הפרטים המלאים מתגלים: כך עקצה הגננת "הנדל"ניסטית" את קרוביה ואת הבנקים בעשרות מ'

הקלות הבלתי נסבלת של הונאות בנדל"ן: משפטה של מיכל קליינמן-זעירא, הגננת ממודיעין שאחראית על אחת מפרשיות עוקץ הנדל"ן הייחודיות ביותר שהגיעו לבית-המשפט בשנים האחרונות, התקרב שלשום (ב') צעד נוסף לקראת סיומו, עם הקראת הכרעת הדין בעניינה. בית-המשפט המחוזי בת"א הרשיע את קליינמן-זעירא במרבית האישומים נגדה שייחסו לה מעשי מרמה וזיוף, במסגרת עוקץ נדל"ן בהיקף של כ-18 מיליון שקל שביצעה כלפי קרובי משפחה, חברים ובנקים. עם זאת, ביהמ"ש זיכה אותה מחמת הספק ממספר אישומים אחרים, ובהם קשירת קשר לסחיטה באיומים.

קליינמן-זעירא שלא דיווחה על מיליוני השקלים שקיבלה במרמה, הורשעה גם בעבירות מס והלבנת הון. זאת, לאור כך שהיא הסוותה את מקורם ואת תנועותיהם של הכספים שגרפה לכיסה על-מנת לחמוק מתשלום מס, וכן נוכח העובדה שניהלה ספרי חשבונות כוזבים והנפיקה חשבוניות כוזבות.

בעוד כחודש צפויים להישמע הטיעונים לעונשה של קליינמן-זעירא. נציגי הפרקליטות כבר הודיעו שהם צפויים לדרוש עונש מאסר ממושך עבור קליינמן-זעירא, שנמצאת במעצר מזה 3.5 שנים.

שקרים ופינוקים ליצירת אמון

"פרשיית מרמה מסועפת, מתוחכמת וממושכת" - כך כינה השופט יקואל את פרשת עוקץ הנדל"ן שעליה ניצחה קליינמן-זעירא ובמסגרתה ביצעה מעשי הונאה ומרמה כלפי משפחתה, הוריהם של חברי ילדיה, בן-זוגה, מכריה ושלושה בנקים בהיקף כולל של כ-18 מיליון שקל.

הכרעת הדין של השופט ארז יקואל מציירת בקווים ברורים את התנאים הייחודיים שאיפשרו לקליינמן-זעירא להוציא לפועל את זממה. השיטה של קליינמן-זעירא התבססה על שני יסודות עיקריים. האחד, היא הציגה עצמה לסביבתה הקרובה ביותר כעשירה מופלגת וכיזמת נדל"ן עתירת נכסים וכלי רכב, והכל הודות להשקעות מוצלחות שביצעה לכאורה בתחום הנדל"ן. לצורך יצירת מצג שווא זה, נהגה קליינמן להיפגש עם אחרים, כשהיא מציגה לראווה כי ברשותה סכומי כסף גדולים במזומן. כמו-כן היא נהגה להראות לאחרים, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי, כי בחשבונה בבנק ישנן יתרות זכות גבוהות.

היסוד השני שעמד בבסיס השיטה של קליינמן-זעירא היה חשוב לא פחות לשם יצירת האמון בינה לבין קורבנותיה שנדרש לה על-מנת להצליח בתוכניתה. קליינמן-זעירא התנהלה בצורה נדיבה באופן יוצא-דופן, תוך שהיא מרעיפה מתנות ו"מפנקת" את מקורביה. כפי שעולה מעדויות המתלוננים נגדה - שקיבלו מקום נכבד בהכרעת הדין - הגננת ממודיעין התנהלה כאישה לבבית, נדיבה באופן חריג וככזו שביתה תמיד פתוח לכל. כך, שכנעה קליינמן-זעירא את קרוביה להעביר לה כספים על-מנת שהיא תשקיע אותם במיזמי נדל"ן, תוך הצגת מצגים כוזבים ומרמתיים, ומבלי שכספים אלה אכן משמשים להשקעה שהבטיחה.

