כבר לא נגד רגולציה? צוקרברג קורא לפרטיות ולטוהר הבחירות

בטור דעה שפרסם אמש ה"וושינגטון פוסט", העיתון בבעלותו של מנכ"ל ומייסד אמזון ג'ף בזוס, ובאתר החדשות האירי Independent.ie, מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, קרא לממשלות ולרגולטורים להיות יותר פעילים ביצירת סטנדרטים משותפים לאינטרנט. את הסטנדרטים הללו הוא קרא לקבוע בארבעה תחומים הנוגעים לחירויות האזרחיות ולשמירה על המערכת הדמוקרטית: תוכן פוגעני, טוהר הבחירות, פרטיות וניידות נתונים.

צוקרברג כתב את הפוסט תוך שפייסבוק נמצאת בעיצומן של חקירות הנוגעות להפרות שביצעה בתחום הפרטיות כשהעבירה מידע אישי של משתמשים לצדדים שלישיים, במקרים רבים מבלי לקבל את הסכמת המשתמשים לכך. בשנה האחרונה החברה התמודדה עם ביקורת רבה בתחום שמירה על הפרטיות ועל המידע של משתמשיה, ועם שורה של חשיפות ושערוריות בנושא שהחלה עם הפרסום כי מידע על 87 מיליון משתמשיה דלף לחברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה.

בנוסף, פייסבוק נמצאת כרגע גם תחת חקירה של רשות הסחר הפדרלית (FTC) שעלולה להסתיים בקנס של מיליארד דולר עבור חברת הענק; ותחת חקירות נוספות של הוועדה לניירות ערך ובורסות (SEC) ושל יחידת ההונאות של מחלקת המשפטים בארה"ב.

בכך שפרסם פוסט בו הוא קורא להגברת הרגולציה על האינטרנט כולו, צוקרברג מבקש להסיט את הדיון מפייסבוק ומהמחדלים הרבים שהיא נקשרה בהם, ולהפוך אותו לדיון רחב בשאלות הקשורות לגבולות חופש הביטוי ולכוחן של כל ענקיות הטכנולוגיה. בנוסף, הוא ממצב כך את פייסבוק מחדש מול הרגולטורים, במקום כחשודה הנמצאת תחת חקירה - כשותפה ואף כמובילה של מהלך פוליטי גלובלי.

לפני כשנה, בתגובה לפרסומים אודות ביקורת מצד רגולטורים על הדרך בה פייסבוק התמודדה עם פרשת קיימברידג' אנליטיקה, צוקרברג אמר למספר גופי תקשורת, בהם "ניו-יורק טיימס", Recode, ואחרים, כי הוא מרגיש שתפקיד הרגולטורים צריך להיות כזה שיתמקד ברגולציה ה"נכונה": כזו שתתבסס על קווים מנחים ולא שתקבע כללים לתהליכים מסויימים. כעת, צוקרברג ממשיך את הקו הזה עם מאמר מפורט הקורא לביסוס של קווים מנחים גלובליים ואחידים בארבעה תחומים מרכזיים.

צוקרברג כתב כי כיום, לחברות טכנולוגיה כמו פייסבוק יש הרבה כוח, והן מקבלות החלטות כמו איזה התבטאויות הן פוגעניות, מה נחשב לפרסום פוליטי, ואיך למנוע מתקפות סייבר מתוחכמות. לדבריו, סטנדרטים רגולטוריים יאפשרו לשמר את מה שטוב באינטרנט - חופש ביטוי לאנשים וחופש ליזמים לבנות דברים חדשים - ובאותו הזמן, להגן על החברה מפני פגיעות רחבות.

בנוגע לתוכן פוגעני, צוקרברג הזכיר את דוחות השקיפות של פייסבוק, בהם היא מפרסמת את פעילותה בתחום הסרת התכנים הפוגעניים, וכתב כי הם חשובים בדיוק כמו דוחות כספיים. הוא כתב כי נכון לדרוש מחברות כמו פייסבוק לקחת אחריות על תכנים שעולים בפלטפורמה שלה, אך במקום בו קיימות עשרות פלטפורמות שונות, כל אחת עם כללים משלה, יש בעיניו מקום לגישה אחידה יותר.

"רעיון אחד הוא שגופי צד שלישי יקבעו סטנדרטים להפצה של תוכן פוגעני ולמדידה של חברות אל מול הסטנדרטים הללו", הוא כתב, אך לא הסביר מי הם אותם צדדים שלישיים, למרות שלאחר מכן סיפק רמז לכך. "הרגולציה יכולה לספק בסיס למה אסור ולדרוש מחברות לבנות מערכות שתפקידה לשמור את התוכן הפוגעני במינימום", הוסיף.

