ביי תשובה, היי סיידוף: אייל לפידות מנכ"ל הפניקס במגעים להתמנות למנכ"ל שיכון ובינוי

לאחר כעשר שנים כמנכ"ל הדומיננטי של קבוצת הביטוח הפניקס , אייל לפידות במגעים מתקדמים עם נתי סיידוף הבעלים החדש של שיכון ובינוי להתמנות למנכ"ל החברה. זמן קצר לאחר חשיפת המגעים באתר "גלובס", מניית הפניקס עברה לירידות של כ-2%, בעוד ששיכון ובינוי  עברה לעליות של כמעט 8%.

ההשפעה על העזיבה האפשרית של מנכ"ל הפניקס הדומיננטי השפיעה גם על מניות המתחרות ובראשן הראל, שכמו מנורה מבטחים עלתה ביותר מ-2% לאחר החשיפה של "גלובס". כמו כן, בשל הירידה במניית הפניקס והעלייה במניית הראל, שבה האחרונה להיות חברת הביטוח בעלת השווי שוק הגבוה בישראל.

בשעות אחר הצהריים "גלובס" חשף כי במסגרת המגעים מסתמן כי לפידות ימונה למנכ"ל שיכון ובינוי וכי בהמשך אפשר כי יהפוך לשותף בחברה. בשוק ההון מעריכים מזה תקופה כי לפידות מעוניין להפוך לבעל מניות בחברה משמעותית. ככל הידוע שאיפה זו הובילה את לפידות לנסות ולהיות מעורב בעסקאות למכירת השליטה בהפניקס, באופן שיוכל להפוך לבעל מניות בקבוצה.

קבוצת הפניקס בהובלת לפידות בשיתוף אקסלנס הפכה לאחרונה לבעל עניין בחברת שיכון ובינוי, כשהיא מחזיקה בכ-5.2% ממניות חברת התשתיות והנדל"ן, ועל פי גורמים בשוק ייתכן שאז נוצרה גם הקרבה בין סיידוף ללפידות, שהניצנים שלה החלו עוד בניסיון הקודם שלו לרכוש את אפריקה ישראל. בעלת עניין בולטת נוספת בקבוצת שיכון ובינוי היא קבוצת הראל, שבשליטת יאיר המבורגר.

 נתי סיידוף / צילום: אבשלום ששוני

איש העסקים נתי סיידוף השלים את רכישת השליטה בקבוצת הבנייה והנדל"ן שיכון ובינוי במהלך המחצית השנייה של 2018. הוא רכש את החברה מידי שרי אריסון, שמכרה לצד זאת גם את השליטה בנק הפועלים כאשר ברקע הסתבכות של החברה בפרשיות שוחד לכאורה במדינה זרה. ככל הידוע, ברקע המגעים עם סיידוף, לפידות מנהל מגעים עם סנטרברידג' וגלטין פוינט בנוגע לאפשרות שיישאר מנכ"ל הפניקס גם תחת הבעלות החדשה, ככל שתושלם העסקה.

אתמול דיווחה שיכון ובינוי כי היא דוחה למועד לא ידוע את האסיפה הכללית לאישור מדיניות תגמול חדשה לראשי החברה, ובעיקר למנכ"ל משה לחמני וליו"ר דירקטוריון החברה, תמיר כהן. לחמני שימש כיו"ר החברה קודם לתפקידו זה, עד אוגוסט האחרון, אז מונה לממלא מקום המנכ"ל במקומו של המנכ"ל הקודם, יובל דגים.

הסיבות לנטישת חברת הפניקס

לפידות נחשב למנהל מוערך. הוא הוביל את הפניקס ממעמד של חברה מנומנמת שבמשבר לחברת הביטוח בעלת השווי שוק הגבוה ביותר. על פי הערכות, ברקע העזיבה המתוכננת את הפניקס עומדת גם העובדה שבימים אלה מקדמת בעלת השליטה - קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, את מכירתה כחלק ממגבלות חוק הריכוזיות וגם כפועל יוצא משינוי מבני אסטרטגי שהיא מובילה, לטובת התמקדות בתחומי הליבה של האנרגיה, בישראל ובעולם.