לכל אלה, יש להוסיף את השימוש הנרחב שעשתה קליינמן-זעירא במסמכים מזויפים, שגם שימשו אותה במעשי הרמייה שנקטה כלפי הבנקים, שאותם עקצה. בין יתר המסמכים המזויפים ששימשו את קליינמן-זעירא, ציין השופט הסכמים מזויפים לרכישת בעלות במקרקעין, הסכמי שכירות מזויפים ועוד.

הכרעת הדין, בעיקרה, עסקה בשאלה אם מצגי השווא שהציגה קליינמן-זעירא לקרוביה אכן עמדו בבסיס החלטתם להעביר אליה כספים שלא שבו אליהם. ב-12 מתוך 14 המקרים שתוארו בכתב האישום, קבע ביהמ"ש כי אכן היו אלה מצגי השווא של קליינמן-זעירא שהובילו את מקורביה לסמוך עליה ולהעניק לה את אמונם וכספם.

בהכרעת הדין המשתרעת על-פני 140 עמודים, קבע השופט יקואל כי "במרבית האישומים הנדונים, חומר הראיות שנפרש מלפניי הצביע באופן ברור על קיומם של מצגי שווא קונקרטיים וחמורים כשלעצמם. מצגי שווא אלה התייחסו הן למהות השימוש שייעשה בכספים שיופקו בידי הנאשמת ולמהות העסקה שכביכול נרקמה בינה לבין המתלוננים, הן לבטוחות שתועמדנה להבטחת כספים אלו והן לפרטים משמעותיים נוספים, כמו גם שימוש תדיר במסמכים מזויפים".

עוד קבע ביהמ"ש כי מצגיה של קליינמן-זעירא "הועצמו על-ידי מצג העושר ויחסי האמון והקרבה ששררו, לא אחת, בין הנאשמת ומתלוננים השונים, באופן שיצר כר פורה ונרחב לחיזוק תחושת הביטחון של קורבנות הנאשמת ולהעצמת המצגים הקונקרטיים שהוצגו לפניהם, מה שהוביל להסרת חששות מצדם ולאי-עריכת בדיקות ביחס להתקשרותם העסקית עם הנאשמת".

הסכם ממון עם מצגי שווא

כך, למשל, הורשעה קליינמן-זעירא בכך שקיבלה במרמה ממי שהיה בן-זוגה והתגורר יחד עמה למעלה מ-4 מיליון שקל, הודות לכך שהציגה לו "שורת מצגי שווא חמורים". כפי שעולה מהכרעת הדין, קליינמן-זעירא הציגה עצמה בפני מי שהיה בן-זוגה כבעלת הון של כ-70 מיליון שקל, וכמי שבבעלותה 17 נכסים.

היא אף טענה בפניו כי מצבה הכלכלי הוא "כזה שאף הנינים שיהיו לה לא יצטרכו לעבוד לפרנסתם", והיא אף מימנה טיול לתאילנד שאליו הצטרפו גם ילדיה וילדיו. בין השניים אף נחתם הסכם ממון, ללא מעורבות עורכי-דין, שכלל שורה של מצגים שקריים מצד קליינמן-זעירא, "מגובים" במסמכים מזויפים, ביחס לנכסים שלטענתה היו בבעלותה, אך בפועל רובם לא היו שייכים לה.

כל אלה שימשו בסיס לאמון שנרקם בין השניים, ושהודות לו העביר בן-הזוג לקליינמן-זעירא סכומים שמקורם בהלוואות שנטל. זאת, בזמן שהיא מציגה לו מסמכים מזויפים על התקדמות הבנייה בפרויקטים שבהם הושקעו כביכול כספיו. קליינמן-זעירא אף הגדילה לעשות, ונהגה לברך את בן-זוגה מידי פעם בברכת "מזל טוב" על קנייה ומכירה של נכסים שכביכול ביצעה עבורו. היא גם נהגה מפעם לפעם לנסוע עמו לאתרים שונים ולהציג לו נכסים שכאילו רכשה עבורו. אולם למעשה היא מעולם לא רכשה עבורו או בשמו ולו נכס אחד.