צוקרברג התייחס לתפקידה של פייסבוק בהסרת תכנים פוגעניים ותעמולה התומכת בטרור, תוך שהיא מחליטה מה נחשב כגבולותיו הלגיטימיים של חופש הביטוי. "מחוקקים אומרים לי לעיתים קרובות שיש לפייסבוק יותר מדי כוח בכל הנוגע לחופש הביטוי, ואני בכנות מסכים", הוא כתב. הפתרון שהציג, עשוי להיות דוגמה לאותם "צדדים שלישיים": הוא כתב שפייסבוק עובדת על יצירה של גוף עצמאי שיאפשר לאנשים לערער על ההחלטות שהיא מקבלת. כיצד פייסבוק מתכוונת להקים גוף שגם יצליח להיות עצמאי ממנה? על השאלה הזו הוא לא סיפק תשובה.

נושא שני אליו התייחס הוא הגנה על הבחירות. הוא סיפר על שינויים שפייסבוק ערכה במדיניות המודעות הפוליטיות שלה. המדיניות החדשה נכנסה לתוקף החודש, והיא מחייבת את מפרסמי המודעות לחשוף את זהותם המלאה בפני פייסבוק באמצעות אמצעי זיהוי רשמי הכולל תמונה. בישראל, הרגולציה נכנסה לתוקף כחודש לפני מועד הבחירות לכנסת, ובמסגרתה, פייסבוק מאפשרת רק לאזרחים ישראלים לעבור את תהליך האישור ולפרסם מודעות פוליטיות. גם במקרה הזה, צוקרברג טוען כי המערכת של פייסבוק תהיה אפקטיביות יותר אם הרגולציה תקבע סטנדרט אחיד לפרסום של מודעות פוליטיות, שיחול על פרסומים מסוג זה כל השנה, ולא רק לקראת בחירות.

שלישית, צוקרברג טען שהגנה יעילה על פרטיות דורשת מסגרת עבודה גלובלית, והביע תמיכה בקריאה לרגולציה עולמית שתישען על חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי, ה-GDPR. לטענתו, האחידות הרגולטורית תאפשר לאינטרנט להיות אחיד, וכך תקל על יזמים לפתח מוצרים ושירותים שיהיו רלוונטיים לקהל הגלובלי.

הנושא הרביעי אליו התייחס צוקרברג, הוא עקרון ניידות הנתונים. לדבריו, אדם ששיתף מידע עם שירות אחד, צריך להיות מסוגל להעביר אותו לשירות אחר - הן על מנת לאפשר לו עצמו את חופש הבחירה, והן על מנת לעודד תחרות בין השירותים השונים. כמו בנושאים האחרים, גם בעניין זה צוקרברג קרא לסטנדרט רגולטורי אחיד, והודיע כי פייסבוק תומכת במאמצים רגולטוריים בנושא ובפרויקט הקוד הפתוח "Data Transfer Project".

אך שיתוף המידע שצוקרברג קורא לו, נשאר במסגרת השליטה של פייסבוק: "ניידות נתונים אמיתית, צריכה להראות יותר כמו הדרך בה אנשים משתמשים בפלטפורמה שלנו כדי להרשם לאפליקציות, מאשר הדרכים הקיימות בהן ניתן להוריד ארכיון של המידע שלך", הוא כתב. אך הדרך הזו להעביר מידע, הובילה לא פעם לדליפה של מידע אישי מחשבונות פייסבוק, דרך צדדים שלישיים איתם משתמשים שיתפו מידע כדי להתחבר אליהם דרך חשבון הפייסבוק שלהם.

הפוסט הנוכחי מגיע לאחר פוסט שפרסם צוקרברג בתחילת החודש, בו פירט חזון חדש לחברה שנגע למיקוד בצורות תקשורת פרטיות ומוצפנות. החזון הזה הגיע לאחר הכרזה על האיחוד בין הפלטפורמות בבעלות פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק מסנג׳ר. הדיווח עורר דאגות בנוגע להשפעה הרבה של פייסבוק על אנשים ועל המידע שהם מפרסמים ונחשפים אליו, ועורר קריאות של מחוקקים וגופי תקשורת לפרק את החברה.

צוקרברג פרסם אז פוסט שביקש להדגיש את המהלך של איחוד הפלטפורמות ככזה שנועד לשמור על פרטיות המשתמשים, ולתת להם יותר חופש בחירה. כעת, בפוסט נוסף, הוא מנסה להגדיר מהי רגולציה לגיטימית - כזו שתמצב אותו כמגן הפרטיות ולא כאיום עליה.