לאחרונה חתמה קרן סנטרברידג' הזרה, יחד עם קרן גלטין פוינט על הסכם לרכישת השליטה בקבוצת הפניקס. אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים לשעבר מלווה את קרן סנטרברידג' בעסקה הנרקמת עם קבוצת דלק. יונס ולפידות נחשבים שניהם למנהלים דומיננטיים, ולכן בשוק כבר העלו תהיות האם יוכלו לעבוד ביחד. בכל אופן, לפי שעה אין ודאות שהעברת השליטה בהפניקס לידי הקרנות הזרות תקרה, כשהצדדים צריכים לחתום על הסכם סופי ובעיקר - לקבל את אישור הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת.

הפעם ללא מגבלות שכר

ברקת, שהיה בעבר יו"ר הפניקס, תחת תשובה ולצד המנכ"ל לפידות, כבר נפגש עם נציגי הקרנות שמקדמות את רכישת השליטה בהפניקס, וככל הנראה נתן להם להבין כי אין מבחינתו מניעה עקרונית לגביהן, דבר שמבחינת הקרנות מתפרש כאור ירוק להמשיך בעסקה, ולהגיש לו בקשה רשמית לאישור להחזיק באמצעי שליטה בחברת ביטוח בישראל.

מי שחתום על הפוטנציאל שהקרנות הזרות מוצאות בהפניקס, כמו גם המשקיעים בבורסה המקומית, הוא לפידות, שנמנה לאורך שנים על צמרת המשתכרים בענף הביטוח, עד אשר שונתה הרגולציה ביחס לתגמול בסקטור הפיננסים, וחתכה את התגמול שלו באופן ניכר. עתה הוא צפוי לעבור לסקטור שאין בו מגבלות שכר, כאשר על פי הערכות הוא עשוי לקבל גם מניות מיעוט בשיכון ובינוי. עוד מנכ"ל בולט משוק הביטוח שעזב לאחרונה את הסקטור המפוקח לטובת תפקיד מתגמל יותר הוא רביב צולר שמונה למנכ"ל כיל.

בכל אופן, לפידות נמצא בקבוצת דלק מאז 2005. לפידות היה מנכ"ל דלק ישראל בין יולי 2005 למאי 2009, אז עבר לתפקיד אחר אצל תשובה. קודם לתקופתו אצל תשובה, לפידות היה מנכ"ל חברת הביטוח של קבוצת ביטוח ישיר, שבשליטת משפחת שנידמן, וגם משנה למנכ"ל בנק משכן. במסגרת שנותיו תחת תשובה, צבר לפידות מאז שנת 2007 תגמולים בהיקף של לפחות 120 מיליון שקל (במונחי עלות לחברה), כאשר סדר גודל של כרבע מהסכום היה ברכיבים הוניים (כגון אופציות).

ואולם מעמדו של לפידות כאחד מבכירי הסקטור הציבורי השתנה משמעותית עם השינוי בהוראות השכר שחלות על בכירים בסקטור הפיננסי, וקביעת רף נורמטיבי עליון של 2.5 מיליון שקל עלות לשנה (שמעליה הוצאות השכר לא מוכרות לצרכי מס), והגבלה קשיחה של עד 35 עלות השכר של בעל השכר הנמוך בחברה. שנה המשבר בהקשר הזה הייתה 2014, שבמהלכה, כפי שדיווחנו בעבר, הוא חווה שנה מאוד לא פשוטה.

את אותה שנה הוא החל כמנהל שזוכה להערכה ושיש קונצנזוס לגבי יכולתו להוביל ארגון ושמקבל תגמול בהתאם, ובמהלכה הפך שלא בטובתו לנער הפוסטר של שכר הבכירים הגבוה הרבה יותר מדי, וכמי שהפך למטרה של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ובכירי משרדו, בדרך לחינוך השוק לנורמות שכר שונות ונמוכות בהרבה. זה גם הוביל לכך שבמקום לקבל שכר בעלות שנתית של כ-10 מיליון שקל הוא עבר לעולם של תגמול בהיקף של פחות ממחצית מסכום זה.

למרות פנייתנו, טרם התקבלה תגובת אייל לפידות. 

שיכון ובינוי מציגה: חקירות, חילופי מנכ"לים ובעל בית חדש

שיכון ובינוי עברה טלטלה לא פשוטה בשנים האחרונות. במהלך 2016 נפגעו עסקי החברה כתוצאה ממשבר כלכלי בניגריה, שפגע בחלק ניכר מהכנסות וברווחי החברה הבת SBI (סולל בונה ארצות חוץ) שיש לה פעילות ענפה במדינת הענק האפריקנית. הפגיעה בפעילות שיכון ובינוי הביאה אותה לביצוע מהלך של מחזור חובות באמצעות הארכת מח"מ של סדרות האג"ח שלה.