הבטחת שווא לזכויות במגרש

גם אחיה של קליינמן-זעירא נפל במלכודת שטמנה לו אחותו הגננת, שהורשעה בכך שקיבלה ממנו במרמה כ-1.7 מיליון שקל כתוצאה ממצגי שווא שהציגה לו. לאחר שסיפר לה על מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו כתוצאה מפיטוריו מעבודתו ולאור הוצאות הטיפולים בבנו הקטן, הציעה קליינמן-זעירא לאחיה כי תסייע לו והעבירה לו מעל 100 אלף שקל.

בד בבד, הציעה קליינמן-זעירא לאחיה עסקה שגרמה לו לאבד למעלה מ-1.5 מיליון שקל. במסגרת העסקה מכרו אחיה וזוגתו את הדירה שבה התגוררו במודיעין. בני-הזוג סיכמו עם קליינמן-זעירא כי לאחר שיסולקו חובותיהם, תועבר לידיה יתרת התמורה שתתקבל ממכירת הדירה. בתמורה, סוכם, תעניק קליינמן-זעירא לאחיה זכויות במגרש שבבעלותה כביכול בראש העין, ותממן לו בניית בית על המגרש. בנוסף, ביקשה קליינמן-זעירא מאחיה ליטול הלוואה מהוריהם של 150 אלף שקל, וביקשה שיעביר לה סכום זה שישמש כתשלום ראשון לרכישת המגרש. קליינמן-זעירא שכנעה את אחיה שללא העברת תשלום מטעמו לטובת רכישת זכויות במגרש, לא תתאפשר התחלת הבנייה במגרש.

מיותר לציין, כי קליינמן-זעירא לא ביצעה את הצד שלה בהסכם מול אחיה, וכלל לא הייתה בעלת זכויות במגרש הנטען. אחיה, לעומת זאת, העביר לה למעלה מ-1.5 מיליון שקל שקיבל תמורת דירתו שמכר, סכום שהפך לאבוד מבחינתו.

לא רק את מכריה הצליחה לרמות קליינמן-זעירא. גם את מנהל סניף הבנק שבו הייתה לקוחה רימתה קליינמן-זעירא לפי הכרעת הדין, בסכום של 3.5 מיליון שקל, וזאת בעיקר באמצעות שימוש במסמכים מזויפים. בנוסף לאלה, הורשעה קליינמן-זעירא במעשי מרמה וזיוף כלפי שלושה בנקים שונים, שמהם נטלה הלוואות בסכום של כ-6.3 מיליון שקל.

זיכוי מסחיטה באיומים

לצד אלה, כאמור, גם זוכתה קליינמן-זעירא ממספר אישומי מרמה שהופנו נגדה. "בחלק לא מבוטל מהמקרים הנדונים, לא היה די במצג העושר ובתדמית שפיתחה הנאשמת כדי לקבוע, ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, כי מדובר ב'היצג כוזב של עובדה'", קבע השופט.

בנוסף לכך, זוכתה קליינמן-זעירא מהאישום שייחס לה עבירה של קשירת קשר עם גורמים נוספים במטרה לסחוט באיומים 6 מיליון שקל מעו"ד יהודה זינגר, ששימש כעורך-דינה בעבר והיה זה שחולל את החקירה נגדה. ביהמ"ש קבע כי אישום זה לא הוכח. לדבריו, "הראיות המונחות ביסוד אישום זה, הן נסיבתיות באופיין. לאחר בחינתן, מצאתי כי אין בכוחן המצטבר כדי לגבש מסקנה הגיונית אחת ויחידה, שלפיה הנאשמת ביצעה את המיוחס לה, ולכן זיכיתי אותה מעבירה זו מחמת הספק". עוד כתב השופט ביחס לאישום זה: "לא מן הנמנע שקליינמן-זעירא הייתה זקוקה לסכום של 6 מיליון שקל וניסתה לקבלו מעו"ד זינגר דווקא ובכל מחיר, אך הנחה זו לא הוכחה במידת הוודאות הנדרשת".

