מעל מיליארד שקל: הרווח הפנטסטי של יועצי הבנקים מההסתבכות בארה"ב

1,200,000,000 (מיליארד ומאתיים מיליון) שקל. זה לא הקנס ששילמו הבנקים הישראלים לרשויות האמריקאיות, אלא אלה רק ההוצאות המשפטיות של בנק הפועלים, לאומי ומזרחי-טפחות בגין החקירה בארה"ב.

בנק הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות הסתבכו בשנים האחרונות עם חקירה מורכבת מול הרשויות בארה"ב, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. לאומי סיים עם הפרשה לפני יותר מ-4 שנים בקנס של 400 מיליון דולר; מזרחי-טפחות הגיע להסדר בחודש שעבר אחרי 5 שנות חקירה ועם קנס של 195 מיליון דולר; ואילו בנק הפועלים עדיין מסובך בחקירה - הפריש עד כה מעל ל-600 מיליון דולר, והמילה האחרונה עדיין לא נאמרה.

את הכותרות תופס גובה הקנסות העצום. אלא שהסיפור הלא פחות מעניין הוא ההוצאות האדירות ליועצים שליוו את הבנקים בחקירות, ושאפשר להגדיר אותם כמרוויחים הגדולים מהסתבכות הבנקים הישראליים עם הרשויות בארה"ב.

מבדיקת "גלובס" עולה כי שלושת הבנקים הישראלים שילמו סכום בלתי נתפס של יותר מ-1.2 מיליארד שקל לעורכי הדין ורואי החשבון שליוו אותם בחקירה, ומכיוון שבנק הפועלים עדיין לא סיים עם החקירה, גם סכום עוד ילך ויתפח.

אז איך מגיעים לסכומים אסטרונומיים שכאלה? חשוב להדגיש כי עיקר הסכום כלל לא נוגע לייצוג המשפטי של הבנקים. למעשה לפי שיטת הפעולה של הרשויות בארה"ב, מי שנושא בעלות פעולות החקירה הם התאגידים עצמם.

 העלויות המשפטיות של הבנקים בגין החקירה

הבנקים חוקרים את עצמם

כלומר, משרד המשפטים האמריקאי לא מבצע פעולות חקירה, אלא מטיל זאת על הבנק, שצריך לשכור ולשלם למשרד עורכי דין אמריקאי שינהל זאת. מדובר במשימה סיזיפית במיוחד, הכוללת הכנת מסד נתונים אדיר על פעולות של לקוחות הבנק לתקופה של 15 שנה, אם לא יותר מכך. במזרחי-טפחות, שעוד נחשב לבנק עם פעילות קטנה בארה"ב לעומת שני הבנקים הגדולים, סיפקו הצצה קטנה להיקף החומרים. בבנק סיפרו כי במסגרת החקירה נבדקו מיליוני מיילים, חצי מיליון מסמכים ו-1.5 מיליארד רשומות בנקאיות.

עורכי דין אמריקאים מנהלים את האופרציה הזו וגובים שכר-טרחה, שיכול להגיע גם למאות דולרים לשעה. ובמקרה הזה יש הרבה מאוד שעות עבודה. עורכי הדין אחראים על הצד האיכותי של החקירה. בנוסף, הבנקים גם נאלצו לשכור משרד רואי חשבון שאחראים על הצד הכמותי שלה.

העלויות הכבדות ביותר נרשמו בבנק הפועלים. רק אשתקד עמדו ההוצאות המשפטיות בגין החקירה על יותר מחצי מיליארד שקל, כאשר בסך-הכול שילם הבנק הגדול בישראל הוצאות משפטיות של כ-800 מיליון שקל.

מלבד עורכי הדין האמריקאים, בבנק הפועלים גם שכרו את עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', העובד בצמוד לבנק הפועלים בנושאים רבים. בניגוד ללאומי ומזרחי-טפחות, ששכרו פירמת רואי חשבון שתנהל את מסד הנתונים האדיר על הלקוחות האמריקאים, בפועלים שכרו לשם כך את רובין וצוותו.

בדיעבד הבנק לא הצליח לדלג על משוכת משרד רואי חשבון ונאלץ בהמשך לשכור לשם כך גם את משרד דלויט. ואם כל זה לא מספיק, לפני כשנה התברר כי לבקשת משרד המשפטים אמריקאי, הבנק נאלץ למנות גורם נוסף שיבדוק את הנתונים - Independent Examiner. מדובר בגוף פרטי, שהבנק באופן רשמי הוא שממנה ומשלם לו, והוא מדווח ישירות לרשויות בארה"ב על הממצאים. והנה עוד גוף, שבנק הפועלים נאלץ לשלם הוצאות בגין החקירה.

וכך - עם הרבה מאוד יועצים ומבקרים למיניהם לפרנס, הלכו ותפחו ההוצאות המשפטיות, ונכון להיום הן מגיעות כאמור לכ-800 מיליון שקל.

מזרחי-טפחות פרסם בשבוע שעבר את דוחותיו הכספיים לשנת 2018 וחשף שם בראשונה את ההוצאות המשפטיות שלו בגין החקירה שעמדו על 49.7 מיליון דולר (186 מיליון שקל). נזכיר כי הבנק הגיע להסדר במסגרתו ישלם קנס של 195 מיליון דולר, כלומר ההוצאות המשפטיות הן בהיקף של 25% מגובה הקנס. הוצאות אלה שולמו לאורך שנות החקירה, כך שהן נבלעו בתוך ההוצאות של הגוף הפיננסי הגדול הזה.

מזרחי-טפחות שילם את משרד רואי החשבון KPMG, שהיה אחראי על ניהול מסד הנתונים.

בנק לאומי הגיע להסדר עם הרשויות בארה"ב בסוף שנת 2014. מאז הספיקו האמריקאים להשתכלל בשיטות איסוף החומרים ובדרישות שלהם מהבנקים. כך שלמרות שללאומי הייתה פעילות גדולה יותר מול לקוחות אמריקאים לעומת הפועלים, הוא יצא ממנו יותר "בזול".

לאומי יצא בזול יחסית לאחרים?

ההוצאות המשפטיות של לאומי בגין החקירה עמדו על כ-200 מיליון שקל (רבע מההוצאות בבנק הפועלים), והן היוו כ-15% לעומת גובה הקנס שספג הבנק. את הייצוג המשפטי של הבנק הובילה בישראל עו"ד דליה טל, ולצידה כמובן משרד עורכי דין אמריקאי. בנוסף לכך, חלק מרכזי מההוצאות היה לפירמת רואי החשבון דלויט (שמתפרנסת בימים אלה ממשימה דומה בבנק הפועלים).

במסגרת ההסדר עם הרשויות בארה"ב נאלץ לאומי גם למנות "מוניטור" לתקופה של שנה. מדובר מפקח חיצוני, שיוודא כי הבנק תיקן את מדיניותו ומתנהל לפי הכללים.

אז מה אנחנו לומדים מכל הנתונים הללו? יש גם מרוויחים מהסתבכות הבנקים בחקירות בארה"ב. אלה הם עורכי הדין ורואי החשבון שגוזרים עמלות יפות, וככל שהתיקים הללו מתארכים ומסתבכים, הם רק מרוויחים מכך יותר.

הבנקאים לא משלמים מחיר ממשי להסתבכות - אולי הם ייאלצו להחזיר מעט מהבונוסים שצברו, ומי שסופג את עלויות החקירה האסטרונומיות הוא הבנק, שמחלק זאת על פני כמה שנים, כך שכמעט ולא נרגיש זאת בתוך הרווחים השוטפים והגבוהים שלו.