במהלך החצי הראשון של 2017 היה נראה כי החברה מצליחה להתאושש, ומניית שיכון ובינוי אף עלתה לשיא חדש בחודש מאי. אולם בקיץ 2017 נתפסה הנהלת החברה "עם המכנסיים למטה" כשניסתה להגדיל את החזקתה בחברה הבת איידיאו גרופ, הפועלת בתחום הנדל"ן בברלין ונכשלה.

הטלטלה הגדולה ביותר שעברה שיכון ובינוי הגיעה בפברואר 2018, אז התפוצצה פרשה הנוגעת למתן שוחד לכאורה של בכירים ב-SBI שמרכזת בין השאר את פעילות התשתיות והבנייה הבינלאומית של הקבוצה במדינות באפריקה, במסגרתה נעצרו כמה מבכירי החברה. בשל החקירה נאלצה שיכון ובינוי להפקיד סכום של כ-250 מיליון שקל בקרן חילוט, שניתן על מנת לשחרר חשבונות של SBI לצורך המשך פעילותה השוטפת.

בעקבות התפוצצות הפרשה, ועל רקע חולשה מתמשכת בעסקי החברה בניגריה עקב חולשת הכלכלה שם, צנחה מניית שיכון ובינוי בכ-40% בתוך חודש וחצי. בשיכון ובינוי, אגב, שקלו למכור את SBI אולם לבסוף החליטו להמשיך ולהחזיק בה.

לצד הפגיעה בעסקי החברה באפריקה כתוצאה מהמשבר בניגריה ופרשת השוחד נפגעה שיכון ובינוי, כמו שאר החברות הפעילות בתחום הנדל"ן למגורים בישראל, ממדיניות משרד האוצר ותוכנית "מחיר למשתכן" של שר האוצר כחלון.

על רקע הפגיעה ברווחיה נאלצה שיכון ובינוי למכור נכסים בשנים האחרונות, כשהעסקה הגדולה ביותר (מלבד מכירת ההחזקה באיידיאו) בוצעה ביוני 2018. שיכון ובינוי מכרה אז את מרבית החזקותיה בחברות המפעיל של כרמלטון (זכיינית כביש "מנהרות הכרמל" בחיפה) ושל חברת נתיבי הצפון, לידי שותפות מוגבלת המוחזקת בידי כמה משקיעים מוסדיים. העסקה כללה מכירת 45% מהזכויות בכרמלטון, מתוך 50% שהחזיקה שיכון ובינוי, ו-40% מהזכויות בנתיבי הצפון (מתוך 60% ) תמורת 588 מיליון שקל.

בעקבות ההדרדרות בעסקים ועל רקע פרשיית השוחד באפריקה החליטה בעלת השליטה בשיכון ובינוי, אשת העסקים שרי אריסון, "לחתוך" ולסגור עסקה מהירה במסגרתה מכרה את השליטה (47%) לאיש העסקים נתי סיידוף ביוני אשתקד, תמורת כ-1.1 מיליארד שקל (הנחה של 14% על המחיר בבורסה בעת העסקה).

סיידוף הסכים לרכוש חברה בקשיים, אבל עם הרבה מאוד נכסים ופוטנציאל השבחה משמעותי, ללא בדיקת נאותות. העסקה הושלמה ביולי 2018. מאז הרכישה שמרה מניית שיכון ובינוי על יציבות ושוויה של החברה בבורסה עומד כיום על כ-2.7 מיליארד שקל.

הטלטלות והחלפת הבעלים הביאו גם לשינויים תכופים בתפקיד מנכ"ל החברה. ביולי 2017 הודיע מנכ"ל החברה דאז, ירון קריסי, על רצונו לפרוש. קריסי הוחלף בתחילת אוקטובר 2017 על ידי יובל דגים, אולם האחרון החליט ביולי אשתקד לעזוב את שיכון ובינוי, ככל הנראה בעקבות החלפת הבעלות. את דגים החליף בתפקיד משה לחמני, שכיהן עד אז בתפקיד יו"ר החברה.