בעת הקראת הכרעת הדין, אמר השופט דברים נוספים ביחס לעבירה זו, שלא נכתבו בהכרעת הדין. "התחושה שלי היא שידיה של הנאשמת בדבר", ציין, "אבל תחושה היא לא בסיס לקביעת ממצאים במשפט פלילי. צריך ראיות המניחות שאין ספק סביר, ובמקרה זה לא הונחו בפניי ראיות כאלה". 

תגובות

הפרקליטות: "הנאשמת ניצלה באופן ציני את האמון שנתנו בה מקורביה"

עוה"ד רועי לוס ועו"ד דנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) מסרו: "בית המשפט הרשיע את הנאשמת במרבית האישומים שמייחס לה כתב האישום, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, זיוף ועבירות נוספות. הנאשמת ניצלה באופן ציני את האמון שנתנו בה המתלוננים שרובם היו אנשים מסביבתה הקרובה כדי לקבל מהם במרמה מיליוני שקלים. הנאשמת ביצעה את העבירות מתוך בצע כסף וכדי לחיות ברמת חיים גבוהה".

מטעמו של עו"ד משה שמיר, שייצג את קליינמן-זעירא מטעם הסנגוריה הציבורית, נמסר: "נלמד את הכרעת הדין ונשקול את עמדתנו, אך כבר עתה ניתן לומר כי ביהמ"ש קיבל חלק לא מבוטל מטענותינו וזיכה את קליינמן משני אישומים וממספר עבירות חמורות באישומים נוספים". 

האיומים על חיי הגננת לא פטרו אותה מאחריות פלילית

אחת מטענות ההגנה הכלליות שהעלתה מיכל קליינמן-זעירא בעת ניהול משפטה נגע ל"הגנת הכורח". משמעותה של הגנה זו היא כי לפי חוק העונשין, ניתן בנסיבות חריגות לפטור אדם מאחריות פלילית למעשה שאותו עשה בעל כורחו. זאת, בעקבות איום המשקף סכנה מוחשית לפגיעה בחייו בגופו או בחירותו, או בעקבות איום על סביבתו הקרובה.

לטענת קליינמן-זעירא, היא הייתה נתונה לאיומים קשים של גורמים עבריינים, ספגה מעשי אלימות קשים, נכלאה ואף הוכתה. בית-המשפט המחוזי בת"א דחה את "טענת הכורח", שנטענה על-ידי קליינמן-זעירא, אך לא שלל כליל את האפשרות שהיא אכן ספגה איומים על חייה.

לדברי יקואל בהכרעת הדין, קליינמן-זעירא הציגה במהלך משפטה "אינדיקציות שמצירופן הכולל לא מן הנמנע כי במהלך ספטמבר 2015 הייתה נתונה לאיומים על חייה ועל חיי ילדיה". עם זאת, קבע יקואל, אין בכך כדי להסביר את שורת העבירות החמורות שביצעה קליינמן-זעירא לפני מועד זה. "אף בעדותה של הנאשמת הועלתה טענת הכורח, אך ביחס לנקודת זמן ספציפית שבה נכחה בסניף הבנק יחד עם אחד מהגורמים שאיימו עליה וסכומי הסחיטה הסתכמו, לכל יותר, בכ-700 אלף שקל, באופן שלא דיו בו כדי להלום את הסכומים (שהוציאה במרמה קליינמ-זעירא, מ'ב') שבכתב האישום", קבע השופט.

לסיכום דבריו בהקשר זה, ציין השופט יקואל כי טענת הכורח שהעלתה קליינמן-זעירא היא בבחינת "מעט מדי, ומאוחר מדי". לדבריו, "טענת הכורח הועלתה באופן כוללני, מבלי שיש בה כדי להלום את מועדי האירועים שבאישומים ואת היקף הסכומים שניטלו בגדרם, ומבלי שהוכחה ברמה הנדרשת. עדי ההגנה שקליינמן-זעירא נקבה בהיקף של כ-440 במספר, בוששו להגיע ולהשמיע את גרסתם".