובר על ביטוי של סולם ערכים, סדר עדיפויות, אחריות של המדינה לפריפריה. בשביל כמה יחידות דיור ויוקרה אסור לסכן את בריאותם של תושבי הפריפריה. מדובר בשגיאה היסטורית שהייתה צריכה להימנע ממזמן. אין אלטרנטיבה לשדה דב, אין תכניות זמניות והיועמש" לא צריך להתערב בהחלטות שלא קשורות לתחומי אחריותו".
תגובת המנהלים מטעם בית המשפט לניהול הגוש הגדול: "ההחלטה על פינוי השדה התקבלה כבר לפני כעשור וקיבלה תוקף בהחלטות בג"ץ וממשלה ובעשרות רבות של דיונים מקצועיים לאורך השנים, לרבות של גורמי הביטחון המוסמכים בנושא. צר לנו כי העיתוי הנוכחי, טרם הבחירות, מביא לניסיון נוסף לדחיית פינוי השדה, בשם טיעונים שכבר נדונו בעבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
